סטייל איטלקי, שורשים סיניים, איך המוטו מוריני X CAPE?

זה סיפור על איטריות שנדדו מסין לאיטליה, על אופנה ועל אופנוע אחד שמצליח להרשים כבר במפגש הראשון שלו. זה מספיק כדי להתמודד עם היפנים?

12/07/2022
מבחן דרך: מוטו מוריני X CAPE. קינן כהן
הסטייל איטלקי ויש מלוא חופניים ממנו(צילום: קינן כהן)

דרך ארוכה מאוד עשו האיטריות מסין עד אירופה וליתר דיוק לאיטליה, ארוכה כמו ספגטי מפותלת כמו פסטה פוזילי, כמובן שאם תשאלו את האיטלקים הם יכחישו מיד שהפסטה שלהם הגיעה ממקום אחר, מצד שני את המאכל הזה אפשר היה למצוא בסין כבר יותר מ-2,000 שנים לפני הספירה. אבל כך או כך, סיני או איטלקי, בסוף את הקהל זה לא ממש מעסיק, הם רוצים את ערימת הבצקים הדקים האלו בצלחת, מוקפצים, מבושלים, במרק או ברוטב.

ואני מתפלפל על קערת האיטריות הזו דווקא אחרי ימי המבחן של המוטו מוריני X CAPE אופנוע עם שורשים איטלקיים, שנמצאים בבעלות סינית ושלא ברור מי גובר על מי בחבילה הכוללת הזה. האיטלקים אומרים שהוא שלהם, הסינים מחייכים בנימוס ולא תמיד ברור מתי הוא איטלקי ומתי הוא סיני אבל כך או כך, בסוף אלו ואלו יודעים מה אנשים רוצים, הם רוצים אדוונצ'ר שנראה מרשים. ובכל זאת, שנצא לסיבוב?

בתחילת הדרך: אלפונסו מוריני (במרכז) עם שלל אופנועי החברה שיוצרים את האותיות MM(צילום: אתר יצרן)

למי שלא מבוגר מספיק, בכמה מילים, מוטו מוריני היא עוד שם איטלקי מפואר שכמו שמות איטלקיים מפוארים אחרים ידע בחייו המון תהפוכות ולטלטלות. החל מסדנה קטנה שפתח מייסד החברה אלפונסו מוריני בגיל 16, שנה לפני מלחמת העולם הראשונה, דרך הקמת מוטו מוריני עצמה שנתיים לפני מלחמת העולם השנייה, אבל למרות שתי ההתחלות בתזמונים הלא מוצלחים האלו, היצרנית קנתה לעצמה שם טוב בשנותיה הראשונות עם ג'יאקומו אגוסטיני, אגדת המירוצים האיטלקית (15 אליפויות עולם) שהתחיל את דרכו על אופנוע של מוטו מוריני. יחד עם רוב תעשיית הדו גלגלי האיטלקית, גם מוטו מוריני התרסקה לתוך האספלט ונגררה לאורכו מסוף שנות ה-70, שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90. השותפויות שלה עם קאג'יבה, האחזקות שלה יחד עם דוקאטי והזרמות הון פה ושם עוד השאירו אותה עם ראש מעל המים כיצרנית בוטיק קטנה שחיה על תהילת העבר, אבל רק ב-2018 מתחיל הגלגול הנוכחי שלה תחת Zhongneng Vehicle Group הסינית.

עוד בוואלה!

שלב אחר שלב: מה הפך את שירות הלקוחות הזה למוביל בישראל?

בשיתוף שופרסל
קריצה לאופנועי הראלי הגדולים עם טוויסט מודרני(צילום: קינן כהן)

הסינים, הגיעו בגישה מאוד שכלתנית - האיטלקיים יודעים לעצב, לתכנן, לסגנן ולכייל אופנוע? מעולה - זה שלכם, את כל מה שקשור למנוע, אלקטרוניקה וכו' - עשו טובה, אל תיגעו, אנחנו כבר ניקח את זה מפה. ואז אני ניצב מול הכלי הזה באולם התצוגה של היבואנית מוטו 24 וכל הסיפור הזה משתקף ב-X CAPE הזה.

קודם כל הוא חתיך, הוא נראה כמו שילוב של בייבי דוקאטי מולטיסטרדה עם אופנועי הדקאר הזוותיים של KTM. סכמת הצביעה של אופנוע המבחן מדליקה, מזכירה משהו את זו של הונדה אפריקה טווין, וחישוקי השפיצים המוזהבים סוגרים את הפינה.

