ניסיון הונאת ביטוח זה השם הכללי והמכובס למקרה בו מבוטח מנסה להוציא במרמה תגמולי ביטוח מהמבטחת שלו, תוך שהוא תווה סיפור משכנע על מקרה ביטוח אותנטי שארע לו. לצורך כך, עליו לשרטט נסיבות מקרה סבירות, לעמוד בנטל ההוכחה כי התאונה אכן ארעה, כל שכן בנסיבות המתוארות, ובאופן כללי, לא לעורר חשד כי מדובר על מעשה רמייה. אלא שהפעם, אורגן אורות ענק ובוהק הבהב לפני פקיד התביעות, או במילים אחרות - אם כבר קבלתם את ההחלטה המסוכנת להונות את הביטוח - לפחות תסגרו על גרסה הגיונית, ולא כזו שגם ילד מייד יזהה כתלושת מציאות.
סיפור המעשה: ב-26 במאי 2018, נוסעת תושבת סכנין, או לפחות כך היא מספרת, באודי Q3 כסופה, עם בנה התינוק לסניף טיפת חלב בעיר, לצורך קבלת ייעוץ הנקה. לטענתה, בעת שרכבה היה בעצירה מוחלטת לפני תמרור מתן זכות קדימה, הגיח רכב ממול במהירות מופרזת ופגע ברכבה. הנהג 'הפוגע' הודה מייד באחריותו לתאונה. לכאורה, תיק קלאסי בו הנהג נוטל על עצמו את האשמה, אולם כאשר התיק התגלגל לחברת הביטוח, הגבות של כל פקידי התביעות הורמו גם יחד.
למה?
נתחיל בהיגיון הפשוט של מיקומי הפגיעות בכלי הרכב שפשוט לא מתיישבים עם ההיגיון. הרכב הפוגע ניזוק בצד ימין. זה שאמור להתרחק בעת פניה שמאלה, כאשר רכבה של התובעת נפגע בצד שמאל. איך יתכן כי ברכב הפוגע ניכרים נזקים בצד ימין כאשר המבוטחת מדגימה פגיעה עם החזית בצד שמאל? פליאה זו היא רק קדימון למסכת הטיעונים המופרכת, שלא לאמור ההזויה, שהתגלתה בהמשך. חברת הביטוח שמבטחת את הרכב הפוגע, שנדרשה לשלם פיצוי לרכב הנהוג ע"י האישה, התנערה מאחריותה לתאונה, מה שהוביל את הצדדים לבית המשפט, ששפשף עיניו לנוכח הסיפור התלוש שהובא בפניו. ועוד יותר כאשר הוצגו ממצאי החקירה שערכה חברת הביטוח.
ראשית, מצופה מנהגת שמחזיקה ברישיון נהיגה, להביא רמת מודעות סבירה למתרחש סביבה. אלא שבמקרה שלנו, היא פשוט טענה כי אינה זוכרת כלום. לא את הפרצוף של הנהג שהיה מעורב בתאונה, לא את צבע הרכב שלו, וכו' שום פרט. ולא, היא לא ספגה חבטה בראש ואף לא טענה לרגע כי יש לה בעיות זיכרון כרונית, אלא פשוט, זיכרון שבאורח פלא, מתעתע בה.
הלאה. כל אדם סביר, שנותר בהכרה לאחר תאונה, מצלם את הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים - מה שלא התרחש במקרה הזה. כמו כן, ב 99% מהמקרים, הוא גם יצור קשר עם מישהו, בין אם מדובר על סוכן ביטוח, בין אם חבר או קרוב משפחה. אלא שלמרות מה שאמרה בחקירתה, לאחר האירוע שלפנינו, פלט השיחות של הנהגת כמו גם של הנהג המעורב, הצביע על כך שלא נעשתה כל שיחה. שום ראיה אותנטית על כך שהוחלפו פרטים בין השניים, לא נמסרה לבית המשפט. מוזר.
אך כל זאת, כאין וכאפס לעומת מה שהרתחש בהמשך הדיון. זו נחקרה באמצעות בא כוחה של המבטחת, עו"ד אייל בדור, ממשרדו של עו"ד אסף. לדבריה, לאחר התאונה, הגיעו לזירה שני אנשים, בחור ובחורה, שאינה מכירה (הבחורה הייתה לפי עדות הנהג הפוגע אחייניתו) אולם חרף כל זאת, עלתה איתם לרכב ונסעה לטיפת חלב. הם אף המתינו לה עד שתסיים את עיסוקיה וגם השיבו אותה בחזרה לביתה. האומנם זה סביר שלאחר תאונה, היא תעלה לרכב עם אנשים שהיא לא מכירה, או לדבריה, "לא יודעת למי הם קשורים?".
ובואו נגיד זאת כך, גם עדותו של הנהג המעורב לא עושה הרבה היגיון, שלא לאמור, דחוקה עד בלתי אפשרית. ראשית, הוא העיד כי רכבו נפגע בצד שמאל, אולם כשעומת עם התמונות לפיהם, נפגע רכבו בצד הימני, העיד "אני מסתכל על התמונות של בית המשפט ואני אומר שזה לא הרכב שלי". כמו כן, הוא מספר כי כי הרכב הנפגע היה בצבע כחול בעוד שבפועל, מדובר ברכב כסוף.
בנוסף, אותו נהג שהעיד על הרכב בו נהג לכאורה הביא עמו את אחיו כעד לאירוע אלא שאחיו נכנס באמצע עדותו אישר כי הרכב שבתמונות אכן הרכב בו נהג העד - בניגוד מוחלטת לגרסת הנהג. כלומר העד המסייע לדבריו סתר אותם לחלוטין.
בסופו של דבר, היתה זו חוקרת הביטוח שקראה לילד בשמו "אני אומרת, החליפו נהגים והתאונה מבוימת. איך שהם מתארים - לא קרתה התאונה".
אז תאונה - בהחלט התרחשה, רק לא בתאריך הנטען, לא תוך מעורבות הנהגים בסיפור. למעשה, שום פרט, מלבד פרטיהם האישיים של המעורבים - אינו מדויק. מדובר על תביעה מופרכת מיסודה, מה שכמובן הביא את בית המשפט לגלגל אותם מכל המדרגות : "גרסתה אינה אמינה בעיני וזאת בצרוף התמהיות מהעדויות ובמיוחד מיקום מוטעה של הפגיעה, אי זיהוי הנהג, אי זיהוי הרכב", פסק השופט. כמובן גם שבסופו של דבר - התביעה על סך 45,603 שקלים נדחתה התובעת חויבה בתשלום של 10,000 שקלים על הוצאות המשפט.
לדברי עו"ד אייל בדור שייצג את חברת הביטוח: "חברת הביטוח אינה כיס עמוק, ממנו ניתן להוציא כספים במרמה. התובעים סברו כי גרסתם התלושה תעמוד במבחן בית המשפט אולם השקענו שעות רבות בשביל לחשוף את אין ספור החורים בה. בסופו של יום, הכסף נותר בקופת המבטחת ואילו התובעים יאלצו לשלם הוצאות משפט גבוהות ובצדק רב - הם בזבזו זמן שיפוטי משמעותי והכל תוך ניסיון להתל בבית המשפט".