הביקוש למכוניות חדשות ובעקבותיו גם ההתעוררות בשוק המשומשות בהיעדר תחבורה ציבורית והחשש מהמעט ממנה שעובד, מריץ אנשים למגרשי הטרייד אין הגדולים וללוחות המכירה ברשת, אבל למרות שמדובר בהוצאה כספית נכבדת של עשרות אם לא מאות אלפי שקלים, כאשר זה מגיע לביצוע של בדיקה לפני קנייה - יש כאלו שעדיין מתקשים לשלוף את כרטיס האשראי.
ומצד אחד קשה להאשים אותם, בתוך ההוצאה הגדולה הזו, שלא מסתיימת רק בקניית המכונית אלא ממשיכה לביטוח חובה ומקיף עוד 400-600 שקלים לפעמים נראים כמו הדבר הזה שאם לא חייבים אפשר לוותר. אז הם מסתפקים בזה שהרכב נראה ממש שמור, או שהמוכר ממש אחלה וחבר טוב של השכן, הם אפילו יעשו סיבוב במכונית כדי להרגיש שהכל בסדר או יקבלו כתורה מסיני את טופס הבדיקה שהציגו להם בסוכנות.
לחלקם יכול להיות שישחק המזל, לחלקם הנזק יהיה קטן, אבל לאחרים שכר הלימוד הזה של "לחסוך באגורות ולשלם באלפים" הולך להיות לקח כואב מאוד.
"כאשר קונים בית, לוקחים מהנדס שלד, שמאי, מומחה אינסטלציה ויועצים שבודקים את הנכס, כאשר אדם קונה מכונית יש לו יועץ אחד - מכון הבדיקה" אומר אייל ברכה מנכ"ל קבוצת טכנו טסט. הוא מדבר מדויק, חיתוך הדיבור והקצב כמו נעים בתבנית של מסר ברור ונקודה בסופו - מי מהנקודות ברזומה שלו הביאו אותו לזה? השירות כרב סרן בשייטת הסטל"ים בחיל הים? בוגר הנדסת חשמל ומחשבים בהצטיינות בטכניון ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב או הניסיון של ייעוץ אסטרטגי לחברות במשק? לו היו קורות החיים שלו פרוסות לפני, בחיים לא הייתי מנחש שעם האיש מאחוריהן אני אנהל שיחה מעל המתחם ההומה של מבחני הרישוי ובדיקות הקנייה של הרשת שבראשה הוא החליף את אביו שבי ברכה.
רוצים לכסות את האגזוז שלהם
תכל'ס, אני אומר לו, אנשים חושבים שכל הבדיקות האלו הן עבודה בעיניים, מקבלים טופס עם מלא סעיפים והערות - אבל בלי תשובה של שורה תחתונה. "דוחות בדיקה שהם מגילות נובעים הרבה פעמים ממכוני בדיקה שנוטים להגזים כדי לכסות את עצמם", מסביר אייל, "אנחנו נתקלים במכוני בדיקה שמגישים טפסי בדיקה שהם ספר עב כרס של תקלות או זיהוי שגוי, שנובע בעיקר מחוסר ידע או מקצועיות וגם כדי להגן על עצמם. לרשום דברים סתם ולגרום לפיצוץ עסקאות זה לא התפקיד שלנו".
אז איך בכל זאת אפשר להביא למצב שאנשים מסיימים בדיקה ויודעים מה מצב המכונית? "לכל לקוח בסיום הבדיקה יש פרק של הסברים אודות תוצאות הבדיקות מהבוחן, אצלנו זה הסבר שלא יורד מ-8 דקות - בהגדרה, בגלל אותה בעייתיות שקיימת בהבנת המשמעויות של הבדיקה. ההסבר הזה הוא בהבנה שלנו הכי חשוב, המוכר לא מעניין אותי, הוא לא בחר בי הוא לא משלם לי, הקונה בחר בי נתן בי אמון - אני משרת אותו". וזה לא נגמר שם, טכנו טסט מפעילה גם מוקד ארצי ובו יושבים אנשי שירות על אותן מערכות מידע של המכונים עצמם, ולקוח יכול להתקשר ולקבל הסברים נוספים על ממצאי הבדיקות גם בשלב מאוחר יותר. "גם הם וגם הבוחנים עוברים הדרכות והכשרות של איך מדברים עם לקוח, איך מסבירים לו מושגים ומשמעויות".
