כאשר החורף בפתח וכבר במהלך השבוע קיבלנו תזכורת של איך נראית נהיגה בעונה הגשומה, הסרטון הזה הגיע בדיוק בזמן כדי להזכיר לנו כמה פשוט זה לשמור מרחק וכמה קשה זה לחלק מהנהגים.
בסרטון שצילם שרון פרז והועבר אלינו על ידי עמותת "אור ירוק" נראית תנועת שעת הערב בכביש 1 לכיוון תל אביב בין מחלף שורש לשער הגיא. לכאורה מדובר בקטע כביש שאמור להציג רמת בטיחות גבוהה מאוד - שלושה נתיבים רחבי ידיים, עיקולים מתונים, ראות מעולה, תאורה לאורך המקטע. אלא שדווקא שם אפשר להיתקל תדיר בשתיים מהתופעות המרגיזות יותר בכבישים - בלימות פתאומיות שלא לצורך ונהיגה בנתיב השמאלי שלא לצורך. ובמקרה הזה, כאשר לשתי אלו מתווספת אי שמירת מרחק התמהיל הזה הופך לתאונת שרשרת אחת גדולה.
"ירדתי מירושלים בירידות לכיוון שער הגיא והרכב שלפני בלם בפתאומיות, לא הצליח לעצור והתנגש ברכב שלפניו" מספר שרון "בגלל ששמרתי מרחק והייתי ערני הספקתי להאט ולעצור בזמן וגם לזוז הצידה כדי שלא יתנגשו בי מאחור. המונית שנסעה מאחורי עצרה ואז הגיע רכב פרטי במהירות גבוהה נהוג על ידי נהג צעיר, והתנגש בכולנו בעוצמה רבה. הנהג והנוסעים במונית שעמדה מאחורי נפגעו, כאשר גם כריות האוויר נפתחו. למקום הגיע אמבולנס שפינה שלושה פצועים".
לפחות בפרק הזמן שמתועד בסרטון, ניתן לראות כי בעוד הנתיב הימני והאמצעי פנויים והתנועה בהם זורמת בחופשיות, ישנן יותר מכוניות בנתיב השמאלי - על פניו ללא שום סיבה של ממש. ההתקבצות בנתיב השמאלי במקום להשתמש בשני הנתיבים האחרים בהתאם למהירויות הנסיעה של כל מכונית מביאה לכך ש"מקדם המילוי" של אותו נתיב מגיע במהירות למיצוי ומשם כל מה שצריך הוא נהג אחד שיבלום סתם כך ונהג נוסף שלא שומר מרחק כדי לגלגל כדור שלג של בלימות פתאומיות ומשם הדרך לתאונה קצרה מאוד.
גם בסיום הסרטון ניתן לראות כי לפני הרכב שככל הנראה היה הראשון בשרשרת הבלימות, הכביש פנוי לחלוטין - כלומר לא הייתה זו בלימה בשל סיבה מסוימת. לפחות לא כזו שבה ניתן להבחין בסרטון ומצדיקה אותה.
הבעיה היא שלעיתים לא נדרשת בלימה חזקה של הרכב מלפנים על מנת לייצר מצב בעייתי של אי שמירת מרחק. שכן כאשר הרכב המוביל מאט, קיים פער זמן מינימלי שבו הנהג מאחור מזהה את ההאטה, מעבד את הנתונים האלו ומחליט לבלום - או בקיצור - זמן תגובה. וכאשר המרחק בין שני כלי הרכב אינו מאפשר מספיק זמן לביצוע ההליך הזה - התוצאה היא תאונה. אגב, במקרים מסוימים האטה באמצעות עזיבת הרגל מהגז בלבד עשויה להטעות שכן הנהג מאחור לא מקבל אינדיקציה מיידית על השינוי במהירות כמו במקרה של לחיצה על הבלמים בשל היעדר אורות הבלימה.
אבל הסרטון הזה מאפשר לחדד עוד נקודה בנוגע להרגל הבריא של שמירת מרחק. מעבר לעובדה ששמירת המרחק הייתה מה שחסכה משרון להיות מעורב בתאונה עם הרכב שלפניו. היא גם הותירה לו די זמן ומקום לנסות למצוא "נתיב מילוט" מפני המכוניות מאחור. אם כי במקרה הזה, לאור המהירות הגבוהה בה פגעה המכונית השלישית זה לא היה מספיק. אבל במקרים אחרים זה יכול לעשות את כל ההבדל.
וזו גם ההזדמנות לחדד שוב את הנקודה שכבר דיברנו עליה בעבר. שיטת שמירת המרחק המתבססת על ספירת שתי השניות (21...22...), אינה משקפת את שמירת המרחק הנכונה והאידיאלית - אלא את המינימום ההכרחי שתחתיו לא תהייה אפשרות סבירה לבלום. כלומר, שתי השניות האלו הן הגבול התחתון - לא התחום הבטוח. וככל שתנאי הנהיגה מכבידים יותר, לאותו מינימום יש להוסיף את מקדמי הביטחון האחרים. בחושך נוסיף עוד מרחק, כאשר הכביש רטוב ונדרש יותר מרחק עצירה נשמור יותר מרחק, אם אנחנו בשיחת טלפון ולא מרוכזים ב-100% בנהיגה, נוסיף עוד קצת מרחק. אגב, אני יודע מה אתם חושבים - אם תשמרו כזה מרחק - מישהו יידחף לכם. אז רק בשבילכם יש לנו את הסרטון הזה כאן.
עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "תאונות חזית - אחור הן תאונות הנגרמות בעיקר בשל אי שמירת מרחק מהרכב שמלפנים. בנוסף, מהירות גבוהה מקשה על בלימת חירום ומגבירה את עוצמת הפגיעה. במזל גדול התאונה נגמרה עם פצועים קלים בלבד אך היא הייתה עלולה להסתיים בצורה קשה הרבה יותר. הסרטון ממחיש עד כמה שמירת מרחק מהרכב מלפנים חשובה וקריטית להימנעות מתאונת דרכים. אנחנו בפתחם של ימים גשומים והמודעות לשמירת מרחק והורדת מהירות נסיעת כלי הרכב הופכת למשמעותית הרבה יותר. חשוב מאוד להגביר את המודעות לנהיגה נכונה בחורף, לשמירת מרחק ונהיגה במהירות נמוכה יותר בעיקר כאשר הכביש רטוב ומרחק העצירה מתארך".