תקדים: נגיעה בודדת במסך הטלפון המונח במתקן קבוע ברכב לשם הפעלת אפליקצית ניווט או כיבויה - לא מהווה עבירה והינה בגדר פעולה סבירה. כך קובע פסק דין חדש של בית המשפט. מה המשמעות?
התאריך הוא 16/02/20, ניידת משטרה ארבה לנהגים בקרבת בית החולים 'הרצפלד' בגדרה, כאשר היא מוסתרת היטב בין שני בתים במרחק של 10 מטר לערך מהכביש, כשחזיתה פונה על מעגל תנועה. לדברי השוטר ששהה בה, בנקודת זמן מסוימת, הוא מבחין ברכב נוסע בתוך מעגל התנועה, כשהנהג אוחז ביד ימין במכשיר טלפון נייד בגובה החזה. תוך שניות ספורות, החלה הניידת לדלוק אחר הרכב שנעצר בחניית בית החולים הרצפלד, לאחר שכרז לו לעצור. לשאלת השוטר, השיב הנהג כי "הגעתי ליעד וכיביתי את הוויז".
לאחר דקות ספורות, השניים נפרדו לשלום, לא לפני שנמסרה לנהג הודעת תשלום קנס בגין עבירה של אחיזה או שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, בעת שהרכב היה בתנועה. זה, שהיה בטוח בצדקת גרסתו, סירב להשלים את רוע הגזירה וביקש להישפט.
במהלך הדיון, טען הנהג להגנתו באמצעות בא כוחו, עו"ד עמית קדם, העוסק בדיני תעבורה, כי מכשיר הטלפון הנייד היה במתקן על השמשה הקדמית של הרכב ובעת שפנה שמאלה במעגל התנועה, לחץ על מסך הטלפון על מנת לכבות את האפליקציה של וויז. לדבריו, בתוך חניית בית החולים, שמע ניידת כורזת לו לעצור ולכן עצר ומייד אמר לשוטר כי לא אחז בטלפון תוך כדי נהיגה, ורק שלח אצבע לכבות את הוויז. במהלך החקירה הנגדית התקשה הנהג לזכור האם בעת שנגע במסך הטלפון, היה הרכב בעמידה או בתנועה.
התיק נדון בפני השופטת שירי שפר מבית המשפט לתעבורה במחוז מרכז, שציינה כי מבחינה עובדתית, היא לא שוכנעה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם אחז בטלפון ביד ימין. לדבריה, "אפשרית היא גרסת הנאשם לפיה נגע ביד ימין במסך הטלפון שהיה מונח במתקן על שמשת רכבו, בעת תנועת הרכב בכיכר, כדי לסגור את אפליקציית הניווט.
כמו כן, זו מציינת כי במסכת הראיות שהגישה המשטרה, חסרים שורה של פרטים מהותיים. ראשית, עדי התביעה (השוטרים) לא פירטו מהו פרק הזמן בו הבחינו בביצוע העבירה, מרחק הנסיעה שעבר רכב הנאשם בעת ביצוע העבירה לכאורה, ומה היתה מהירות נסיעת הרכב. למעשה, היא מוסיפה, כי השוטרים הבחינו בביצוע העבירה רק בעת נסיעת הרכב בתוך מעגל התנועה. בנוסף, בשל מיקום הניידת בין שני בתים, לא התאפשר להם להבחין ברכב הנאשם קודם לכניסתו למעגל התנועה. אי לכך, לא ניתן לשלול את האפשרות כי מדובר בפרק זמן קצר ביותר, שברירי שניות בלבד, כנטען ע"י עו"ד קדם. לאור זאת, פסקה כי אין היא יכולה לקבוע שרכב הנאשם היה גלוי לעינהם בפרק זמן סביר המאפשר זיהוי של העבירה. מעבר לכך, קיבלה השופטת את עמדת בא כוחו של הנהג, על פיה, השוטרים אומנם ציינו כי הנאשם אחז בידו הימנית בטלפון מול החזה אך מנח זה יכול לעלות בקנה אחד עם גרסת הנאשם כי הושיט את ידו לגעת במסך הטלפון שהיה מונח במתקן על שמשת הרכב הקדמית. ואם לא די בליקויים אלו, זו פסקה כי השוטרים לא ציינו בדו"ח האם ברכבו של הנאשם יש מתקן לטלפון המקובע על השמשה הקדמית.
לאור מסכת ראייתית מחוררת זו, הגיעה השופטת לכדי מסקנה כי עדותם חסרה נתונים מהותיים על מנת שתוכל לקבוע בוודאות הדרושה במשפט הפלילי שהנאשם אכן אחז בטלפון ביד ימין, אגב תנועת רכבו בכיכר.
בנוסף נכתב בפסק הדין כי המחוקק התיר בתקנה 28 א{ב}, לתקנות התעבורה, הפעלה של תצוגה שמיועדת לניווט של הרכב, כלומר, התיר שימוש באפליקציית וויז. לפיכך היא פסקה כי מותרת גם כל פעולה סבירה שמטרתה לאפשר הפעלת האפליקציה או שימשו בה לרבות סיום הפעלתה.
וכאמור, באופן תקדימי, היא הבהירה כי לשיטתה, נגיעה בודדת במסך הטלפון המונח במתקן קבוע על שמשת הרכב לשם הפעלת האפלקיציה או כיבוייה הינה בגדר פעולה סבירה. כמו כן, היא ציינה כי הקלדה העולה על נגיעה אחת או שתיים - כגון הקלדת יעד הנסיעה, אינה סבירה בשל היסח הדעת המשמעותי הנגרם לנהג ולאור הסיכון הבטיחותי של רכב הנמצא בתנועה ונהגו מפנה מבטו למסך הטלפון ומרוכז בהקלדה ממושכת.
בתגובה מוסר עו"ד עמית קדם : "יש מקום לתזכר, גם את השוטרים, כי המחוקק לא אסר מגע בטלפון אלא אחיזה בו. לשון החוק מאפשרת שימוש בטלפון נייד בדמות נגיעה רגעית לצורך מענה או חיוג כאשר מכשיר הטלפון נמצא במתקן קבוע ויציב ברכב המונע את נפילתו, זאת בניגוד לביצוע פעולות אחרות כגון קריאת/שליחת מסרון, פעולות אלו אסורות. לאור כך, סברנו כל העת כי פעולה סבירה שמטרתה לאפשר הפעלת האפליקציה או סיום הפעלתה הינה מותרת ואני מברך על כך שבית המשפט קיבל את עמדתנו. מומלץ לנהגים שקבלו דו"ח בנסיבות כאלו, לשקול בכובד ראש את האפשרות להגיש בקשה להישפט, כאשר הנחת העבודה היא שבית המשפט יזכה אותם".