"אלוהים חנן אותי בראייה טובה", זה ההסבר שסיפק לאחרונה שוטר לבית המשפט לאחר שלשיטתו וכנגד מגבלות המוח והעין האנושית, הוא הצליח בעודו יושב בניידת חונה, להבחין כי הנהג שחלף על פניו במהירות של 50 קמ"ש, אחז בטלפון נייד. בית המשפט שלל את ההתכנות לכך, זיכה את הנאשם וכתב "יש לעמוד על המשמר ולפקוח שבע עיניים על עדויות השוטרים, שמא נמצא בהן דבר, אבל קטן יחסית, המעמיד בספק את ביטחון אמינותם".
בתאריך ה-13 במאי 2020, ישב השוטר בניידת משטרה בחניון מכבי האש בעיר אלעד, כשחזיתה פונה אל רחוב יהודה הנשיא. בנקודת זמן מסוימת, הוא מבחין ברכב שחולף על פניו במהירות של 50 קמ"ש, כאשר לדבריו, הנהג אוחז בידו טלפון נייד בצבע שחור, קרוב לפניו וביד ימין את ההגה. השוטר ושותפתו לניידת החליטו לדלוק אחר הרכב וכעבור זמן קצר, כרזו לו לעצור, ורשמו לו דו"ח תנועה בגין אחיזה בטלפון במהלך נהיגה. בנוסף, נוכח העובדה כי רשיון הרכב פג תוקף מעל שנה, קיבל הנהג זימון לבית המשפט.
הנהג מנגד, מכחיש לחלוטין את ביצוע העבירה. לדבריו, בעודו נוסע במהירות של 50 קמ"ש, הוא עלה על פס האטה (באמת מר נהג?! עלית על פס האטה ב-50 קמ"ש? נראה שפספסת משהו מאוד יסודי), וכתוצאה מכך, מכשיר הטלפון שלו נפל מהמגנט עליו היה מקובע "חיכיתי להגיע לרמזור כדי שאוכל להרים את הנייד שנפל. עצרתי באדום ואז הרמתי את הנייד. 10 שניות אחר כך היה ירוק, איך שאני פונה אני שומע את השוטר כורז לי לעצור בצד".
עו"ד ערן דמרי, שייצג את הנהג, תמה כיצד יתכן כי במהלך נסיעה במהירות של 50 קמ"ש, בה על פי נוסחת 'מהירות, זמן, דרך' - הוא עובר 10-14 מטרים בשניה, הצליח השוטר להבחין בכך שהנהג גם אוחז בטלפון נייד, גם קרוב לפניו, שמדובר במכשיר בצבע שחור, וגם שיד ימין הייתה על ההגה - והכל בפחות משניה אחת. מגבלות העין האנושית, אינה מאפשר לנו לעבד מידע חזותי במהירות כל כך גבוהה, אולם השוטר התעקש - " הקדוש ברוך הוא חנן אותי בראיה טובה".
אלא שזו לא הבעיה היחידה שנפלה בהתנהלותו של השוטר בתיק הזה. הדין הפלילי בישראל קובע כי על מנת להרשיע נאשם, צריכה התביעה להרים את נטל ההוכחה מעבר לכל ספק סביר כי הוא אכן ביצע את העבירה. וזה לא קרה באירוע הזה. ראשית, השוטר לא פירט את המיקום המדויק של ניידת המשטרה בתוך החניון, ולא פרט את נתיב נסיעתו של הנאשם - שני נתונים שהכרחי שיצוינו באופן מדויק ומסודר. כמו כן, בניגוד להוראות, הוא לא ציין מה היה המרחק בין שני כלי הרכב בעת שחלף הנאשם על פניו. בנוסף, רק בחקירתו הנגדית, ציין השוטר כי המרחק בין הניידת ובין הרכב עמד על 10 מטרים. כיצד תשובה זו מתיישבת עם העובדה כי הוא אינו זוכר באיזה נתיב נסע רכב הנאשם? היא לא. השוטר אף לא ציין מהו פרק הזמן בו הבחין בביצוע העבירה, מרחק הנסיעה שעבר רכב הנאשם בעת ביצוע העבירה לכאורה כמו גם שלא ציין מה היתה מהירות נסיעתו.
אבל הייתה בעיה אקוטית נוספת, חמורה אפילו יותר. התברר כי לאחר שנרשם הדו"ח בגין אחיזת טלפון נייד ואת ההעתק מסר לנאשם, ביצע השוטר שינויים קריטיים בדוח המקור. הנחיות משטרת ישראל קובעת כי חל איסור לבצע שינויים לאחר שההעתק נמסר לנהג כמו גם שחל איסור לשנות, לגרוע או להוסיף פרטים לאחר שנרשם. הדבר עלול לגרום לביטול הדו"ח כנגד הנהג ונקיטת הליכים משמעתיים כנגד רושם הדו"ח. במקרה שלפנינו, השוטר עבר למעשה פעמיים על כל דוח המקור, שיבש את נראותו וקריאתו, ובשלב שלאחר מכן הוסיף סימונים על דוח המקור אשר כלל לא נצפו בהעתק הקריא שבידי הנאשם. בנוסף הוכח כי לאחר שיבוש דו"ח המקור והפיכתו ללא קריא, ערך השוטר "מזכר נסיבות" של הדו"ח ובו התחייב כי הינו תואם לנסיבות בדו"ח המקור. אולם בפועל, עובדות שהיו במקור נמחקו ולא הועלו כלל על המזכר. השוטר הוסיף מילים שלא נכתבו לעניין קשר עין, דבר אשר פגע בראיות ההגנה.
ומה חשב בית המשפט? כבוד השופטת שירי שפר מבית המשפט לתעבורה במחוז מרכז, קיבלה את טענותיו של עו"ד דמרי ופסקה כי אינה יכולה לקבוע במידה הנדרשת בהליך הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. לדבריה, המידע החסר בדו"ח, מהווה עובדות מהותיות ולא היתה כל מניעה שהשוטר יתייחס אליהן בפירוט נסיבות המקרה, אם אכן הבחין בבירור בביצוע העבירה כנטען על ידו. לדבריה: "מדובר בעבירה שנעברה בתוך רכב הנמצא במרחק שלא תועד בזמן אמת - בשל כל אלו ייתכן והשוטר טעה לחשוב כי בוצעה העבירה. כמו כן, היא ציטטה מתוך פסק דין אחר: "תהיה ההסתברות לקבלת עדות שוטר גבוהה ככל שתהיה, אין היא הסתברות מלאה והאפשרות שהשוטר טעה - לעולם קיימת".
לדברי עו"ד דמרי: "על אף שבית המשפט פסק פעמים רבות כי נגיעה רגעית בטלפון אינה מהווה כאחיזה שמגבשת עבירה, בחרה המשטרה שלא לחזור בה מכתב האישום, לנהל הליך הוכחות, לבזבז זמן שיפוטי ולגרום לנאשם להוצאות כלכליות נוספות - מה שלימים התברר כטעות מיסודה עם זיכוי הנהג. אין זה המקרה היחיד בו שוטרים אוכפים את עבירת אחזקת הטלפון הנייד בעודם נמצאים במצב סטטי, דבר אשר מעלה ספק בנוגע שמירת קשר העין בזיהוי העבירה ותיאורה כנדרש בנהלים".