דוגמניות מסלול: הקונספטים של תערוכת מינכן

לכאורה, חייה של מכונית קונספט קלים מאוד - היא לא צריכה להיות שימושית, הגיונית, להתחשב בצרכים של לקוחות, לעשות חשבון לתג המחיר - היא אפילו לא צריכה לנסוע בכוחות עצמה. אבל מאחורי כל זה עומדת משימה לא פשוטה בכלל, כי מכוניות הקונספט צריכות לעשות מה שמכוניות "רגילות" פטורות ממנו - להעניק לנו הצצה לעתיד, לחזון לרעיונות השאפתניים והפרועים ביותר של מחלקות העיצוב, ההנדסה והטכנולוגיה של היצרניות. אז כן, ברוב המקרים זה נגמר בממבו ג'מבו של מלל שיווקי, אבל בתערוכת מינכן האחרונה שמתקיימת ממש בימים אלו דווקא היו כמה הברקות שלא יכולנו לפספס.

יצרנית הרכב הגרמנית העמידה בתערוכה שתי מכוניות קונספט ממשפחת ה-sphere שלה המונה שלושה דגמים, שניים מהם הוצגו ואת השלישי היא שומרת לשלב מאוחר יותר. הראשונה הייתה ה-skysphere שכבר הוצגה לעיני האינטרנט לפני מספר שבועות ומצגיה את איך שתופסת אודי את העיצוב העתידי של מכוניות הספורט הגדולות שלה. לרודסטר הגדולה והדו מושבית יש קונץ סודי מעבר לעיצוב המרהיב, הטווח המרשים (500 ק"מ), המנוע החשמלי החזק (623 כ"ס) והביצועים התאורטיים של 4 שניות ל-100 קמ"ש - היא מסוגלת לשנות את אורך בסיס הגלגלים שלה כדי להעניק שתי חוויות נהיגה שונות - גרסה קצרה לכבישים מפותלים או ארוכה לשיוט נינוח למרחקים ארוכים.

אבל החדשה החדשה יותר היא ה-grandsphere, שהיא מכונית פאר חשמלית גדולה מאוד ואם תרצו הכיוון אליו מצביעה אודי כאשר היא מדברת על המכונית שתירש את ה-A8, חביבת ראשי הממשלה הישראליים. ברשימת ההבטחות לעתיד היא מציעה נהיגה אוטונומית ברמה 4 (נהיגה עצמאית לחלוטין, אך בנוכחות נהג ברכב), סוללת 120 קוט"ש מספקת טווח מרשים מאוד של 736 ק"מ בין טעינות - ממטולה לאילת ולבאר שבע בטעינה אחת. המנועים החשמליים מספקים 710 כ"ס ו-97.9 קג"מ מופרעים. בתא הנוסעים יש בה שימוש נרחב בחומרים ממוחזרים ואפילו עציץ שמטהר את האוויר בחלל הנוסעים. כאשר היא עוברת למצב אוטונומי, מתקפל ההגה ונעלם לתוך הדשבורד במקומו מוקרנים הנתונים בצורה פנורמית לרוחב התא. באודי רומזים שהמכונית הזו היא הקרובה ביותר לייצור מבין הדגמים, אם כי היינו מציעים לקחת בספקנות את הסיפור של נהיגה אוטונומית לחלוטין.

ה-i Vision Circular היא מבחינת ב.מ.וו הצצה לתוך מה שהיא רואה כמכונית ההאצ'בק של השנה 2040. על פי ב.מ.וו המראה שלה מכיל את מאפייני העיצוב וגם חלק מהפילוסופיה שלה בנוגע לשימוש בחומרים והטכנולוגיות שיהיו בבסיס הדגמים שלה.

