בית המשפט השלום בפתח תקווה דן לאחרונה בפרשיה שעל פניה היא אחת מאותם סכסוכי שכנים רבים המתרחשים בישראל, אולם הנסיבות בה החלה וההשלכות שלה הופכות אותה למעניינת במיוחד.
הסיפור מתחיל עם זוג שכנים שעל פי הנטען בדיון, בת הזוג מתקשה בחניית המכונית המשפחתית בצורה נאותה, ועושה זאת באופן שמפריע באופן קבוע לגשת לביתו של השכן ואף פוגעת ברכושו. מכיוון שלא הייתה זו הפעם הראשונה בה נעשה הדבר, ניגש השכן לבית בני הזוג וביקש מהם להזיז את המכונית.
מכאן, הסיפור תופס שני כיוונים מנוגדים לחלוטין. בעוד בני הזוג טוענים כי השכן איים על בן הזוג כי "י%&ן אותו" אם לא יזיז את רכבה של בת זוגו מיד ועשה זאת תוך כדי צעקות וניסיון להתפרץ בכוח לדירתם.
הזוג התלונן במשטרה ולאחר מכן פנה לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת לאור טענתם כי השכן "פיזית דחף את הדלת בניסיון להיכנס לתוך הבית, ובאיום למכות תוך צעקות וקללות".
דיון מהיר שהתקיים במעמד צד אחד הסתיים בהחלטה של השופטת כי מתקיימות נסיבות שעשויות להצדיק מתן צו למניעת הטרדה מאיימת והורתה למתן צו כזה עד לדיון במעמד שני הצדדים. אולם לאחת ההשלכות של ההחלטה הזו הייתה עתידה להיות השפעה חריגה על השכן נגדו הוצא הצו. על פי עו"ד עמרי לשם, המייצג את השכן הנוהל הרגיל של בתי המשפט במקרה של הוצאת צו כזה הוא התלייה אוטומטית של רישיון הנשק אותו החזיק השכן, גם אם הדבר לא התבקש באופן מפורש. עבור השכן, השוהה במסגרת עבודתו בשטחי יהודה ושומרון וזקוק לנשק להגנה עצמית, המשמעות של התליית רישיון לתקופה בת חודשים משמעה פגיעה משמעותית ביכולת שלו לעבוד ואף לסכן את המשך העבודה שלו.
גרסת השכן שהגישה לביתו נחסמה טענה כי ניגש אליהם וביקש בנימוס שיזיזו את כלי רכבם, לאחר ששב לחנייה והמתין 20 דקות, ניגש שוב לביתם של הזוג וזכה ל"טריקת דלת בפרצוף" לטענתו. לדבריו הוא לא נקט באיומים או השתמש בכוח בעימות עם השכנים, אך אלו החליטו להתנקם בו באמצעות תלוה כוזבת במשטרה ופנייה לבית המשפט.
רק בדיון הבא, בעקבות פנייתו לבית המשפט פסקה השופטת מירב כפיר כי לא התרשמה שלבני הזוג נשקפת סכנה כל שהיא והורתה על ביטול הצו, במסגרת ההחלטה פסקה כי אין מניעה שהנשק יוחזר לו. עם החלטה זו פנה עו"ד לשם המייצג את השכן לפקיד הרישוי באגף לרישוי כלי ירייה במשרד לבטחון פנים שם הוחלט להשיב לו את כלי הנשק.
"המקרה של הלקוח שלי הביא למצב אבסורדי, שבו המטרידים (בעלי הרכב שמפריע בעקביות) מבקשים צו למניעת הטרדה מאיימת" אומר עו"ד לשם ומסביר שזהו כלי שנועד לשימוש במקרה ההפוך - שמי שפעל פעם אחר פעם בצורה מטרידה או מאיימת או גם וגם, ייזהר מפני חזרה על המעשים מעתה ואילך.
