כאילו אין קורונה: חוצה אירופה על אופנוע

אחרי הסבב האחרון במונגוליה ידעתי שזה ממש לא היה הסיבוב האחרון, וכמו שרכבתי מארגנטינה לאלסקה ולאחר מכן מישראל למונגוליה, יגיע עוד מסע. לא רק "יגיע" היה לי אפילו ברור מאוד איך, לאן ועל מה זה יהיה. התכנון: חובר ל-KTM קנדה, מקבל איזה סופר אדוונצ'ר פגז כמו ה- 1290/1090 ויוצא לחקור את מושבות האינדיאנים/אסקימואים בצפון קנדה וקרוב לקוטב הצפוני. נשמע כמו חלום נכון? הכל מתוכנן, הכל פיקס, הכל מוכן לקרב!

אבל כמו כל חלום, גם ממנו התעוררתי ועוד איך. מה קרה? כמו באגדה, בקצה השני של העולם ישב איש אחד עם מקטרת (ככה אני מדמיין) והחליט לאכול עטלף שנשך חתול שאכל קרפדה שרכב על כבשה דּזבּין אַבּא בּתרי זוּזי, חד גּדיא. זה בערך מסכם את מה שקרה לעולם, פאקינג חד גדיא בגרסה הפנדמית! הקורונה מכה גלים בעולם, סגר, חיסונים, מסכות והחלום על קנדה נראה מציאותי כמו לתכנן את המסע הזה על אדמת הירח.

אז מה עושים? בלילות היצר מדגדג, יש אנשים שמסתכלים בזאפ, יש אנשים שמחפשים במרקט-פלייס בפייסבוק, יש כאלה שקמים לנשנש מהמקרר - אני מחפש מציאות מסביב לעולם. מה הכוונה? יש אתרים של מכירת כלים משומשים בכל מיני מדינות. מפורסמים שם כלים שנמכרים ע"י מקומיים או אתרי מטיילים שמוכרים כלים כאלו. את האופנוע הראשון שלי, קוואסאקי 650 KLR קניתי מבחור שרכב מלוס אנג'לס לארגנטינה ושם העביר את המטה אלי.

באחד הלילות מצאתי משהו מעניין, בעודי מחפש בשעות הקטנות של הלילה קפצה לי מודעה על אופנוע שמוצע למכירה באירופה: ימאהה דיוורז'ן - אופנוע תיור גדול, שהאחים הקטנים שלו בנפח 400 ו-600 סמ"ק נמכרו פה בישראל בשנות ה-90'. אבל כאן כאמור מדובר באח הגדול יותר- 900 סמ"ק,4 בוכנות, קרבורטור, גל הינע (דרייב-שאפט) מבציר 1998, כן, אופנוע קשיש תיש. המוכר: בחור אמריקני שרכב עם האופנוע מאירלנד (לוחית אירית) ומנסה למכור, למען האמת הוא לא בדיוק היה המוכר, שכן הוא כבר נסע הביתה לדרום קרוליינה והשאיר את האופנוע אצל זוג זקנים נחמדים באיזו חווה. כאן נדלקה הנורה, הגלגלים התחילו להסתובב בראש, מרכיבים את החלקים בפאזל: אופנוע ישן וטוב, עם רזומה מוכח, פשוט לאחזקה, שנמצא כבר באירופה, בהרי האלפים! הרי לרכב שם זה חלום של כל אופנוען!

אחרי קצת וויכוחים והלוך חזור, הסברתי לבחור את הסיכון שאני לוקח, את מצבו, ושמעטים האנשים שיקנו אופנוע ישן עם לוחית בריטית באמצע אירופה, ועוד כזה שיושב באסם באמצע שום מקום ויטוסו אליו.