מבחינת העיצוב הרכיב הבולט ביותר הוא חופת זכוכית שנמתחת ממש מחרטום המכונית ועד הזנב שלה. ואנחנו לא רוצים לחשוב על מה שיקרה פה באוגוסט אם העולם ימשיך להתחמם בקצב הזה. הסיפור השני שיש כאן הוא המהפך ב"גריל הכליות" ההיסטורי שמלווה את היצרנית הזו כמעט מראשיתה והופך כאן לשני גושים המשלבים גופי תאורה גיאומטריים בתוכם. בתא הנוסעים יש שימוש בחומרים ממוחזרים בלבד, אבל לא רק שם, למעשה לדברי ב.מ.וו המכונית כולה עשויה מחומרים ממוחזרים והיא עצמה ניתנת למחזור ב-100 אחוזים.

על פניו ובאופן רשמי ה- Mission R concept של פורשה היא מכונית מירוץ חשמלית המיועדת להשתתף במירוצים מיוחדים למכוניות מסוגה, פורשה מריצה מספר ליגות כאלו בהם משתתפות אך ורק מכוניות מתוצרתה - הדרך הטובה ביותר להבטיח שהמנצחת תמיד תהייה פורשה...

בפועל, אף אחד לא משלה את עצמו - זהו איתות ראשון של פורשה על כך שהם עובדים על מכונית ספורט קטנה וחשמלית שתהייה אחות קטנה לטייקאן ויורשת לקיימן והבוקסטר בעלות המנוע המרכזי. ממש כמו הטייקאן היא מציגה את החזית בעלת ארבע נורות הלד בכל פנס והחרטום השטוח, ממש כמו הקאיימן והבוקסטר הפרופיל שלה מדגיש את היותה יורשת למכונית עם מנוע מרכזי.

בחזרה ל- Mission R concept הסוללות שלה מספקות עד 1,072 כ"ס במצב "מקצה דירוג" ומוגבלות ל-671 כ"ס "בלבד" במצב מירוץ. השד החשמלי הזערורי הזה אמור להאיץ ל-100 קמ"ש ב-2.5 שניות בעזרת שני מנועים חשמליים - קדמי ואחורי ולהגיע למהירות מירבית של מעל ל-280 קמ"ש.

אף אחד בפורשה לא מציין מתי המכונית הזו תהפוך למוצר סדרתי, אבל בהתחשב בכך שבעבר נקצב זמנן של הצמד בוקסטר-קאיימן ל-2024, אנחנו לא נתפלא אם גרסאות מבחן של המיני טייקאן יתחילו לצוץ אי שם בשלהי 2022.

בחטיבת הביצועים של סיאט מסרבים להכיר במושג "אנדרסטייטמנט". ומבינים את זה בשנייה שרואים את ה-UrbanRebel ולמרות המראה של מכונית צעצוע שהתנגשה בקטלוג אביזרים לרכב, היא למעשה מיועדת להצביע על הכיוון אליו תיקח היצרנית הזו את המכונית העירונית החשמלית שלה. זה כמובן אם אתם מצליחים לראות משהו מתחת לערימת הספוילרים והניפוחים האלו. בכל מה שקשור לקונספט בקופרה מספרים על שני מנועים חשמליים - מנוע לכל זוג גלגלים שמייצרים 335 כ"ס ברגיל ומגיעים עד "פיק" של 429 כ"ס.

מכוניות קונספט מטבען מוגזמות, חריגות ופרועות, אבל ווין גריפית' ראש החטיבה הזו דווקא מבטיח לשמור על קווי דימיון מאוד קרובים למכונית הזו כאשר תוצג הגרסה הסדרתית. מתי? שבו, זה ייקח זמן, תאריך היעד הוא 2025.

בתצוגה של מרצדס היו כמה מכוניות חשובות, אפילו חשובות מאוד - כמו ה-EQE שמהווה חלופה חשמלית למכונית הסאלון של היצרנית ה-E קלאס ועל פי הצהרות היצרנית תרביץ 656 ק"מ בטעינה אחת. על הכוונות שלה נמצאת טסלה מודל S ומתחרות רלוונטיות מאודי וב.מ.וו מתחממות בשקט על הקווים.