הישיבה זקופה, הכל נופל בול לידיים והנדסת האנוש הבסיסית טובה מאוד(צילום: קינן כהן)

איכות ההרכבה והגימור מצוינים, הצביעה איכותית, גם במקומות שצריך להתכופף כדי להסתכל לתוכם והעסק מרמת הרושם הכללי עד התחושה של המתגים בקצות האצבעות ורעיונות קטנים וחכמים כמו תאורה בבתי המתגים שמאירים את הרקע שלהם בחושך - כולם מציגים אופנוע מוקפד מאוד. מוקפד, אבל לא מושלם, למשקף למשל נראה שיש פטנט שמאפשר פתיחה מהירה והזזה שלו ביד אחת - בפועל גם עם שש ידיים (שתיים שלי וארבע של אנשי היבואן) לא הצלחנו להזיז את זה, צריך עדיין להבין מה קורה שם. עוד משהו ששמים אליו לב ממש בהתחלה הוא מד הדלק, יש מד דלק, מצוירים עליו קווים, אבל אלו "מרחפים" באוויר, כלומר הם לא נתונים בתוך מסגרת או רקע שיגידו לך במבט חטוף האם אלו שמונה מתוך עשרה קווים, שישה משישה, ארבעה משמונה.

לוח מחוונים פשוט, ברור וקריא. סימון מד הדלק בעייתי(צילום: קינן כהן)

המנוע שלו, טווין מקביל בנפח 649 סמ"ק נלקח מקוואסאקי בחיפוש אחר מנוע פשוט, אמין ומוכח, כאשר על הייצור עצמו אמונה CF מוטו. הכיול וניהול המנוע של בוש ושונים מהאוריגינל, בעיקר לטובת הפיכה שלו לפחות טכנולוגי ויותר עמיד. בגרסה הרגילה שלו הוא מספק 59 סוסים ו-5.7 קג"מ כאשר ישנה גרסה מוגבלת ל-47 כ"ס לבעלי רישיון A1.

בפועל מדובר במנוע שהתיאור הטוב ביותר עבורו הוא "ידידותי למשתמש", אספקת הכוח חלקה ונעימה, הוא מתון עד 5,000 סל"ד ומשם התגברות של הכוח עד למדרגה הבאה ב-7,000 סל"ד שמעניקה "פוש" אחרון עד קו אדום ב-10,500 סל"ד. אבל הוא לא אוהב להסתובב שם והתחושה ממנו מחוספסת בחלק העליון של הסל"ד. ההילוכים שלו ארוכים מאוד כאשר השישי הוא ממש הילוך יותר ונועד לשיוט בלבד. גם זה משתלב בחבילה שנוטה יותר לצד הרגוע והנינוח מאשר לקצב רכיבה מהיר.

המנוע ב-X CAPE מגיע מ-CF מוטו שלקחה אותו במקור מקוואסאקי דזבין אבא בתרי זוזי(צילום: קינן כהן)

תחילת תנועה עירונית עם ה-X CAPE מראה שהתואר ידידותי למשתמש נכון גם לגבי שאר האופנוע. מזלג המרזוקי מלפנים וזרוע האלומיניום עם בולם של קאיאבה מאחור עושים עבודה טובה מאוד בשיכוך טלאי ותלאות האספלט, ההיגוי קליל ונעים ואלו בעיקר תמרונים צפופים שחושפים את הבעיה הראשונה של האופנוע הזה - למרות ההופעה הדקיקה והאתלטית, הוא די כבד הצצה במפרט מגלה משקל של 213 ק"ג וזה לא מעט. הבעיה השנייה והקריטית יותר שלו וזו שליוותה אותי לאורך ימי המבחן הוא פליטת חום חריגה מאוד לכיוון הרגליים. כזו שאפילו במהירות בין עירונית בואך 120 קמ"ש דרשה הרחקה של הגפיים מגוף החימום הזה אחת לכמה זמן כדי לצנן את העסק. אצל היבואן מודעים לבעיה הזו ומסבירים שמסיט חום שנועד לתעל את העסק הזה הרחק מהרגליים כבר הותאם על ידי היצרנית ויורכב על הכלים בישראל. ועדיין, תמוה מאוד בעיני איך תופעה כזו חודרת את כל שלבי הפיתוח והבדיקה של הכלי.