סכסוכי שכנים, איך לגמור את זה טוב
ככלל, ניתן לחלק את המקרים של סכסוכי שכנים לשתי קבוצות עיקריות. הראשונה היא זו שבה מדובר בשטח משותף, השנייה היא במקרה שהסכסוך נוגע לשטח שאינו באיזור משותף, או בין שכנים שלא גרים באותו שטח משותף. גם הסכסוכים עצמם נחלקים לרוב לשני סוגים, הראשון הוא בו מי מהשכנים משתלט על שטח חנייה משותף (בין אם זה נמצא בבניין או ברחוב) או שימוש בשטח חנייה השייך לדייר אחר. סוג שלישי, אם כי נפוץ פחות יכול לבוא בדמות חסימת מעברים וכניסות. הדוגמאות רבות, החל מחנייה על שני מקומות על מנת "לשמור" מקום חנייה, שימוש בחניה הקרובה יותר לכניסת הבניין ועד מקרים של הפקעת חניות במיקומים מוצלים, מוארים ואפילו כאלו שרחוקים מחדר האשפה, מחבלי כביסה מטפטפים, צינורות מזגן או גגונים למשל.
במקרה הראשון, הכתובת לסכסוכים הללו יכולה להיות האגודה לתרבות הדיור, אולם לא הרבה יודעים כי גם המפקח על הבתים המשותפים הוא הכתובת הנכונה יותר למרבית הסכסוכים בין שכנים הגרים בבניין משותף.
המפקח על הבתים המשותפים פועל מתוקף חוק המקרקעין, והוא מקביל לביהמ"ש בשאלות שונות שמתעוררות תדיר בבתים משותפים - סמכויות מנהליות ושיפוטיות כאחד, ממש כפי שיש בידי בימ"ש השלום: צו כספי, צו עיקול זמני, מתן צווי עשה ואל תעשה; הכרעה בסכסוכים על שטחים משותפים; הכרעה בעניין זכויות וחובות בתוך הבניין; הרחבות דירות שמבקשים לעשות; קביעות בעניין תיקונים בבניין ועוד סמכויות רבות אחרות. ובדומה לבית משפט השלום, גם על החלטות של המפקח על הבתים המשותפים ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי.
אולם במידה ומדובר בסכסוכי שכנים, אצל כאלה שאינם חולקים שטח משותף או שהשטח המשותף אינו מושא המחלוקת, יכולים להתנהל הדברים בהליכים משפטיים דרך בתי המשפט עצמם. כלי נוסף העומד לרשות שכנים שנפגעו זכויותיהם הוא משטרת ישראל - רכב חוסם (עבירת רחוב), רכב שמחנה במקום פרטי שאינו שלו (הפרעה שלא כדין למימוש זכות).
מכיוון שסכסוכים מטבעם הם לא כאלו בהם הצד השני נוהג בהגינות או בהיגיון, אספנו כמה טיפים שיסייעו לכם בדרך למאבק על הזכויות שלכם. פנו אל השכן בכתב תוך פירוט השגותיכם, שמרו תיעוד של כל התכתבות ושיחת טלפון עמו. בשלב הבא, אם לא נפתרה הבעיה הציעו לפתור את המחלוקת בהליך גישור בהסכמה. בקשו ליזום אסיפת דיירים על מנת להציף את ההשגות שלכם לגבי השימוש בחניה ולהעביר החלטת רוב שתחייב את הדיירים האחרים. אם החלטתם לפנות למפקח על הבתים המשותפים בקשו לקבל את תקנון הבניין המשותף ולהבין ממנו האם מעשי השכן מהווים הפרה שלו (התקנון נחשב לחוזה מחייב בין הדיירים).
אספו תיעוד רב ככל האפשר באמצעות מצלמות אבטחה או צילום בסלולרי של הפרות החניה, מקרים הגולשים לאיומים - כל אלו צריכים אוטומטית להפעיל את הפעמון שנקרא "משטרה". ובכל מקרה, לעולם אין לקחת את החוק לידיים, לנסות "לחנך" בעימות או על ידי היזק לרכוש, במקרה כזה גם אם הצדק לצדכם - הדין לא תמיד יהיה.