מה שעשו לפני 30 שנה היפנים, עושים היום הסינים ובקצב הרבה יותר מהיר. הם התחילו עם דגמים אירופים מיושנים שפסי הייצור שלהם נשלחו לחיים חדשים בסין המתפתחת. אחר-כך הגיעו דגמים סיניים מקוריים שהיו בהתחלה מגוחכים לפעמים, ואחר כך סבירים וכיום כבר תחרותיים - אבל עדיין מסתכלים על האירופים ומנסים ליצור עוד מאותו דבר.
ה-Wey Coffee 01 מייצג את השלב הבא: לא לקבל כמובן מאליו את מה שעושים האירופים, היפנים והקוריאנים, אלא לשלב ברכב החדש רעיונות מקוריים. האירופים, למשל, הרגילו אותנו שרכבי הפלאג אין, כשלב מעבר בין רכבי הבנזין לחשמליים 100%, מצוידים בסוללה גדולה משל היברידית רגילה כך שאפשר לטעון אותם מהשקע ולקבל טווח חשמלי של 50 ק"מ, אפילו 70-80 ק"מ בחלקם. סוללה פחות יקרה מאשר ברכב חשמלי לגמרי, עם טווח מספיק לנסיעות היומיומיות, ובנסיעות ארוכות ליהנות מרכב היברידי ללא חרדת הטווח של נהיגה ברכב חשמלי.
גרייט וול הסינית, שבעבר הגיעו אלינו טנדר הסטיד שלה, העתק ירוד לאיסוזו איפון, ו-C10, חיקוי לא מוצלח של טויוטה יאריס, החליטה לשנות גישה. ראשית נעלם מהאוטו השם גרייט וול. עכשיו היא סוג של ג'נרל מוטורס, חברת אם שמוכרת את המכוניות שלה תחת מותגים שאמורים להיות כל אחד בעלי אופי ופנייה לשוק שונה.
ORA היא מותג חשמליות עממי חדש, עם עיצוב ושמות לא שגרתיים, שתשיק בארץ בקרוב כלמוביל, יבואנית יונדאי, מיצובישי, מרצדס וג'נסיס. Wey, שתייבא לארץ סמלת, יבואנית פיאט, אלפא, סובארו, ג'יפ והונגצ'י, הוא מותג שיציע רק רכבי קרוסאובר פלאג אין, ופונה לשוק היוקרה.
איך אתם נוהגים בקפה שלכם?
Coffee 01 שבו ננהג היום הוא קרוסאובר גדול, קצת גדול יותר מוולוו XC60 או מב-מ-וו X3, וכבר יש לו אח קטן, Coffee 02, ובדרך גם אח עוד יותר קטן Coffee 03, שיהיה הפתעה! עוד ג'יפון. בבושקה סינית של רכבי פנאי.
העיצוב נעים, אפשר לזהות שלל "אזכורים" לקרוסאוברים יוקרתיים אחרים, אבל לא מחדש הרבה.
סביבת הנהג כבר קצת יותר ייחודית, עם שפע של מסכים. יש מסך מולטימדיה גדול (14.6 אינץ') שמזדקר מהדשבורד, מתחתיו פתחי אוורור, ומתחתיהם עוד מסך מגע 9 אינץ' לתפעול בלעדי של בקרת האקלים. ורגע, עוד לא סיימנו. מול עיני הנהג יש מסך 9.2 אינץ' נוסף כלוח מחוונים, והרחק, מול השמשה, יש גם תצוגה עילית בגודל 7.5 אינץ'.
איך זה עובד? הגרפיקה טובה בדרך כלל וכך תגובות המסכים, לא ברור עד כמה הם יהיו קריאים תחת שמש ישראלית, ואני מקווה שאחרי ש-WEY יסיימו להתלהב מטכנולוגיית המסכים, הם יקשיבו למומחי הנדסת האנוש שלהם שיציעו להחזיר כמה כפתורים פיזיים, לתפעול מזגן, הקול, ועוד. פחות טק, יותר שימושי ובטוח. התצוגה העילית יעילה, כוללת גם הוראות ניווט בתלת ממד, שלא יהיו זמינים בארץ, אנחנו נוכל להשתמש בווייז על מסך המולטימדיה, באמצעות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי.
יש מושבי אלקנטרה, דמוי עור, ויש עיטורים דמויי אלומיניום. לא הכי יוקרתי, אבל משהו שגם אאודי וב-מ-וו חוטאים בו כיום משיקולי עלויות וקיימות. איכות החומרים טובה, אבל לא משהו שיגרום לאיש רכש גרמני לבקש את הטלפון של הספק.
מרווח ואבזור: הרבה משניהם
המרווח טוב מאוד מלפנים, ועוד יותר טוב מאחור, אם כי שם המושב היה יוכל להיות גבוה יותר. אולם למרות אורך של קצת פחות מחמישה מטרים, יש רק חמישה מקומות ישיבה. פיתוח גרסת שבעה מקומות נמצא כעת בבחינה. תא המטען צנוע בנפחו עבור רכב בגודל כזה, 371 ליטר בלבד.
האבזור, כמקובל בחשמליות, נדיב מאוד כבר כסטנדרט. רמת הגימור הגבוהה יותר שבה נהגנו צויד בחישוקי 21 אינץ' ענקיים, חלון שמש פנורמי, מושבים קדמיים מתכווננים חשמלית עם אוורור ועיסוי. אפילו רמת הגימור הבסיסית כולל חישוקי 20 אינץ' עם חיישני חנייה היקפיים ומושבים מחוממים.
בטיחות? השבוע זכה הקופי 02 בציון חמשת הכוכבים המירבי במבחן הריסוק האירופי, ובציוני משנה מהגבוהים אי פעם במבחן. הקופי 01 קיבל חמישה כוכבים במבחן כבר בשנה שעברה. יש 8 כריות אוויר, יש בלימה אוטונומית לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת שמירת נתיב עם התערבות למניעת תאונה, ויש התרעת חירום אגרסיבית באמצעות הידוק ושחרור מהיר של חגורת הבטיחות, למשיכת תשומת ליבו של נהג מסמס.
בקרת השיוט האדפטיבית תפקדה היטב, אבל מערכת שמירת הנתיב הייתה אגרסיבית ומטלטלת מדי. ב-WEY הסבירו שמדובר באבי טיפוס, וכי הרכבים מייצור סדרתי ייהנו מגרסה משופרת ומרוסנת. נראה כשיגיע לארץ.
טווח: מי צריך חשמלית?
זוכרים שמדובר ברכב פלאג אין? עכשיו מגיע החידוש האמיתי. בזמן שרכבים דומים מצוידים בדרך כלל סוללות בקיבולת של 14-18 קוט"ש, הקופי 01 מגיע עם סוללת 40 קוט"ש, והבטחה לטווח חשמלי יוצא דופן של 146 ק"מ.
באירופה מבטלים בהדרגה את הטבות המס לרכבי פלאג אין, וגם אצלנו תקטן בינואר הטבת המס בינואר: מס הקנייה יעלה מ-40% ל-55%, וההנחה במס הקנייה תקטן מ-40 ל-30 אלף שקל.
אבל הסינים טוענים שטכנולוגיית הפלאג אין המושמצת בגלל צריכת דלק גבוהה בחיים האמיתיים בגלל נהגים שלא מקפידים על טעינת הסוללה, ונהנים לשווא מהטבות המס, עוד תהיה איתנו לפחות עשור בגלל המחסור בעמדות טעינה וחרדת הטווח של הלקוחות, שלא יאפשרו מעבר מהיר של השוק לרכב חשמלי טהור.
טווח של כמעט 150 ק"מ אמור להספיק ל-90% מהנסיעות, כולל נהיגות בין עירוניות קצרות. אנחנו השגנו 110 ק"מ חשמליים כמעט לגמרי (250 ק"מ לליטר לפי מחשב הדרך) בתוואי שחשמליות אוהבות פחות, כמעט כולו בין עירוני, וחלקו בכביש מהיר במהירויות של כ-120 קמ"ש. ואז ירדנו מרף 20% סוללה והרכב התעקש להפעיל את אופציית הטעינה העצמית. סיימנו כ-300 ק"מ של נהיגה בצריכה משולב של 15.5 ק"מ לליטר, נאה עבור רכב במשקל של 2.4 טון.
הרכב מסוגל לנסוע חשמלית במהירות של עד 130 קמ"ש ואפשר לטעון את הסוללה הגדולה בטעינה מהירה בהספק של 50 קוט"ש.
ביצועים והתנהגות: מנוע חזק, מתלים רכים
הקופי 01 מצויד בשלושה מנועים: טורבו בנזין 2 ליטר, מנוע חשמלי לציר הקדמי ואחד נוסף לאחורי. יש גם תיבה רובוטית כפולת מצמדים עם 9 הילוכים. חוץ מהנעה כפולה, מדובר כאן על הספק משולב של 476 כ"ס ועל מומנט מרבי עסיסי של 86.3 קג"מ,
וכן, זה מורגש על הכביש, עם 5 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש בהנעה משולבת, ו-7 שניות אם הגדרתם לרכב להשתמש רק בהנעה החשמלית. אין בעיה להיות ראשונים ברמזור, לעקוף בכל מקום, ולבחון את סובלנות משטרת התנועה המקומית.
ביצועים ספורטיביים לא מבטיחים גם התנהגות כביש מתאימה. הקופי 01 הוא רכב גדול, כבד ורך מתלים, שהפעולה שלהם גם אינה שקטה במיוחד. בנהיגה רגילה הוא יהיה רך נעים ואפילו מרחף, אבל כל ניסיון להאיץ את הקצב בעיקולים יתבטא בטלטולים, ותחושת ניתוק מהכביש. מתלי אוויר היו מסייעים כאן, וכבר נמצאים בפיתוח. אבל גם אלה שישנם כעת עוד זקוקים לעבודת כיול. לפחות בידוד רעשי הכביש והרוח טוב מאוד.
סיכום: מה זה רכב יוקרה?
במשך שנים היה לשוק היוקרה מבטא גרמני כבד. היום לא רק מרצדס, אאודי וב-מ-וו הן מתחרות לגיטימיות בקטגוריה, אלא גם לקסוס, וולוו, אלפא רומיאו, יגואר, לנד רובר ואפילו ג'נסיס הצעירה עשתה כניסה מרשימה.
אבל יוקרה היא לא רק עיצוב, אבזור, הספק ומחיר. הגרמנים, ואפילו יגואר ואלפא רומיאו יודעים לצרף אליהם גם מורשת, היסטוריה של יותר מ-100 שנה על מסלולי המרוצים, ונוכחות בכל מוזיאון מוטורי. לקסוס וג'נסיס נטולות המורשת פנו לכן לכיוון איכות גבוהה, ורמת שירות שהגרמנים לא טרחו להציע.
מותגים צעירים יותר כמו טסלה ו-NIO מתהדרים בטכנולוגיה, ובפנייה לדור שמחפש מכוניות יוקרה לא כמו של ההורים.
מותגים סיניים שפונים לשוק הזה, כמו הונגצ'י שכבר כאן, WEY, ו-VOYAH הסינית שגם תושק בארץ בקרוב, נכנסים לשוק עמוס מתחרים מבוססים ורבי מוניטין. השיווק המקומי שלהם יהיה חייב להציע רמת שירות ותמיכה בלקוחות לפחות ברמה שהשיקה לקסוס ושכללה ג'נסיס.
והאוטו? לקופי 01 יש את הבסיס להיות שם, בביצועים, באבזור, בתא הנוסעים ובטכנולוגיה, וגם בשורה חדשה לשוק. אבל השבועות שעד ההשקה המקומית הצפויה בדצמבר יהיו מבחן ליכולת הסינית לתקן במהירות את הדרוש, לכייל את המערכות האקטיביות והמתלים, ובקיצור לשפר את הציונים השליליים כך שכל התעודה תהיה מספיק טובה כדי להתקבל לפקולטה היוקרתית ללימודי היוקרה.
הכותב היה אורח WEY בפורטוגל
על הצד הטכני: WEY קופי 01
מנוע, הנעה: מנוע טורבו בנזין ושני מנועים חשמליים, הנעה כפולה
נפח: 1,999 סמ"ק
הספק, מומנט: 476 כ"ס, 86.3 קג"מ
תיבת הילוכים: כפולת מצמד, 9 הילוכים
מידות:
אורך (מטר): 4.87
רוחב (מטר): 1.96
גובה (מטר): 1.69
בסיס גלגלים (מטר): 2.91
תא מטען (ליטרים): 371
ביצועים:
תאוצה 0-100 קמ"ש (שניות): 5 שניות
מהירות מרבית (קמ"ש): 235 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן, ק"מ לליטר): 15.5
מחיר משוער:
כ-350 אלף שקל