אדוונצ'טורינג? מוטו מוריני ממציאה תת נישה חדשה(צילום: קינן כהן)

בדרך לשבילים של עמק האלה ה-X CAPE המשיך להיות כלי נעים מאוד לכסות בו קילומטרים, זה קורה בשל תפעול חלק של המצמד ותיבת ההילוכים, היעדר כמעט מוחלט של הרעידות הקטנות שמייצרים לפעמים מנועי טווין מקביל, בלמים מצוינים של ברמבו עם נשיכה ראשונית, רגש ומהלך ידית מדויק, הנדסת אנוש טובה בבסיסה ותנוחת הרכיבה הנוחה.

מבנה המושב של ה-X CAPE והחזית שמתרוממת אל על מושיבה את הרוכב "בתוך" האופנוע, זה טוב מאוד לתחושת החיבור והרכיבה, מאפשר מסתור נוח מאחורי המשקף, מקל על ההגעה לקרקע ובאופן כללי גם מביא לביטחון על גביו בכביש מפותל אגב כביש מפותל למרות חישוק 19 אינץ' מלפנים ההיגוי קל, נעים ומדויק. זה פחות עובד בשבילים, שם המושב "נועל" את הרוכב במקום ולא מאפשר תנועה על גביו. מה שמצריך לעבור למצב עמידה שמתאפשר בקלות בשל המבנה הצר יחסית שלו. יחד עם זאת, שם, על קרקע לא מהודקת המשקל שלו ירתיע רוכב לא מנוסה והפידבק מהגלגל הקדמי ובכלל מהחרטום המעט עצבני לא משרים ביטחון.

בולם של מרזוקי, בלמים של ברמבו. לא התפשרו על המכלולים וזה ניכר(צילום: קינן כהן)

סיכום

המיזם האיטלקי-סיני הזה מגיע לתחרות בשוק צפוף מאוד שבו נראה שאין יצרנית אחת שלא מנסה לדחוף את היד לקדחת האדוונצ'רים הבינוניים ולחטוף משהו לעצמה. איפה נמצא המוטו מוריני בסיפור הזה? התשובה לא פשוטה. הוא לא כלי שטח קשוח כמו הטנרה 700, אבל מעודן ממנו. הוא לא אתלטי, טכנולוגי, איכותי וגמיש כמו אפריליה טוארג 660 אבל זול ממנו בהרבה, הוא גם לא ממש יפנה ללקוחות של הכלים היפניים כמו וורסיס 650 או סוזוקי וי סטרום 650 שמכוונים לאספלט ולקהל לקוחות שנעול על התוצרת היפנית.

אתלטי ונאה מאוד גם מאחור(צילום: קינן כהן)

כך שבמידה רבה המתחרים הישירים שלו הם כלים סיניים כמו ה-CF מוטו MT650 (הגם שהוא מוטה כביש) או הווג DS650 המשווק גם הוא על ידי היבואנית מוטו 24. הבעיה שלו מולם הוא תג המחיר שלו, עם מחיר בסיס של 58,900 שקלים ומחיר של 64,800 לאופנוע המבחן (שכולל תוספות כמו חישוקי השפיצים, מיגונים ועוד) הוא לא זול מספיק כדי להביא לקוחות שנטועים חזק בעולמות המותגים הוותיקים שמציעים מלבד הכלי גם שקט נפשי ומוניטין שהוא טרם צבר. בהיבט הזה, ולמרות שהוא יריית פתיחה מאוד מרשימה, בעל עיצוב מדליק והיותו נעים וידידותי למשתמש, בעולם של יוקר מחיה - כל אלו לא סחורה מספיק חזקה מצד אחד והמחיר שלו לא מאפשר לו לאגף את מתחריו הסיניים מצד שני.

יריית פתיחה מרשימה מאוד לרנסאנס של היצרנית(צילום: קינן כהן)

על הצד הטכני: מוטו מוריני X CAPE

מנוע: טווין מקביל
קירור: נוזל
נפח: 649 סמ"ק
הספק: 59 כ"ס/8,750 סל"ד
מומנט: 5.7 קג"מ/7,000 סל"ד
תיבה ומצמד: 6 הילוכים, דיסק בודד, יבש

שלדה: צינורות, פלדה
מזלג קדמי/ מהלך: הפוך/ 160 מ"מ, כיוון מלא
בולם אחורי/ מהלך: מונושוק/120 מ"מ, כיוון מלא
בלם קדמי/אחורי: 298 מ"מ כפול/ 260 מ"מ בודד

מידות:
בסיס גלגלים:
1,470 מ"מ
מכל דלק: 18 ליטרים
גובה מושב: 845 מ"מ
משקל יבש: 213 ק"ג

מחיר: 58,900 שקלים (בסיס), 64,800 (מבחן)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully