למה מירי רגב ביטלה את הקשתות בטרקטורונים ביום האחרון שלה במשרד התחבורה?

ב-1.1.2022 תבוטל רשמית אחת מהתקנות השנויות במחלוקת שהוציאה תחת ידיה מדינת ישראל בכל הקשור לבטיחות כלי רכב ותקינת כלי רכב בכלל - חובת ההתקנה של קשת התהפכות בטרקטורונים.

ראשית רקע: שורשיה של התקנה נעוצים אי שם בתחילת שנות ה-90. לישראל מתחיל להגיע כלי תחבורה חדש לשוק המקומי - הטרקטורון. הרשויות שלא ממש ידעו איך "לאכול" את אמצעי התחבורה הזה, האם הוא כלי חקלאי ויוגדר כטרקטור? המושג "רכב פנאי" כלל לא היה בנמצא, הוא נסע על ארבעה גלגלים אבל היה מצויד בכידון. בסופו של דבר נותר הרכב במין שטח דמדומים שאליו נוספו במרוצת השנים תקנות והרחבות, והוחלו עליו בין השאר כאלו הנוגעות לרכב חקלאי. חלקן יוצרות מצבים מבלבלים כמו אלו שקובעות כי אסור לרכוב עליו בכביש (בין השאר בשל היעדר דיפרנציאל וסכנת ההתהפכות), אבל כן בכבישי מושבים וקיבוצים. מכיוון שהוא נכלל בהגדרת רכב חקלאי, ניתן היה להוציא רישיון נהיגה עליו כבר בגיל 16 למרות מסוכנותו הגבוהה והעובדה שהכלים החזקים יותר היו כאלו שדרשו מיומנות רכיבה לא מבוטלת. על מנת להבטיח את בטיחותם של הרוכבים תוקנה התקנה שחייבה הרכבת "קשת התהפכות" על הטרקטורון, כזו שתגן על הרוכב במקרה שהוא והכלי מחליפים תפקידים.

ישראל הייתה במשך שנים המדינה היחידה בה פתרון כזה נהגה ויושם, למעט אוסטרליה שהחל מאמצע 2021 הכניסה גם היא תקנות דומות. האבסורד הגדול שמלווה את הסיפור הזה הוא שתקנת הוספת הקשתות עצמן עומדת בניגוד לתקנה 380 של משרד התחבורה עצמו - זו שאוסרת בפירוש כל שינוי מבנה או חריגה מהאופן בו מיוצר כלי הרכב על ידי החברה, לכאורה על מנת להגן על משתמשי כלי הרכב, אבל עם חריגה אחת - "אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי". כלומר, כאשר הרשות פוטרת עצמה מהחובה לעמוד בתקנה שהיא עצמה העמידה.

לכאורה, אין סתירה בין הדברים, אם מחליטה המדינה כי יש מקום לשנות - היא הריבון והיא הקובעת שלמען הבטחת שלומם ובטיחותם של המשתמשים יש לפעול אחרת. ההחלטה של משרד התחבורה עוררה בתחילה את סקרנותן של יצרניות הטרקטורונים, אולי יש משהו שהם פספסו? הן ערכו ניסויים וסימולציות. המסקנה שלהן - אין תרומה לבטיחות. אמנם מדובר במסקנה של צד אינטרסנטי, אבל מקצועי ורציני.

חלק מאותן יצרניות אף הודיעו למשווקות שלהן בישראל כי לא יסכימו למכור פה טרקטורונים באם על אלו תותקן קשת התהפכות, זאת בשל המסקנות שלהן כי קשת כזו לא רק שאינה תורמת לבטיחות, אלא עלולה גם לייצר מצבי סיכון אחרים - החל משינוי מרכז הכובד של הכלי, עבור במצבים בהם הקשת עצמה עלולה לפגוע ברוכב שילכד תחתיה, תמנע ממנו להתנתק מהכלי, הסיכון שנוצר לעיוותים בשלדת הכלים לאחר התהפכות בה מועבר ה"אימפקט" דרך הקשת לגוף הכלי ועד החשש שלהן מתביעות שיופנו כלפיהן במקרה כזה. לצד אלו היו יצרניות שלא התנגדו והתירו למכור את הכלים שלהן גם עם הקשת - ונהנו מהשוק הישראלי.

את השינוי המשמעותי ביותר ביחס המדינה לקשתות האלו יזם שי סופר, המדען הראשי של משרד התחבורה. סופר, איש מקצוע רציני ויסודי - היה גם מי שעמד גם מאחורי הפיילוט המוצלח לאפשר רכיבת דו גלגלי בנתיבי התחבורה הציבורית.

לבקשת משרד התחבורה, כבר ב-2018 מגיש מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, הגוף המוביל בישראל בתחום המחקר הרפואי בהיבט של בטיחות בדרכים דו"ח מפורט שסקר את מקרי ההיפגעות בתאונות טרקטורונים בין השנים 2008-2016 וממצאי המחקר היו ברורים: "העדר קשר בין הימצאותה של קשת בטיחות על טרקטורון לבין היפגעות". כמעט שלוש שנים חולפות, בתהליך שכולל "ועדת תיאום" בה עורך המשרד התייעצויות עם גופים מקצועיים דוגמת המשטרה בנוגע לשינוי התקנות, עד שב-6 בדצמבר 2020 לאחר עבודת המטה מפרסם משרד התחבורה מסמך לשימוע ציבורי לביטול התקנה. חודש לאחר מכן, ב-4 בינואר 2021 מגישה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים התייחסות שלה לשימוע בו היא מצהירה כי היא מתנגדת לביטול חובת התקנה. לא בהכרח מכיוון שנמצאה מובהקות בתרומתה של הקשת לבטיחות, אלא בשל היעדר נתונים המוכיחים אחרת.

לפי חוות הדעת של הרלב"ד, שמשרד התחבורה סירב לחשוף אותה ומכיוון שכך לא פורסמה מעולם, אך הגיעה לידי "וואלה!" - ההמלצה הברורה היא שלא לבטל את חובת התקנת הקשתות. זאת מכמה סיבות: נמצאו אינדיקציות לכך שהקשת כן תורמת לבטיחות המשתמש. בנוסף, לא נמצאו נתונים מובהקים המעידים על פגיעה בטיחותית שמהווה הקשת. אולם הנקודה המשמעותית ביותר בדוח הרלב"ד היא, שבמחקר של מכון גרטנר קיים "שטח מת" של נתונים, מכיוון שהוא מתמקד בנפגעים ובכך מתעלם מעשרות ואף מאות מקרים בשנה שבהם התהפכות טרקטורונים הסתיימה ללא פציעות או פגיעות דווקא בשל קיומה של קשת ההתהפכות - מקרים שלא דווחו. הם כותבים כי "ניתן לשער בזהירות כי רוב ההתהפכויות עם טרקטורון אינן מגיעות לידי פציעות או הגדרתן כתאונה בגלל קשת הבטיחות האחורית".

הרלב"ד כן מציינת, כי אם המחקרים או חוות הדעת המקצועיות טוענות כי קשת התהפכות הכבדה המגיעה כדי 15 אחוזים ממשקל הכלי פוגעת בבטיחות, ניתן להתקין קשת קלה יותר וכן מציעה חלופות נוספות לצמצום הסיכון. הרשות מביאה את החלטת ממשלת אוסטרליה ומחקר דומה שנערך בשוודיה על קשתות הגנה קלות יותר כראיה לטיעוניה. ולכן המלצתה של הרשות מסתכמת כאמור בהתנגדות לביטול התקנה אך קוראת לעדכן אותה.

כאמור, במשרד בחרו להתעלם מדוח הרלב"ד ולבטל לחלוטין את חובת ההתקנה של קשת ההתהפכות. גם לאחר קבלת ההחלטה, לא פורסמה חוות הדעת של הרלב"ד על ידי משרד התחבורה, בטענה כי אינו מפרסם הערות שהתקבלו בשימועים בעיקר במקרה הזה, בו יש השפעה מסחרית על הגורמים המעורבים. וזו הגיעה לידנו רק לאחר שאילתה ישירה שהפנה ח"כ מכלוף מיקי זוהר (הליכוד) לשרת התחבורה מרב מיכאלי ב-18 באוגוסט 2021, מתן התשובה ב-24 בנובמבר 2021.

גם סוגיית ה"השפעה המסחרית" המדוברת לא ברורה, שכן היבואניות עצמן נכנסו לתמונה בשלב מתקדם יחסית של התהליך, כאשר התבקשו בין השאר להעביר חומרים מקצועיים של הניסויים והבדיקות שערכו היצרניות אותן הן מייצגות. אבל השפעה של ההחלטות האלו אינן חד משמעיות, שכן לצד חברות שיצאו נשכרות מביטול התקנות, חברות אחרות אשר היצרניות אותן הן מייצגות מאפשרות שיווק הכלים עם הקשת דווקא ייפגעו מכניסת מתחרות חדשות שנמנעו מפעילות בשוק עד כה.

בסופו של דבר כאמור, חרף הערתה זו של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהיא הגוף המחקרי הבכיר המייעץ למשרד, ולמרות ש"נלקחה בחשבון במכלול השיקולים" לדברי משרד התחבורה, התיקון אושר ב-9.6.2021, זמן קצר בטרם סיימה את תפקידה שרת התחבורה הקודמת מירי רגב. על פניו, חיפזון יוצא דופן אחרי גרירת רגליים של שנים בסיפור.

ונשארנו גם עם בעיה עקרונית ולא פתורה: איזה מעמד וסמכויות מעניק משרד התחבורה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אם הוא לא מתייחס לדוחות שלה ומסתיר אותם.