פולקסווגן גולף החדשה: מבחן ישראלי ראשון

פולקסווגן גולף נחשבה במשך שנים לאמת המידה בקטגוריה שלה. זו שקובעת את הרף עבור התעשיה כולה. הפעם, בדור השמיני של הגולף, המצב שונה. פחות בגלל המכונית, יותר בגלל המציאות העולמית והישראלית.

נתחיל במכונית עצמה שכהרגלה משחקת עם החלקים הקיימים, משדרגת חלקים אחרים, ועל הדרך קובעת רף טכנולוגי חדש. בערך. על כך בהמשך.

שני מנועים מגיעים לישראל, ובשניהם נמצא מערכת סיוע היברידית קלה (MHEV) מבוססת 48V. זו מאפשרת פרקי זמן ארוכים במיוחד של דימום המנוע, להורדת צריכת הדלק והקטנת פליטת המזהמים. גולף היא לא המכונית הראשונה להציע מערכת היברידית קלה, אבל היא הראשונה שעושה זאת כל כך טוב. בכל רגע בו נעזבה דוושת הגז, לקראת עמידה או במהירות שיוט, המערכת כיבתה את מנוע הבנזין של רכב המבחן (1.5 ליטר), והמכונית "גלשה" חרישית בתנועה המבעבעת מסביב. להבדיל ממערכות דימום-התנע רגילות, בהם יכולת ההשפעה על צריכת הדלק קטנה מאוד, כאן התוצאה התגלתה כמשמעותית. במסלול נסיעה מעורב שכלל התנהלות עירונית, זחילה בפקקים, שיוט בכבישים מהירים וגם קטעים מאומצים, השגתי צריכת דלק פנטסטית של 16.2 ק"מ לליטר. שיוט נינוח בכביש מהיר קרב אותי לאיזור ה-18 ק"מ לליטר. המספרים האלה כבר מקרבים את המשפחתית הקומפקטית הזו לטריטוריה של מכוניות היברידיות של ממש.

אותה מערכת היברידית קלה, גם מסייעת בעידון פעולת תיבת ההילוכים במהירויות נמוכות, ואחראית להעיר את המנוע עם כל ליטוף של דוושת הגז או הבלם. גם כאן המערכת ההיברידית הקלה מתפקדת מצוין, באופן רך ומרוכך וללא שמץ של רעד קליל בקצות האצבעות. מי שלא יתבונן במד הסל"ד שבלוח המחוונים לא יבחין במעבר בין המצבים, ורק ייהנה מטווח הנסיעה המופלא של מעל 700 ק"מ אותה משיגה המכונית ממיכל דלק ממוצע של 50 ליטר.

יחידות הכוח שמשווקות בישראל עברו בירושה מהדור היוצא. זו אותה תיבת הילוכים אוטומטית רובוטית כפולת מצמד עם 7 הילוכים, ואותם מנועי טורבו-בנזין: 3 צילינדרים, 1.0 ליטר 110 כ"ס, כשרכב המבחן צויד במנוע 4 צילינדרים, 1.5 ליטר 150 כ"ס (הבכיר בהיצע הדגם בעולם, לפני שנוספות האותיות GTI). עדר הסוסים הרחב מספק ביצועים טובים בכל מצב, וזינוק זריז מהמקום שכעבור 8.5 שניות, חוצה את רף 100 הקמ"ש. זה מהר, אבל אין כאן בעיטה בגב או פרץ של כוח. זו לא הגולף הנכונה בשביל זה. זו הגולף המשפחתית, המיושבת, הבורגנית. זו שמכוילת לספק נינוחות ושקט, שהכל בה לינארי, משויף ועגול.

גולף בדור ה-8 מבוססת על פלטפורמת MQB של קודמתה, אותה היא גם חולקת עם האחיות לקונצרן סיאט לאון, סקודה אוקטביה, אודי A3 ודגמים נוספים. ביחס לדור הפורש, שינויי הממדים זניחים: תוספת של 2.5 ס"מ לאורך הכללי, תוספת של 2 ס"מ לגובה, קיצוץ של ס"מ בודד לרוחב, ובסיס גלגלים זהה. תא המטען הוסיף ליטר אחד לנפחו ועומד על 381 ליטר מעט צנועים לקטגוריה.