אז מה זה בעצם דו"ח הבדיקה? ובכן, לטופס הזה עם הסעיפים והשורות יש למעשה שתי משמעויות קריטיות. הראשונה היא הנתונים אודות מצב הרכב עצמו, שמוצגים באופן גרפי, ומילולית שלצידם יהיו הסברים על משמעויות כל אחד מהליקויים האלו - היקף התיקונים שנדרשים באם ישנם כאלו ועוד - על בסיס הנתונים האלו מקבל הלקוח את ההחלטה האם להמשיך עם העסקה או לא, בין אם זה קורה בו במקום או לאחר סבב בדיקה של עלויות התיקונים במוסכים או חוות דעת של שמאי על ירידת הערך במידה ומדובר בנזקי פח.
"בהרבה מאוד מהמקרים עלות הבדיקה שמחירה סביב ה-550 שקלים תלוי בסוג הרכב, מחזירה את עצמה מיד עם הריג'קטים שמתגלים בה ויכולים לחסוך עלויות תיקון גבוהות הרבה יותר מהתשלום למכון, בחלק גדול מהמקרים אלפים רבים של שקלים ולעיתים גם פסילת הרכב".
אבל המשמעות השנייה של הטופס הזה חשובה לא פחות - " בדיקת הרכב היא פונקציה ביטוחית מובהקת בין מכון הבדיקה לבין הלקוח" מסביר אייל את מה שיותר מדי אנשים פשוט לא יודעים, "משרד התחבורה (הרגולטור - ק.כ) הגדיר בנוהל בדיקת רכב לפני קניה, נוהל 127, סף של 3 חודשי אחריות לממצאי הבדיקה, אגב בטכנוטסט אנחנו מעניקים 6 חודשים".
אני מעלה בפני אייל את הדימוי שיש לעולם הזה של בדיקות לפני קנייה, שלפעמים נחשד בקומבינות ו"דילים" בין מכונית בדיקה למגרשים הגדולים שמספקים להם עבודה - והיו דברים מעולם, אני אומר לו.
אייל לא מתרגש, "לא סביר שמכון יעשה דבר כזה, לרוב זה ברמת הבוחן הבודד, מכיוון שפעולה כזו תגרור תביעה ונזקים תדמיתיים. היום ממש לא משתלם למכון הבדיקה לעשות דברים כאלה", בטכנו טסט אגב, הוא מספר לי, עורכים בדיקות פוליגרף חצי שנתיות לעובדים. "אנחנו מתמקדים בלקוח הפרטי שמשלם מחיר מלא (לרוב מכוני בדיקה שעובדים ב"קבלנות" יבצעו בדיקות במחיר מוזל, ושם המדרון לעבר יותר בדיקות בפחות איכות חלקלק - ק.כ) והאינטרס שלנו הוא שלקוח יביא עוד לקוח. חשוב לנו שלקוחות יבחרו בנו בזכות המקצועיות, השרות והאחריות. שכל אלה מעניקים להם שקט וביטחון להתקדם ברכישת הרכב".
אבל אם יש לי חבר כמו אח, שיש לו מוסך והוא מומחה למכונית האלו, למה אני צריך לעבור במכון הבדיקה? "גם מכונאי הרכב הבכיר במוסך ש'מעיף מבט' על הרכב, סביר להניח שאינו יודע או מצויד במכשור לבדוק שלדה וזוויות, לבצע סקירה של מערכות המחשב ברמת ההנדסאי ובסוף - שאלת האחריות והעמידה מאחורי תוצאות הבדיקה". כאן אייל מוסיף עוד שתי נקודות, הראשונה היא מאגר המידע של הרשת שיודע "לצבוע" מכוניות בעלות ליקויים חמורים ובמידה ואלו צצות לפתע במקום אחר עם נתונים שונים - גם להתריע על כך - וזה מכפיל כוח שנעדר ממוסכים פרטיים, מקצועיים ככל שיהיו. בכל הנוגע לשילובים בין מכון בדיקה לבין מוסך הוא כבר נחרץ הרבה יותר "השילובים בין מוסך לבין מכון בדיקה הם מסוכנים, מכון הבדיקה צריך להיות עצמאי ובלתי תלוי ולא מכון שכל מטרתו היא הכנסת עבודה למוסך הצמוד".
