קודם כל שיהיה ברור, המעבר להנעה חשמלית פה והוא פה להישאר. דבר שני, זה מעבר נכון וחשוב ווצריך לקדם אותו. אלא שיש בעיה, כי בשיח הקולני הזה יש לפעמים הרבה צעקנות ומעט מאוד הבנה. בעיקר הבנה של איך עובדת תעשיית הרכב ומה היכולות שלה בכל הקשור לייצור מכוניות ולהיגיון הכלכלי שחייב לעמוד מאחוריהן ברמת המוצר.
נכון להיום ייצור מכוניות חשמלית כרוך בהקצאת משאבים גדולים מאוד, בעיקר בתהליך ההפקה של הסוללות שלה. התוצאה של התהליך הזה הוא יצירת "טביעת רגל" משמעותית מבחינת הזיהום ובזבוז המים בתהליך, כמו גם תופעות של פגיעה בטבע בשל כרייה פראית לעיתים תוך ניצול כוח עבודה זול, אבל זה קורה באפריקה או פינות נידחות של העולם, אלו שאליהן הבשורה הירוקה תגיע כנראה אחרונה. נכון, לאורך מחזור חייה השלם, המכונית החשמלית כנראה תאזן את זה, אפילו אחרי המשאבים של פירוק ומחזור הסוללה בגמר השימוש בה, זה לא העניין הפעם. המשמעות השנייה היא ייקור של המוצר הסופי.
מה שנוצר הוא מצב שבו על מנת להציע מכונית חשמלית שתהייה חלופה ראויה למכונית בנזין מבחינת מעטפת הטווח שלה למשל, נדרשת סוללה גדולה ויקרה יותר, כלומר, מכונית יקרה יותר. וכאשר המכונית יקרה יותר ללקוחות יש גם ציפייה למכונית מהודרת ועשויה טוב יותר, מה שמייקר את המחיר שלה עוד יותר. וכך אנחנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה בה המכוניות החשמליות נמצאות בפלח היקר של השוק, לא במקום בו נעשה שינוי אמיתי. ולמעט תופעות כמו יצרניות סיניות (על הבעיות שלהן) או כלי רכב שנקודת המוצא שלהם היא אמצעי תחבורה בסיסי המוסב לחשמל כמו דאצ'יה ספרינג למשל - אנחנו מוצאים את עצמנו עשור ומשהו לתוך הטנטרום החשמלי אין מענה אמיתי לאמצעי תחבורה בסיסי, זול וטוב שמונע בחשמל ויחליף מכונית בנזין פשוטה כמו יונדאי i10 שפשוט עושה את העבודה.
וצריך להבין, אם יש מכוניות שחייבים וכדאי מאוד להסב לחשמל, אלו בדיוק המכוניות האלו. בכל הקיה פיקנטו, ניסאן מיקרה, סיאט איביזה, טויוטה קורולה, יונדאי קונה וטוסון שבעולם אין שום היבט של "חווית נהיגה" שמקורו במנוע שלהן - היקום לא יפסיד כלום אם הן יהפכו מחר לקוביות חרישיות שיציעו את פתרונות התחבורה שלהן גם תוך המהום חשמלי. אבל המודל הכלכלי של המעבר למכוניות חשמליות פשוט לא מאפשר את זה, לא בלוחות הזמנים הנוכחיים, הוא מביא להצגה של מכוניות חשמליות טובות בגזרת מחיר גבוהה מרוב המכוניות העממיות, מכוניות חשמליות טובות ממש כמו איוניק 5 מתחילות בגזרת המחיר שגבוהה אפילו יותר וכאלו שמעניקות ממש חווית נהיגה הן כבר בגזרת המחירים הפרועה במיוחד.
