משרד התחבורה הגיש הבוקר (ג') לועדת הכלכלה של הכנסת בקשה להרחבת צו התעבורה, שבמסגרתה יורחבו מספר עבירות הקנס והסכומים בהם יחויבו אלו שיתפסו מבצעים את אותן עבירות.
בין השינויים שעומדים על הפרק: העלאת הקנס על שימוש בטלפון הנייד ללא דיבורית שיועלה מ-1,000 שקלים ל-1,500 שקלים ולאלו יתווספו גם הרחבות והחמרות במידה והעבירה בוצעה בנסיבות מחמירות, כלומר על ידי נהג חדש או ברכיבה על דו גלגלי גם הזמנה לדין ופסילת רישיון.
עבירה נוספת עליה יוחמר הקנס הקבוע בחוק תהייה רכיבה ללא קסדה על אופניים, קורקינטים חשמליים, סגווי ("רכינוע") וכלים דו גלגליים בכלל תעמוד על 1,000 שקלים במקום 250 שקלים כיום. במסגרת ההרחבה, תיכלל גם נסיעה עם קסדה לא רכוסה להגדרת העבירה, כך שגם עליה יוחל קנס של 1,000 שקלים. קנס של 250 יוטל על רכיבה עם קסדה ללא מחזיר אור.
במהלך הדיון, הובאו נתונים המגלים את המצב העגום של השימוש בקסדות ברכיבה על אופנים וקורקינטים חשמליים. על פי הנתונים בעוד בקרב רוכבי האופנועים והקטנועים מתוך 42,000 קנסות, רק 2,100 הם על אי חבישת קסדה (5%), בקרב רוכבי האופניים החשמליים מדובר על 23,000 מתוך 31,100 (73.9%) ובקרב רוכבי קורקינטים חשמליים הנתון הוא 4,200 מתוך 5,400 (77.7%).
בתחום כלי הרכב הזעירים מבקש משרד התחבורה להטיל קנס של 1,000 שקלים בגין רכיבה על קורקינט חשמלי ואופניים חשמליים מתחת לגיל החוקי (16) וסכום זהה יוטל על שינוי מבנה לא חוקי בקורקינטים וסגווי, קנס שכבר קיים בסכום זהה על אופניים חשמליים. הדיון מגיע יום לאחר מותו של דניאל אהרון בן ה-13 מרמת גן שנהרג מפגיעת רכב בעת שרכב על קורקינט חשמלי.
עוד עבירות בהן מבקש משרד התחבורה להגדיל את גובה הקנס נוגעות לחניה בנתיב תחבורה ציבורית. שעומד כיום על 250 שקלים ויועלה ל-500 שקלים, בדומה לקנס על נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית. כמו כן, באזורים המוגדרים ככאלו בהם יש קנס מוגדל על העבירה יעמוד הסכום על 750 שקלים במקום 500 כיום. בהסבר נאמר כי ההפרעה לתנועה זהה במקרה של חניה ונסיעה בו. מי שיוחרג מהקנס הגבוה יותר וישאר בדרגת הקנס הקודמת הוא מי שיעצור בנתיב תחבורה ציבורית, אך לא יחנה בו.
העלאת קנסות נוספות התבקשו במקרים של חסימת חניה שתעמוד על 250 שקלים, קנס של 1,000 שקלים על עמידה על השטח המוקצה למעלון בחניית נכים (זהה לגובה של חניה בחניית הנכים עצמה).
מדובר בלא פחות מרעידת אדמה, שכן אלו החמרות משמעותיות של גובה הקנסות בשיעורים של 50% ומעלה. מה שעורר התנגדויות רבות בקרב חברי הועדה (המעטים יש לומר) שהשתתפו בה.
ח"כ אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת למשל התנגד להעלאת הקנסות, "העלאת קנסות לא תביא לשיפור במצב, אלא הכבדה כלכלית על אוכלוסיות חלשות" וביקש לדעת האם ישנם נתונים התומכים בכך שהעלאת קנסות אכן מצמצמים תאונות דרכים. בתשובה, הוסבר על ידי נציגי המשטרה ומשרד התחבורה שמטרת העלאת הקנסות היא לייצר הרתעה, על ידי שילוב של התפיסה בסמיכות בין העבירה לקנס, הסיכוי להיתפס וגובה הקנס (חומרה).
גם ממלא מקום יו"ר הועדה, ח"כ איתן גינזבורג הודה כי דעתו אינה נוחה מחלק מהעלאות הקנסות, בעיקר אלו הנוגעים לשימוש במכשיר נייד בזמן נהיגה. לשאלתו הסבירה נציגת הלשכה המשפטית של משרד התחבורה עו"ד חוה ראובני כי הרצון הוא לייצר מסר של עבירה חמורה כמו נסיעה באור אדום או מהירות מופרזת. נציגת המשטרה, רב פקד סימונה זילבר, הוסיפה כי הדגש הוא בחומרת העבירה. היא ציינה כי בשנים 2014-2015 דוחות על דיבור בסלולרי היו כ-10% מכלל הדוחות שניתנו - 57 ו-61 אלף דוחות כל שנה בהתאמה. וב-2021 עלה חלקן ל-16% מהדוחות שניתנו באותה שנה - 175 אלף דוחות.
בתום הדיון ולאחר הודאת נציגת הרלב"ד מרב רפאלי כי אין בידי הרשות מידע אודות היעילות של העלאת הקנסות בשינוי ההתנהגות או שיפור הבטיחות, החליט לדחות גינזבורג את ההצבעה על הבקשות של משרד התחבורה. לפחות עד דיון נוסף שיקבע בהמשך ועד אליו יתבקשו משרדי התחבורה ובטחון הפנים לספק נתונים התומכים בעמדתם בנוגע להעלאת הקנסות על שימוש בנייד, רכיבה מתחת לגיל 16 על כלים חשמליים ואי חבישת קסדה, אך הצהיר כי ככל שהדברים אמורים בקנסות האחרים הנוגעים לכלים אלו, לקנסות החניה והשימוש בנתיבי התחבורה הציבורית, הועדה תתמוך בהצעות המשרד כאשר יובאו להצבעה.
אולם לצד הקנסות, מצביע עו"ד אסף ורשה יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, מומחה לדיני ביטוח, על הלקונה הגדולה של הטיפול בתחום כלי הרכב החשמליים הזעירים. "הגברת האכיפה והעלאת הקנס הינה צעד נוסף ומשמעותי במאבק בנגע תאונות הדרכים, אולם אין בו די" הוא אומר בהתייחסותו להיבט הביטוחי של אותם כלים שנותר ללא מענה, "הכנסת ממשיכה להפקיר את הולכי הרגל שכן כיום, בהתאם לפסיקת בית המשפט, במקרה של תאונת דרכים, הם יהיו זכאים לפיצוי מהרוכב רק במקרה בו יוכלו להוכיח כי התאונה נגרמה ברשלנותו". אולם גם זה לא מספק, מכיוון שלעיתים קרובות נמלט הפוגע ממקום התאונה וגם אם לא כך המצב, מדובר בתביעת נזיקין האורכת זמן רב ומלווה בהוצאות גבוהות.
לדבריו, תיקון החוק לכזה שיחיל חובת ביטוח חובה על כלים חשמליים, תאפשר לנפגעים להיכלל בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, יהווה פתרון בטווח הזמן המיידי לכשל המתמשך של המדינה בטיפול בסוגיה.