יום שלישי לפני כשלושה שבועות. ש', מתבגר בן 16 מירושלים, לקח את מפתחות הרכב של ההורים, אסף עוד חבר בדרך ושניהם יצאו לסיבוב בשכונת פסגת זאב. כעבור כעשרים דקות, בעודם נוהגים ברחובות השכונה, איבד ש' את השליטה בהגה ופגע בשני רכבים חונים. במזל גדול, איש לא נפגע ולכאורה הכל בסדר, מלבד עובדה קטנה - השניים הסבו נזקים לכלי הרכב החונים בסכום שהוערך ב- 140 אלף שקלים. אם לא יחול שינוי, בקרוב מאוד יגיש עורך הדין אסף ורשה תביעות נזיקין כנגד הנהג ואין כל ספק כי בית המשפט יחייבו בתשלום שכן רשלנותם מובהקת. המקרה האמור, בו ילד נוטל את מפתחות הרכב של הוריו, יוצא לסיבוב, מבלי שיש לו רישיון נהיגה - רחוק שנות אור מלהיות מקרה פרטני או לא מייצג. מסתבר שזו מכת מדינה, חוצה מגזרית ומעמדות, שרק באורח נס, לא גובה עשרות קורבנות בשנה. מבחינת אותם בני נוער, וגם לא מעט מההורים, מדובר על מעשה קונדס, אך בפועל, ההשלכות של נהיגה ללא רישיון, עלולות להיות חמורות ביותר, לעיתים בלתי הפיכות. עד כמה רחבה התופעה? מה הסנקציות שננקטות כנגד אותם נערים ומה מידת התרומה של ההורים לביצוע והישנות העבירה ?
מי שמכירה את הנושא מקרוב זו דורית ניצן - מנהלת תחום ארצית בשירות המבחן לנוער ואחראית על פיתוח מענים ותוכניות טיפוליות לקטינים עוברי חוק. למעשה, אין קטין שנתפס בעבירה זו, שאינו עובר דרכה, זאת היות והחוק בישראל קובע כי כל נער כזה יופנה לקצין מבחן לנוער, שעורך לו חקירה פסיכו-סוציאלית. לדבריה, מידי שנה מופנים לטיפול שירות המבחן כ-650 נערים בחשד לביצוע עבירות תעבורה ושבל"ר (שימוש ברכב ללא רשות), מתוכם 59% מהחברה הערבית. אלא שמספר זה, רחוק מלשקף באופן מדויק את היקף התופעה. ממחקר רחב היקף שביצעה עמותת אור ירוק עולה כי כל צעיר שני (52%) מודה שנהג לפחות פעם אחת באופנוע או ברכב ללא רישיון. גורם נוסף ששופך אור על היקפה הוא פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, שם אומרים כי: "מידי שנה נפתחים עשרות הליכים אזרחיים כנגד צעירים שפגעו ברכב תוך כדי נהיגה ללא רישיון. להערכתנו, בפועל מדובר על עשרות אלפי בני נוער שנוהגים ללא רישיון".
היקפה העצום של התופעה, מוסבר בין היתר באמצעות נתון נוסף אותו מספקת אור ירוק: על פי ממצאי הסקר, 27% מהנשאלים (בני הנוער) טענו כי זה לא מסוכן כלל לנהוג ללא רישיון או אם נוהגים בזהירות בכבישים צדדים. ותתפלאו, גם רבים מהורים תופסים עבירה זו כזניחה. מנתוני סקר שערך לאחרונה פורום הנזיקין, בקרב 350 הורים לבני נוער, עולה כי 78% מהם, סבורים שמדובר על מעשה ילדותי, שאינו צריך לגרור הרשעה והכתמת גיליונו הפלילי ועתידו של אותו נער.
העניין הוא שקיים פער גדול מאוד בין עמדתו של הציבור כלפי עבירה זו, לבין האופן בו תופס המחוקק את העבירה והשלכותיה הפליליות והמשפטיות - אזרחיות. על מנת להבין את עומק הסיכון שנוטל נער שנוהג ללא רישיון, שוחחנו עם עורך הדין דוד אריכא, מומחה לדיני תעבורה שמייצג לא מעט בני נוער שנתפסו נוהגים ללא רישיון, תוך ביצוע עבירות נוספות. לדבריו, העונש על עבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה הינו מאסר לתקופה מקסימאלית של שנתיים, ובנוסף, פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לתקופה של 3 חודשים מינימום, לצד מאסר על תנאי. למעשה, הוא מציין, לרשות השופט עומדות שתי אפשרויות: הראשונה היא להרשיע את הקטין ולהטיל עליו עונש בהתאם למתחם הענישה האמור והאפשרות השנייה - להימנע מהרשעה ולהשית עליו עונשים שונים ובכללם שלילת רישיון (מה שיעכב בהמשך את הוצאתו לכשיגיע לגיל הרלוונטי), הטלת קנס כספי, צו מבחן (המשך ליווי של קצין המבחן את הקטין לתקופת זמן מסוימת) וכו'. כמובן שאם מדובר על נער שלא הפנים את חומרת המעשה ונתפס פעם שנייה, קיים סיכוי בלתי מבוטל כי בית המשפט יגזור עליו עונש של עבודות שירות או במקרים מסוימים, גם מאסר בפועל.
ואכן, המציאות מלמדת כי לא אחת, נמנע בית המשפט מהרשעת הנער, ומסתפק בחלופה עונשית חמורה פחות. כך לדוגמא, בגזר דין שניתן בבית משפט לנוער בפתח תקווה, נגזר על בחור בן 16 שנתפס נוהג בכביש ראשי, ללא רישיון נהיגה, עונש קל יחסית - 50 שעות לתועלת הציבור, חתימה על התחייבות כספית בסך 1,500 שקלים להימנע מעבירות דומות במשך שנתיים, איסור לקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודש ופסילה על תנאי. במקרה נוסף, בגזר דין שניתן לאחרונה, פסק בית המשפט עונש קל אף יותר - קנס בגובה אלף שקלים ופסילה מותנית למשך כשנתיים בלבד.
אלא שלא כדאי שתתנו לגזרי דין אלו לגרום לכם להניח כי בכל מקרה בן הנוער יזכה לרחמי בית המשפט. "ראשית, השופט קורא לעומק את תסקיר המבחן, שבין היתר מנתח את האופן בו הנאשם מכיר בחומרת מעשיו, האם הוא מביע חרטה ובאופן כללי - יכולתו ונכונותו לשתף פעולה עם תהליך שיקומי", מציין עו"ד אריכא. כמו כן, הוא בוחן את אופי העבירות והאם בוצעו עבירות נוספות מלבד נהיגה ללא רישיון, כדוגמת נהיגה בשכרות, גרימת תאונה וכו'. בנוסף, גם נסיבות ביצוע העבירה מהוות שיקול מכריע. כך למשל, שונה הדבר אם הנער נתפס נוהג בקרבת ביתו, לעומת מקרה בו נהג בכביש ראשי מרוחק או בשטח לא מיושב. היבט נוסף הוא האם הנער נהג לבד או שמא הצטרפו אליו נערים נוספים - מה שמגדיל את הסיכון, ובהתאם את חומרת הענישה".
אולם השוט הפלילי, אינו הסיכון היחיד שנשקף לאותו נער. במקרה של תאונה שגרמה לנזק לרכוש, כל שכן לגוף, הוא והוריו עלול למצוא את עצמם בסיטואציה בעייתית ביותר. "בהיעדר רישיון נהיגה, הביטוח המקיף, ככל שקיים לרכב, אינו תקף", מסביר עו"ד ורשה. לדבריו, במקרה כזה, הן הנזק שנגרם לרכב בו נהג הנער והן לרכבים מעורבים אינו מכוסה "כמובן שאביו של הנער יכול לטעון כי הנער למעשה גנב את הרכב, מה שכן מעניק כיסוי ביטוחי, אולם בשלב הבא, המבטחת ששילמה את תגמולי הביטוח, תגיש תביעה כנגד אותו נער, בגין מלוא הסכומים ששילמה". והסיפור יכול להסתבך כהוגן, אם הנער גם פגע בהולך רגל ופצע אותו "זו אופרה שונה שכן במקרה כזה, קרנית (הגוף שמפצה נפגעי תאונות דרכים בהן לפוגע לא היה ביטוח בתוקף), תפצה את הנפגע ובשלב הבא תגיש תביעה, הן כנגד הנער והן כנגד אביו", מציין עו"ד ורשה "סכום הפיצוי יכול לטפס בקלילות למאות אלפי שקלים ואפילו להגיע למיליונים. הנער והוריו 'ימכרו את התחתונים' בשביל לשלם פיצויים, עד סוף ימי חייהם".