ואגב חוויות נהיגה, הצורך להמיר לחשמל הרבה יותר קריטי דווקא באמצעי התחבורה הבסיסיים והפשוטים, אלו שנוסעים הכי הרבה, לא למרחקים גדולים, לא ממש מהר ובעיקר בערים שלנו. הבעיה היא שהמברשת הרחבה של הטרלול הפרוגרסיבי החשמלי צובעת בגוון אחיד את כל המכונית כאשר היא לא מבחינה, יודעת להבחין או רוצה להבחין בין מכונית משפחתית, מכונית עירונית או מכונית ספורט. התקינות הפוליטית הסביבתית שמה בסל אחד את כל המכוניות וסימנה אותו כבעיה הגדולה ביותר של העולם, ושאם רק נפתור אותה ונפטור את העולם מהן יוכלו כל גורי כלבי ים לגדול בשלווה. ובכן, מדובר בקשקוש.
ובתור התחלה, נדבר על סוגי המכוניות האלו. במערב אירופה שהיא מהמובילות במעבר להנעה חשמלית, נמכרו במחצית הראשונה של 2022 כ-89 אלף מכוניות מסוג פולקסווגן גולף (89,059 יחידות ליתר דיוק), מכונית נהדרת, אבל כזו שבהיבט המוטורי העולם לא יפסיד הרבה אם תעבור להנעה חשמלית. אף אחד לא קונה גולף כדי להתענג על צליל מנוע ה-1.0 ליטר שלושה צילינדרים או ה-1.5 ליטר שלה. באותה מחצית, נמכרו באירופה 3,822 מכוניות ספורט אקזוטיות או יוקרתיות קצה (החבורה העליזה של בנטלי, רולס רויס, פרארי 812, למבורגיני הורקאן וכו'). זה היה ממש מעט, אז הוספתי למספר הזה גם מכוניות ספורט "זולות" יותר כמו פורשה 911, אודי R8, לקסוס LC, מרצדס AMG GT, שברולט קורבט וכו שמכרו 15,601 יחידות. עדיין מעט. אני מוסיף לערימה גם מכוניות ספורט קטנות יותר - מאזדה MX-5, ב.מ.וו Z4, טויוטה סופרה, פורשה בוקסטר וקאיימן, אודי TT ושאר החברות שלהן שמכרו 16,342 יחידות. סיכמתי את שלוש הקבוצות האלו, הגעתי ל-35,765 יחידות.
כלומר, כל מכוניות הספורט שנמכרו באירופה בחציון הראשון של השנה ביחד לא מגיעות למחצית המכירות של דגם אחד - פולקסווגן גולף (כאמור 89,059 יחידות). סטטיסטית הן ננהגות פחות קילומטרים, פחות זמן, נמצאות פחות במרכזי הערים וגם אם תסכמו את כל פליטות ה-CO2 הגבוהות יותר שלהן ביחס למכונית רגילה - לא תגיעו לקיזוז הפער. אבל מבחינת מי שנלחמים במכוניות, כל המכוניות אותו הדבר, כולן חייבות להיות חשמליות ולעזאזל מה שילך לאיבוד בדרך.
צריך לומר את זה, לאוהבי המכוניות ואוהבי הנהיגה, חייב להיות אכפת מהמעבר למכוניות חשמליות. אנחנו חייבים לעודד אותו, וצריכים להיות מודעים ומעורבים בו, כי אחרת הירי חסר האבחנה בכל מה שנוסע על גלגלים ועם מנוע בנזין יהרוג גם את החיות הנדירות האלו, שבניגוד לגולף - עדיין לא קמו להן חלופות חשמליות.
נגענו בפליטת CO2 וזו הזדמנות להזכיר את אחת הזווית המושתקות והפחות מדוברות של המלחמה בשינוי האקלים. המכוניות, במיוחד מכוניות הספורט שהפכו מטרה נוחה מאוד למתקפות סופגות את האש, כאשר המזהמים הגדולים באמת מצליחים להישאר מתחת לרדאר האקטיביסיטי ושל הממשלות.
שאלה: כמה טונות CO2 להערכתכם נפלטים לאוויר כתוצאה מתחבורה במדינת ישראל בכל שנה? תחשבו על מספר, אנחנו נחזור לזה.
בינתיים, בעולם אוניות הנופש הגדולות - מפלצות הפלדה שמייצרות כמות זיהום ופסולת של עיר קטנה - נרשמים מדי שנה 35 מיליון טונות של פליטות CO2 ממשהו שאי אפשר לכנות אפילו אמצעי תחבורה, זה בסך הכל אביזר בידור משייט, ללא כל תכלית או תועלת למעט הנאה (מפוקפקת במקרים מסוימים). אמת, אתם יכולים לומר אותו הדבר על מכונית ספורט, אבל יחי ההבדל הקטן, אתם יכולים לחבר את פליטות ה-CO2 של מכוניות הספורט שנמכרו באירופה במחצית השנה הראשונה של 2022, זה לא ידגדג אוניית קרוזים אחת. וכדי לפרוט את זה למספרים, קחו את המופרכת במכוניות האולטרה יוקרה - בנטלי קונטיננטל GTC ספיד עם מנוע 6.0 ליטרים בנזין, 12 צילינדרים, 650 כ"ס, שפולטת 320 גרם CO2 לקילומטר - נגיד שנהגתם בה בלי חשבון 30 אלף ק"מ בשנה ותרמתם לעולם 9.6 טנות CO2 נשמע הרבה? באוניות הנופש המתקדמות והנקיות ביותר פליטת ה-CO2 עומדת על 250 גרם CO2 לנוסע לקילומטר. כלומר אדם שיצא לקרוז של 10 ימים שבהם עשתה האוניה 4,000 ק"מ היה אחראי לפליטה של טון CO2, במילים אחרות, כעשירית מזה שעשתה הבנטלי המופרכת ביותר בשימוש לא סביר במשך שנה - בעשרה ימים בלבד. וזה כמובן לפני שדיברנו על הפסולת האחרת שמייצרות האוניות האלו. במילים אחרות, כם כאשר מציבים את נקודת הקיצון השלילית של המכוניות, בתרחיש הלא סביר היא עדיין פחות בעייתית מהתרחיש האופטימלי של הטובות באוניות הקרוז.
אגב, לא רק שיט, גם טיסות הן גורם משמעותי מאוד לפליטות CO2, ההערכות מדברות על סדר גודל של 266 מיליון טון CO2 שלהם אחראי ענף התעופה האזרחי בשנה. שם לפחות ניתן לקשור חלק מהשימוש בו כצורך אמיתי לתחבורה בין יבשות ומדינות, אבל גם שם וגם בתחום אוניות הנופש, הסיפור ברור - כאשר זה מגיע להשפעה על פליטות המזהמים, המכוניות ומכוניות הספורט בפרט הן לא השחקניות המרכזיות, גם לא שחקניות משנה, או ניצבות על הסט, הן בקושי נערות המים בהפקה הזו, אבל מושכות אש מהפולטיקאים והפעילים החברתיים.
בחזרה לישראל, נכון לשנת 2019 עמדה פליטת ה-CO2 של ישראל על 79 מיליון טון, מתוך המספר הזה 18.6 מיליון טונות מגיעים מתחבורה. אז בפעם הבאה שאתם רואים אוניית נופש, אל תתנו לפוזה להטעות אתכם, היא הרבה יותר גרועה מכל מפלצת V8 שפגשתם אי פעם.
חייבים להאיץ את המעבר של העולם לשימוש באנרגיה נקייה, מתחדשת, לצמצם פליטת מזהמים, לשפר את הקיימות בכל היבטי החיים מהאופן בו אנחנו קונים בגדים, משתמשים בחפצים, נוסעים בתחבורה ציבורית ועד מה שאנחנו אוכלים (ובאמת שהפעם הנחתי לתעשיית הבשר - רוצים להבין מה זה זיהום? תבררו מה קורה מאחורי ההמבורגר הזה). אבל עד שלא נראה קמפיינים שמביישים אנשים שיוצאים לקרוז או כאלו שטסים לחו"ל שלא לצורך ממשי, כל ה"גרין ווש" של התעשייה, וכל הדיבורים האלו על להעיף את מכוניות הבנזין הם הרבה רוח שלא מזיזה את הספינה לשום מקום. עזבו לנו את מכוניות הספורט וגזגזו לנו מהעיניים, אנשים מנסים להינות פה.