אבל ככלל, ברכה דווקא מחמיא לרמה המקצועית בענף: "ישראל נמצאת במקום טוב יחסית לעולם בתחום של בדיקות לפני קניה. אבל דרישות הרגולציה לפתיחת מכון בדיקה לפני קניה לא גבוהות וזה פתח כניסה לכאלו שלא בהכרח ייעשו את זה כמו שצריך. לכן ההמלצה היא ללכת לגופים הגדולים יותר המכונים הגדולים, שכבר משקיעים לא כמה מאות אלפי שקלים, אלא מיליונים על אביזרים ומכשירי בדיקה לא יחפשו את החיסכון השולי בכל מקום"
זו גם התפיסה מאחורי הפעלת 15 מכוני הבדיקה שלהם כרשת ולא במודל של זכיינות, "אתה חייב להיות מקצועי מהסיבה שכאשר אתה לוקח אחריות ומפספס משהו, זה עולה בריבית דריבית. התפיסה של גרוש ללירה כבר לא עובדת, לקוח יודע להעריך שירות. אם יש לנו בעיה בסניף ולא משנה איפה הוא - אני יכול לגעת בנקודת הקצה, אני יכול להגיע לבודק המסוים, לשלוט בתהליכים, לתת אחריות וגם לעמוד מאחוריה".
המשמעות של המשמעות
אז הלכתם ועשיתם את הבדיקה, או קיבלתם טופס בדיקה כזה ואתם מסתכלים עליו ומנסים להבין מה זה אומר על המכונית שאתם מעוניינים בה.
באופן כללי ניתן לחלק את הבדיקה לארבעה חלקים, החלק של בדיקת השלדה והמרכב, המכלולים המכאניים, המכלולים הממוחשבים ונסיעת המבחן - אם מכון הבדיקה דילג או לא הקדיש את תשומת הלב לכל אחד מאלו - זה הזמן לבחור במקום אחר. ובעוד בבדיקות הטכניות והממוחשבות תקבלו לרוב אינדיקציה ברורה, אותה בהירות בדיוק צריכה להיות בסעיפים המהותיים של "שלדת מרכב" כפי שהיא מוגדרת בנוהל 127 של משרד התחבורה. כאן מתחלקות תוצאות הבדיקה לשלוש קטגוריות מרכזיות - משמעות גבוהה, משמעות נמוכה ומשמעות שולית. האבחנה בין המשמעויות השונות נגזרת מההשלכות הבטיחותיות שלה על הרכב. כך למשל, מכונית שבה יש חופש צירים בדלתות, עם פגושים מכופפים, עם מכסה מנוע ותא מטען שלא נפתחים כשורה, פגמים בגומיות הדלתות והחלונות, שמשות פגומות ולמרבה ההפתעה אפילו חגורות בטיחות פגומות - כל אלו, גם אם יופיעו יחד במכונית כולל תיקוני צבע, בהיותם חלק מהמעטפת החיצונית מוגדרים כבעלי משמעות שולית.
בדרגה מעליהם נמצאים כל המכלולים שנמצאים בין המעטפת החיצונית לבין ה"מלבן" שנוצר בין הגלגלים הקדמיים והאחוריים של המכונית שם נמצאות קורות הרוחב, האורך והגובה של המכונית ולמעשה מרכיבות את ה"שלד" שלה. מכסה מנוע, כנף, דלתות, רצפה אחורית בתא המטען, קורות אורך קדמיות ואחוריות עד נקודת הריתום של המנוע ו/או המתלים, פח חזית ועוד. לכל אלו, גם אם הם פגומים, תוצמד ההגדרה "משמעות נמוכה" כאשר זו אינה מתייחסת לעלות התיקונים - שזה נושא נפרד לגמרי, אלא רק להיבט הבטיחותי של תיקונים אלו. קרי - פגיעות בכנפיים, ברצפת תא המטען ובחזית המכונית אולי גורמות למכונית להיראות רע - אולם המשמעות שלהם על ההשפעה על הבטיחות נמוכה.