הצעתי לו 500 דולר תמורת האופנוע. ולעצמי אמרתי שבמחיר הזה אני מוכן לעבור את הטרטור של להפעיל ביטוח לאופנוע עם לוחית ממדינה A בארץ B ועוד בשביל רוכב ישראלי. בנוסף אני בכלל לא יודע אם האופנוע טוב או תקין, דורש יישור קו מכאני? אני סומך על המילה שלו? בלגן בקיצור. ביקשתי מהבחור שיגיד לזקנים בחווה לצלם סרטון של האופנוע מניע, שלפחות אראה שמשהו עובד.

האופנועים האלה די פשוטים ואמינים לכן אמרתי אם טופל קצת והוא מניע אז יהיה בסדר, מקסימום אגיע לחווה אראה שהוא קקה אז הפסדתי כמה גרושים ודּזבּין אַבּא בּתרי זוּזֵי, פאקינג חד גַּדיָא, חוויה סה"כ. הבחור הסכים להצעה, האופנוע מניע בסרטון, אני מעביר לא תרי זוזי אלא 500 דולר ב-PayPal וזמן קצר לאחר מכן אפילו קיבלתי מפתחות ספייר במשלוח של Fedex מדרום קרולינה.

אז יש אופנוע, עכשיו הגיע שלב התכנון, מה רוכבים, איך, כמה, למה. אז קודם כל, בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם המסע יהיה כביש כמובן, הכלל הראשון הוא ציוד מועט ככל האפשר (אני באירופה אם צריך משהו אפשר לקנות כפי שתשמעו בסיפורי ההמשך, כאן לא מונגוליה) לכן לא צריך להעמיס. הכל קיים רק להניע ולרכוב. התכנון? לנוע על קו האלפים, אתחיל בבודפשט הונגריה, משם לאלפים באוסטריה ואמשיך לכיוון האוקינוס האטלנטי לכיוון הכללי של ספרד-פורטוגל.

למפגש המרגש עם השותף שלי למסע הגעתי בטיסה, רכבת, ולבסוף אוטובוס ואז לחווה. האופנוע אכן מניע, עובד וגם נשמע טוב. הזוג החמוד בחווה הסכים שאשן שם, ובינתיים ארגנתי שמן, פילטרים וצמיג קדמי אותם החלפתי בעצמי אחרי התקופה שבה האופנוע עמד. סיבוב קניות קצר לקצת ציוד בסיסי כגון אוכל, כלי בישול, גזייה וכו' ואפשר לצאת לדרך. התוכנית קורמת עור וגידים והכל הולך חלק בינתיים.

את ימי הרכיבה הראשונים ניצלתי כדי להסתכל קצת על המפה ולהבין את המשמעות המדויקת של סוגי סימון הכבישים ואיך זה נראה בפועל וכמובן גם להכיר את האופנוע. אמרתי לעצמי שאתגלגל על קו האלפים מבודפשט מערבה בלי יותר מידי תוכניות - כמו שאני אוהב, קמים בבוקר, רוכבים ואחרי הצהריים מחפש מקום קרוב למקור מים כגון נהר לעשות קמפינג, מה שנקרא the simple life.

במהלך השנים צברתי המון "נקודות סימון" על המפה שלי בגוגל. הכוונה לנקודות מעניינות שראיתי באתרים באינטרנט, כתבות אופנועים, פייסבוק, אינסטגרם וכו'. בעיקרון אלו מעברי הרים גבוהים, כבישים מומלצים, סכרים, כפרים... בקיצור הבנתם את הרעיון. כל הנקודות האלו הרכיבו תוואי כללי ועל בסיסו נעבוד ונרכוב. כאשר הרעיון הוא תמיד להינות מהדרך ומהספונטניות יותר מאשר המחויבות ליעד או להספק שמודדים בקילומטרים או זמן.

אז הנה, על ההכנות אליו ועל הצעד הראשון הכי חשוב של פשוט לקום ולעשות סיפרתי לכם הפעם. בחלקים הבאים: אנחנו יוצאים למסע, חיים את הדרך ובעיקר ותוך כדי מגלים גם לכם את הטיפים הגדולים והקטנים שאתם חייבים להכיר לפני סוג כזה של טיול.