אז הפלטפורמה והממדים כמעט זהים, אבל הכל בה שונה. המתלים, ההיגוי, נימוסי הכביש והעידון. בגרסת ה-1.5 ליטר גם נמצא מתלה אחורי מסוג רב-חיבורי במקום קורת מתח פשוטה יותר ב-1.0 ליטר. כמכונית שמתיימרת לאחוז בלפיד לפני המחנה, טוב לראות שפולקסווגן וויתרה במעט על אופנת הג'אנטים הענקיים וסוליות הגומי הדקיקות, ושתלו בגולף חישוקים בקוטר שפוי (17 אינץ') ומספיק גומי מסביב בשביל לבלוע חלק מפגעי הכביש (חתך 45). הכיול עצמו מהודק ומעט קשיח, כשסה"כ התוצאה מסבירת פנים. בעיר רוב השיבושים מורגשים במידה כזו או אחרת, כשהמתלים מצליחים להוציא את העוקץ מרובם ולספק נוחות נסיעה סבירה. ככל שהמהירות עולה, המתלים מצליחים לסנן טוב יותר את המפגעים כשבמהירות שיוט מתקבלת נוחות נסיעה טובה. הבידוד עדיף על זה של הדור היוצא, ומתגבר על רעשי הרוח והמנוע, כשרק רעש הצמיגים בולט מעבר לרצוי.

גם בסעיף נימוסי הכביש היא מציגה שיפור. ריסון הגוף מוצלח, ההגה מדויק, הבלמים נשכניים, והאחיזה גבוהה. קשה לדבר במושגים של הנאה מנהיגה, כי גולף כבר תקופה ארוכה לא שם. זה פחות מעניין את קהל היעד, וזו גם הסיבה ש-150 הסוסים מעניקים תחושה של מכונית זריזה, אבל לא קלת רגליים. מבחינת פולקסווגן, אם אתה מחפש הנעה והנאה מנהיגה, תתכבד ותרים את עצמך לגזרת גולף GTI, או חפש במקום אחר.

תא נוסעים הוא אולי המקום הבולט ביותר לשינוי שהתרחש בדור החדש של גולף. כולו דיגיטלי. נתחיל משמאל, בפאנל דיגיטלי לתפעול התאורה החיצונית, שממשיך בלוח מחוונים מוקרן בגודל 10.25 אינץ' שבצמוד אליו מסך מולטימדיה בגודל 8.25 אינץ', ומסתיים בתאורת אווירה שממשיכה באותו קו לרוחב התא ועד לדלת הימנית. וגם בתוך הדלתות, ובאזורי הרגלים, וגם מאחור. יחד עם מתג חשמלי להעברת הילוכים, תאורת תקרה הפועלת במחוות יד, מיעוט כפתורים בקונסולה המרכזית, והמון על גלגל ההגה, מתקבל מראה ראשוני מאוד נקי, ותחושה מאוד מתקדמת טכנולוגית.

מבט נוסף מגלה פן אחר ולתחושה המתקדמת יש מחיר. משהו בשחור המבריק הזה סביב פנל התאורה, לוח המחוונים והמולטימדיה נראה מעט פשוט ופחות מזמין. את לוח המחוונים ומסך המולטימדיה, האיכותיים לכשעצמם, תוחמות מסגרות פלסטיק כפולות ועבות שנראה שהיו יכולות להצטמצם ולהכיל תצוגות גדולות יותר. נקודה שעוד זוכה לחיזוק עם סקאלות מדי מהירות וסל"ד שנוגעות בקצוות הצג שבלוח המחוונים. שום דבר לא מוסתר והכל ברור וקריא, אבל זה מוזיל את מראה התצוגה, והתחושה שמתקבלת היא השתלה דיגיטלית פחות מוצלחת של הרגע האחרון.

מיעוט הכפתורים, אומר שכל מה שחסר נכנס לתוך המולטימדיה. המסך איכותי עם רזולוציה טובה, אבל במכונית (כל מכונית) זה פשוט פחות נוח לתפעול עיוור תוך כדי נהיגה, במיוחד כשלחלק מהמערכות יש המון תפריטים שדורשים נבירה פנימה עד הגעה ליעד הרצוי. מיקום המולטימדיה גם דוחק את פתחי המיזוג מטה, דבר שעלול להקשות על קירור יעיל של חלל הנוסעים בקיץ הישראלי. קיצורי הדרך לתפריטים השונים עוזרים לקצר חלק מהתהליכים, אבל הכפתורים עצמם קטנים מידי ומעט רחוקים.

רכב המבחן הגיע ברמת הגימור הגבוהה ביותר, 'לייף פלוס' עם אבזור רב, שבחלקו לא אופייני לסגמנט כמו בקרת אקלים מפוצלת ל-3 איזורים (קיים גם ברמת הגימור הבסיסית), מפתח חכם עם חיישן קרבה שפותח את המכונית עם עוד לפני הנגיעה בידית הדלת, עיסוי במושב הנהג, וגם זיכרונות לכוונון החשמלי של המושב. פריטים אלה מצטרפים לקיים כמו חלון גג, טעינה אלחוטית לסלולר ועוד. כל אלה מעשירים את תא הנוסעים שגם מגומר היטב ומציע מרחב הולם. מלפנים יש שפע של מקום, ומושב נהדר. מהטובים עליהם הנחתי את ישבני, עם תמיכה מצוינת, אפשרות להארכת בסיס המושב, וטווחי כוונון מרשימים למציאת תנוחת נהיגה מושלמת. כניסה לאחור מגלה פתח יחסית קטן, ומושב מעט קצר, אבל הישיבה גבוהה והמרחב טוב לכל כיוון. אפילו לנוסע החמישי יש מספיק מקום לראש. תאורת האווירה בוקעת גם מאחור, מעשירה את קווי המתאר של הדלתות ומאירה את החלל שמתחת למושבים הקדמיים. נהדר.