וברף העליון של הפגמים נמצאת המשמעות הגבוהה - כלומר, כל פגיעה ברכב שהייתה מספיק חמורה על מנת לחדור את אותו מלבן ונושאת היבט בטיחותי המשפיע על השימוש הבטיחותי ברכב וביכולת שלו להגן על הנוסעים במקרה של תאונה אם לא תוקנה. אגב, גם אם תוקנה כראוי (והיינו לוקחים את זה בערבון מוגבל מאוד), המשמעות הבטיחותית שלה אולי פחותה - אך בכל הקשור לירידת ערך מדובר בהפחתה ניכרת - ואת זה חשוב לקחת בחשבון. אפרופו עמודים וקורות, ברגע שיש אינדיקציות על פגיעה בהן וגם ציון של צביעה שלהן - מדובר באופן וודאי במכונית שעברה תאונה רצינית.
"בזיהוי שלנו בטיחות וליקויים בטיחותיים הם ה'דיל ברייקר' המרכזי בתוצאה של בדיקת קניה, אחריו מקרים של פגיעות שלדה ואז תקלות במנוע-גיר" מסביר אייל.
מבוכנות לרדארים
אבל גם מעבר לנקודות האלו, השינויים האדירים שעבר הרכב המודרני, מגיעים גם הם למכוני הבדיקה לפני קניה. כי כאשר מדברים על ההיבטים הרגילים של בדיקה מכאנית כמו בלמים, בולמים, זוויות היגוי, מנוע, צילינדרים, יחסי דחיסה, מערכות חשמל וכו' - התווספו בעשור וחצי האחרון ובשנים האחרונות ביתר שאת שכבות טכנולוגיות משמעותיות מאוד.
"הדגש עבר ממכניקה לטכנולוגיה, המכונית נשלטת על ידי חיישנים ורשתות מחשבים. זה שינוי שדורש גם בדיקה שונה של המכונית, בדיקה של מערכות המחשוב של הרכב ורשתות התקשורת, 'חיפוש' בהיסטוריית התקלות של המכונית כדי לאתר בעיה שיטתית, ועד עולמות המכוניות ההיברידיות כולל בדיקת סוללות ותאים". והמשפט הזה של אייל לוקח אותנו לנושא הבא - העתיד והאתגרים של מכוני הבדיקה בשנים ואולי בעשורים הקרובים.
"כלי הרכב ההיברידיים וההיברידיים נטענים כבר מגיעים לכ-25 אחוזים מהשוק ואליהם יצטרפו כלי רכב חשמליים מלאים, זה דורש מאיתנו להתאים את הכלים לבדיקות האלו", הוא מסביר, "מדובר בבדיקות של תקינות פיזית של מארזי סוללות, תקינות תאי הסוללות הנפרדים שמרכיבים אותה. מערכות המרת מתח והולכה, יש לנו גם פיילוטים שבוחנים בדיקות של זליגות חשמל וחריגות קרינה שאנחנו בוחנים לשימוש עתידי".
אבל מדובר גם באתגר בטווח הקרוב יותר, כאשר יותר ויותר מכוניות משווקות עם מערכות בטיחות מתקדמות, מבוססות רדאר, מצלמה או שילוב בין השניים כאשר המתקדמות בהן אם לא רובן עם יכולות שליטה על ההגה והבלמים. "כל עולם ה-ADAS (מערכות סיוע נהיגה מתקדמות), הוא תחום מרתק עם השפעה על תפקוד הרכב, בטח עם כניסה של מערכות חצי אוטונומיות" הוא מסביר, "אנחנו נכניס בעתיד הקרוב פיילוט לבדיקת רדארים ומצלמות של המערכות האלו מתוך הבנה שהם מהווים חלק משמעותי בשמירת הבטיחות. במידה והוא יצליח, נציע גם לרגולטור לשקול להתקדם בתחום".
ועד הרגולטור שיצטרף, ועד העידן בו נשלח את המכונית האוטונומית שלנו שתעשה לעצמה את בדיקת הקנייה ותחזור לספר לנו - קחו את המכונית הבאה שלכם לבדיקה לפני קנייה, אלו 550 השקלים הכי משמעותיים בתהליך הקנייה הזה, אם לא בהיבט הכלכלי - בהיבט הבטיחותי.