אבל אם אתם מחפשים בשורה של ממש, אתם צריכים להסתכל על ה-EQG. למי שפספס את הפרקים הקודמים - הקידומת EQ בשמות הדגמים של מרצדס משמעם שמדובר במכונית חשמלית לחלוטין. האות האחרונה משייכת אותה לקטגוריה - EQA מקביל ל-EQB, GLA מקביל ל-EQC, GLB מקביל ל-GLC וה-EQS מקבילה ל... לא לא ל-GLS היא מקבילה ל-S קלאס. למה? לא יודע, אתם רוצים להתווכח עם הגרמנים?

בכל מקרה ה-EQG מציע הצצה למה שיכול להיות בעתיד גרסה כל חשמלית של ה-G קלאס מטורף היכולות והמחיר. השילוב בין יכולות השטח המוכחות של ה-G קלאס, נצר לשושלת ארוכה של רכבי שטח גיבורים, לבין הפוטנציאל האדיר שיש להנעה חשמלית בשטח - החל ביכולת לשלוט במדויק על הכוח לכל גלגל, האפשרות לוותר על מערכות העברת כוח כבדות ופגיעות, המומנט הזמין וכל זה בדממה מוחלטת - יאמי יאמי, איפה חותמים?

החדשות הרעות הן שבמרצדס לא מנדבים שום פרט טכני אודות הרכב הזה, החדשות הטובות זה מגיע ליצור ב-2024.

זוכרים את המכונה הפרחחית למראה של קופרה? אז לפולקסווגן יש את התאומה המיושבת בדעתה, הפרקטית והשימושית יותר. אין לה בדיוק שם, כך שהקונספט הזה פשוט מכונה ID. Life.

לאחר שנדחתה ההשקה שלה מ-2023 ל-2025, כאשר היא תגיע לפס הייצור היא תמוקם מתחת למכונית הסופר מיני החשמלית של פולקסווגן ה-ID.3. ה"בייבי קרוסאובר" החשמלי הזה מציג כמה יציאות שמעידות על כיווני חשיבה של פתרונות פשוטים וחכמים שנועדו לחסוך במשקל, לחסוך בעלויות וכמובן להתהדר בבאזז וורד של התעשייה - חומרים ממוחזרים. כך למשל גג הבד שלה שניתן להסרה באמצעות פתיחת רוכסן, שימוש בשבבי עץ לצבע החיצוני, והגג ומכסה המנוע שעשויים מאריג ממולא באוויר שממוחזר מבקבוקי שתייה.

לא שאפשר לסמוך על מספרים שמפזרים סביב מכוניות קונספט, אבל בהיעדר נתון אחר, נציין את זה שלפני פולקסווגן ל- ID. Lifeמנוע חשמלי המחובר לגלגלים הקדמיים ומפיק 213 כ"ס ומאיץ אותו ל-100 קמ"ש ב-6.9 שניות, כאשר הטווח המוצהר הוא 397 ק"מ. סביר להניח שבדגם הסדרתי המספרים האלו, או לפחות הביצועים יהיו שונים, כמו גם ההצהרה כי הרכב מצויד במערכת טעינה מהירה המוסיפה 100 ק"מ לכל 10 דקות טעינה.