היצע מערכות הבטיחות בגולף כוללות בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב ב"שטח מת" ועוד. רמת הגימור הזו, שהיא הגבוהה ביותר, מוסיפה בקרת שיוט אדפטיבית (עד 210 קמ"ש), אפשרות זחילה בפקק ושמירה על מרכז הנתיב. מנגד היא מחסירה קריאת תמרורים, ותאורה אדפטיבית.

הדור החדש וה-8 של פולקסווגן גולף, טוב מקודמו בכל היבט, פרט להנדסת האנוש שהפכה כאן למעט מסורבלת בגלל הנהירה אחר מערכות מולטימדיה רב-תפקודיות. אין ספק שהטכנולוגיה שהושקעה במכונית, ואיך שהיא נראית מבפנים עם שפע המסכים, מכתיבים לתעשייה את הדרך. אלא שגולף הוצגה בסוף 2019. שיווקה בגרמניה ועוד כמה מדינות מרכזיות החל אז, ובשאר אירופה, ארה"ב, סין ושווקים נוספים בתחילת 2020. מאז גם הוצגו האחיות סיאט לאון וסקודה אוקטביה, ושתיהן אף הספיקו להקדים את גולף בדרך לישראל.

העיכוב הזה גרם לכך שלפחות בישראל גולף כבר לא מציעה ערך מוסף מיוחד. אותו מראה של מסכים דיגיטלי כבר לא ייחודי רק לה. לאון ואוקטביה, מציעות פחות או יותר את אותו עושר בתא נוסעים, עם אותם מסכים, באותם גדלים, אותו מתג חשמלי להעברת הילוכים, אותה תאורת אווירה מרוממת נפש, ופחות או יותר אותו אבזור. הן כאמור מבוססות על אותה פלטפורמה, מאכלסות את אותן יחידות כוח ואותה מערכת היברידית קלה. ואם זה לא מספיק הן עושות זאת במחיר נמוך, ולפעמים משמעותית.

ההיעדרות הארוכה גם אפשרה למתחרות חדשות להגיע, עם הצעת ערך טובה יותר, ועוד יש את אלה החדשות שבדרך, שמציעות גם אפשרות למנועים היברידיים נטענים משקע (PHEV) עם יכולת נסיעה על חשמל בלבד, וגם מנועים חשמליים טהורים. גרסאות PHEV קיימות בגולף, אבל הן לא משווק בישראל, וגרסה חשמלית בכלל לא נקראת גולף, אלא ID3 ושייכת למשפחת דגמי ID של פולקסווגן.

גולף כבר מזמן הפכה לאייקון, לתת-מותג בתוך פולקסווגן, גורפת אחריה עדת אוהדים שנוהרים בעקבותיה. אבל במחיר של 158,000 שקלים עבור רכב המבחן - תג המחיר הגבוה ביותר למשפחתית קומפקטית שאינה ממותג יוקרה בישראל - גולף תתקשה למשוך אליה קהלים חדשים. גרסת הבסיס עם מנוע 1.0 ליטר מוצעת ברמת גימור נמוכה, במחיר תחרותי יותר, ועל פניו מציעה עסקה עדיפה. אלא שאז מרבית המתחרות מציעות יותר אבזור, יותר כוח, או גם וגם. אם גולף הייתה מושקת בישראל בסמוך להשקתה בעולם, היא היתה קובעת רף חדש של טכנולוגיה ואיכות שמסוגל היה למשוך לקוחות ממותגים אחרים. אבל היא מושקת עכשיו, ובמציאות הישראלית כיום, היא פשוט תתקשה לעשות זאת.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 4 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,498 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,000-6,000/150
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,500-3,500/25.5
תיבת הילוכים: אוטומטית, כפולת מצמד, 7 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 428.4
רוחב (ס"מ): 178.9
גובה (ס"מ): 144.1
בסיס גלגלים (ס"מ): 261.9
תא מטען (ליטרים): 381

ביצועים:
תאוצה 0-100: 8.5 שניות
מהירות מירבית: 224 קמ"ש

מתחרות:
סיאט לאון, פורד פוקוס האצ'בק, טויוטה קורולה האצ'בק, הונדה סיוויק האצ'בק

מחיר:
158,000 שקלים