בראשיתה של הכתבה נגענו בסוגיית היחס המקל של הורים כלפי עבירה זו, אך בחרנו לשוב ולעסוק בה, בשל תרומתם המכרעת לבחירתו של הילד לנהוג ללא רישיון. קצינת המבחן, דורית ניצן, קושרת בין השניים: התייחסות ההורים לעבירה כ"מעשה קונדס", עלולה להיראות לבנם המתבגר כלגיטימציה לבדיקת גבולות נוספת, שתתורגם חלילה לביצוע עבירות נוספות. "על ההורים להתייחס לכך במלוא הרצינות והחומרה לצד העברת מסר ברור לבנם, כי אין מדובר במעשה קונדס זאת בכדי שבפעם הבאה שיעמוד למול "פיתוי" דומה, המסר ההורי ילווה אותו ובתקווה שהוא יפעיל שיקול דעת וימנע מביצוע עבירה נוספת". לדבריה, להורים יש השפעה מכרעת ויכולת לצמצם התנהגויות מסכנות של ילדיהם בגיל ההתבגרות, זאת באמצעות שיח פתוח והעברת מסרים ברורים על הסיכונים הטמונים בהתנהגויות עוברות חוק.
סביר להניח כי לא מעט מהקוראים, להם יש ילדים, ירימו גבה שכן לכאורה, הם מעולם לא נתנו לגיטימציה לילד ליטול את הרכב ללא רשותם, אולם זה אינו מדויק, בלשון המעטה. "רבים אפשרו בעבר לילד לנהוג ברכב בכביש צדדי, או ששמו אותו על ברכיהם ואפשרו לו לנהוג", מציין הפסיכולוג דורי בר נוי "לעיתים זה 'רק בחולות ראשון לציון'. אותם הורים צריכים לדעת כי אין כל ערובה לכך שהילד יצליח בהמשך להבדיל בין נהיגה בכביש ללא רישיון, תוך סיכון אדיר לו ולסובבים, לבין נהיגה בשטח או בכביש צדדי". "יש ילדים שמוקד השליטה הפנימי שלהם גבוה, אולם יש כאלו שקשה להם לדחות סיפוקים". לפיכך, הוא מציין, "אסור לתת לילד לנהוג טרם קבלת רישיון, ולא משנה מה הנסיבות. איסור מוחלט".
לסיכום, מציין עוז דרור, סמנכ"ל אור ירוק, כי התופעה מדירה שינה מעיני העמותה שהחליטה לקחת צעד אחד קדימה את המאבק בה. לאחרונה היא החלה לשתף פעולה עם משרד הרווחה במסגרת תכנית "נהיגה במבחן" - טיפול קבוצתי לבני נוער שהופנו לשירות המבחן בחשד לביצוע עבירות תנועה ושבל"ר (שימוש ברכב ללא רשות). במסגרת התוכנית עוברים בני הנוער 12 מפגשים של תכנים טיפוליים ותכנים דידקטיים-חינוכיים המועברים על ידי קצין מבחן בשיתוף מנחה מעמותת אור ירוק. "הסדנאות בתכנית כוללות מפגש עם ההורים ורתימתם לתהליך, התמודדות עם לחץ חברתי, הכרות עם הסיכונים בנהיגה ועוד" מציין דרור. לדבריו, כל זאת במטרה שבני הנוער יכירו במעשיהם, יבינו את ההשלכות והסכנות ויעברו תהליך של עיבוד עבירה והכרה בהשפעות של מעשיהם במעגלים הסובבים אותם.