מותג המכוניות הזעירות סמארט היה הבטחה אדירה כאשר הוכרז לראשונה ב-1994 כשילוב בין יצרנית המכונית מרצדס ויצרנית השעונים סווץ'. הוא עבר תלאות עד שהוצג רשמית בשנת 1998 ולמרות שבבסיסה היא מכונית מבריקה, שהפכה לאייקון וקנתה קהל מעריצים - קשה לומר שמרצדס ייצרה מהפכה תחבורתית של ממש עם המכונית הזו. ניסיונות לפרוץ את גבולות הז'אנר עם רודסטר, גרסה בעלת ארבעה מושבים, גרסה חשמלית ואפילו דיבורים על SUV קטן די נכשלו. ובכלל, המותג הלך והפך לנטל יותר מאשר נכס. עד שבשנת 2019 נכנסת הענקית הסינית ג'ילי לעסק ומכריזה על שותפות עם מרצדס להקמת מפעל ייצור לדור חדש של המותג הזה. כעת מוצג ה- Concept #1 שהוא, ובכן, רכב הקונספט הראשון של השותפות הזו - מישהו משלם לקופירייטר שלהם הרבה יותר מדי כסף...

בכל הקשור אליו, אנחנו צריכים להבין שלושה דברים: יעד, אתגר ופתרון. היעד: להתחרות בקרוסאוברים עירוניים כמו מיני קאנטרימן ואודי Q2. האתגר: לפרוץ את גבולות התפיסה של סמארט כ"אוטו חמודי" כדי למצב את עצמה כמתחרה לגיטימית. הפתרון: פיתוח ושימוש בפלטפורמה המודולרית שפיתחה ג'ילי למכוניות חשמליות, עם מימדים שגדולים אך במעט מפולקסווגן גולף ודומים יותר לאלו של ניסאן קשקאי למשל. מבחינת ההפצה, חלוקת העבודה תהייה פחות או יותר ייצור על ג'ילי והישענות על היכולות של מרצדס לצורך הפצה באירופה.

מתי אנחנו צפויים לראות את זה מבשיל לדגם סדרתי, תסמנו את 2023 כשנת יעד.

בכל פעם שבאודי אומרים שבדגם שלהם הם שילבו מאפייני עיצוב שהם "הומאז' לאודי קואטרו S1" אני ממש נתקף דחף לדחוף להם הומאז' ישר לתוך הפרצוף שיפסיקו לומר את זה. ואז משום מקום מגיעה סדנת E-Legend הגרמנית ובלי יותר מדי עניינים והתראות שחררה לנו בהזרקה ישירה ללב את ה-EL1. וזו המחווה המטורפת ביותר שתראו לקוואטרו S1 אלילת הראלי, מלכת מירוצי העפר, קיסרית הקרח.

ועזבו את זה שהמראה שלה הוא בול מה שהייתם מדמיינים מכונת שרירים מוטורית בלי גרם שומן עליה. כל שורה במפרט הטכני של היצירה האולטרה אקסלוסיבית הזו עושה צמרמורות. שלדה מסיבי פחמן, סוללת 90 קוט"ש בסידור T ששם את מרכז הכובד נמוך ובאמצע המכונית, בולמים ומוטות מייצבים מתכווננים. שלושה מנועים חשמליים אחד קדמי ושני אחוריים שמספקים 805 (!) כ"ס, הבעיטה שלה ל-100 קמ"ש היא בתוך 2.8 שניות ול-200 קמ"ש ב-8.5 שניות ולא שתאוצה ל-100 או אפילו 200 מרשימה אותי, אני כבר אחרי הגיל הזה - אבל עם כל הכוח הזה שסוחב 1,680 ק"ג? וואוו כמה כיף זה יכול להיות בפניות.

אז למי אכפת שהטווח הוא 397 ק"מ כשאפשר לטעון אותה ממטען אולטרה מהיר של 300 קוט"ש. אפילו לא כל כך כואב לשמוע את המחיר שעומד על 890 אלף אירו לפני מיסים, אבל לדעת שרק 30 יחידות מהדבר הזה ייוצרו ועוד 30 יחידות מכל אחת משתי הגרסאות הבאות שלה - אאוץ' הסיכוי אפילו לראות אחת כזו מחוץ לאיזה אוסף מטורף כל כך נמוך שזה מעציב. אז שמישהו ידאג לחבר אותי למרקוס הולזינגר היו"ר והמעצב הראשי, אנחנו צריכים לדבר.