נהיגה ראשונה: דאצ'יה ג'וגר היברידי

מחיר: כ-130-140 אלף שקלים (הערכה)

אהבנו: צריכת דלק, נוחות, שימושיות
לא אהבנו: בטיחות, מנוע בנזין


בשנת 2014 התחילה דאצ'יה את הפעילות שלה בישראל תחת "הנהלה חדשה" כמו שנהוג לומר. המחירים הזולים, מדיניות התמחור הקשיחה שהבטיחה לישראלי שאף אחד לא הוציא את הרכב במחיר טוב יותר ממנו והכניסה שלה עם דגם כמו דאסטר שמהר מאוד, ולמעשה להוציא תקופה קצרה גם היה לרב המכר הגדול שלה - כל אלו וגורמים אחרים גרמו לכך שעמישראל הצליח למחות את זכר ההרפתקה הקודמת עם דאצ'יה (גם אתה יכול 88' ושאר הבדיחות). גם על פער רמת הבטיחות בינה לבין המתקדמות במכוניות הוא הצליח להתגבר ואפילו תאמינו או לא - קנה אותן עם תיבות הילוכים ידניות.

אבל המכונית שאתם רואים כאן, הג'וגר ההיברידי-אוטומטי, היא באמת שינוי מרענן מאוד בהיצע של דאצ'יה, היא באמת מכונית שהפעם מעמידה אותה בנקודת זינוק תחרותית כמו שאף דגם אחר שלה לא שם אותה. יש כוכבית, יש "אבל" - אבל אליו נגיע בהמשך.

עיצוב: המראה של הג'וגר ההיברידי לא שונה מזה של זה שאנחנו מכירים פה כבר חצי שנה מאז החל להימכר. יש פה את החזית החדשה של דאצ'יה, מראה עדכני יותר מהדגמים המוקדמים יותר של היצרנית וזה ששאר המוצרים שלה יאמצו בהמשך. זו קופסה רבועה שמקדשת ניצול מרחב ושימושיות על מראה מצודד ועדיין אורזת אותו לתוך איזו הופעה עם קורטוב מראה פנאי, בעיקר ברמת הגימור שהגיעה להשקה.

תא נוסעים: כניסה לתא הנוסעים של הג'וגר מזכירה שהוא בסופו של דבר רכב שמגיע ממותג בעל גישה מאוד בסיסית לחיים. החומרים הם בעיקר פלסטיקה פשוטה, נוקשה וקשיחה למגע. זה מבטיח שהוא ישרוד גם בתנאי מחיה לא קלים, אבל לעין זה לא עושה שמח.

תנוחת הנהיגה טובה, עם ישיבה גבוהה ותצפית טובה על הסביבה. מושב הנהג מתכוונן בטווח טוב (זה של הנוסע ללא כיוון גובה) ואפשר להגיע לתנוחת נהיגה בקלות. המושבים בעלי תמיכה טובה לגוף וגם פה עם בד פשוט יחסית. גם פה יש מסך מולטימדיה בגודל 8 אינץ' במיקום מוצלח וסמוך אליו שקע USB. שמחנו למצוא שקע נוסף בתחתית הקונסולה, דבר שהיה חסר מאוד בדגם אותו פגשנו בישראל. עניין מיעוט תאי האחסון לא השתנה. ההבדלים בין הגרסה הידנית המוכרת לנו לבין זו מתחילים לצוץ כאשר את לוח המחוונים הרגיל מחליף צג דיגיטלי TFT צבעוני בגודל 7 אינץ', ואת ידית ההילוכים הרגילה מחליף בורר אוטומטי.

הכניסה לשורת המושבים השנייה קלה ביותר בזכות דלתות אחוריות גדולות ועם 290 ס"מ בבסיס הגלגלים המרווח שם מצוין גם לשלושה נוסעים, שמקבלים גם מושב עמוק שתומך בירכיים. קיפול השורה השנייה על מנת לאפשר גישה לשני המושבים האחוריים ביותר נעשה בקלות ושוב הפתח הרחב בא לידי ביטוי עם כניסה קלה לשורה השלישית. שוב שמחנו לראות שבג'וגר ניתן להושיב מבוגר בגודל מלא בשני המושבים האלו, אולי לא לרדת כך לאילת, אבל גם ביחס לקרוסאוברים 7 מושבים יקרים ממנו הוא מציע בתחום הזה יתרון. פחות שמחנו לגלות שלנושא חגורת הבטיחות האחורית שנתפסת בטבעת המתכת של קיבוע המושבים עם קיפול השורה השנייה לא נמצא פתרון.

תא מטען: מיקום הסוללות של המערכת ההיברידית תחת שורת המושבים השנייה לא פוגעת בנפח תא המטען. הוא עומד על 160 ליטרים בשימוש בכל 7 המושבים, 212 ליטרים אם תעמיסו עד גובה הגג ובקיפול שלהם יש נפח של 565 ליטרים או 631 ליטרים בהתאמה. קיפול המושבים נוח ויכול להיעשות ביד אחת ובשני שלבים; קיפול גב המושבים בלבד, או הרמה שלהם כולל הבסיס.

אבזור: אנחנו רגילים למצוא בהשקות את הגרסאות המצוידות ביותר של המכוניות, אבל רשימת האבזור, כמקובל בדאצ'יה צנועה יחסית. בקרת שיוט, חיישן למגבים, כניסה והנעה ללא מפתח, פתיחה בלחיצה אחת לחלון הנהג בלבד, שקע 12V למושבים האחוריים, חימום מושבים קדמיים, תאימות אנדרואיד ואפל במערכת המולטימדיה וזהו פחות או יותר.

גם רשימת מערכות הבטיחות המתקדמות צנועה; וכוללת בלימה אוטומטית בלבד, חיישני חניה ומצלמת רוורס. כאן למרבה הצער לדאצ'יה יש פער ובעיה חמורה בסדרי העדיפויות שלה. כוכב בודד במבחני הריסוק האירופיים לא משפר את המצב שלה.

מנוע וביצועים: ההבדל המרכזי בין הג'וגר הזה לגרסה שאנחנו מכירים בישראל ולמעשה בינו לבין כל דגם אחר של דאצ'יה נמצא מתחת למכסה המנוע. במקום מנוע ה-1.0 ליטר 110 כ"ס 3 צילינדרים הרזה והאנמי של הגרסה הידנית, כאן הוא מקבל את מערכת ההנעה ההיברידית של רנו עם 140 כ"ס משולבים, שעושה שימוש במנוע 1.6 ליטרים אטמוספרי (עם שרשרת תזמון שאינה דורשת החלפה בניגוד לרצועה) 4 צילינדרים, אליו מחוברים שני מנועים חשמליים; אחד מרכזי שאחראי על ההנעה ואחד קטן יותר שאחראי על התנעת מנוע הבנזין ומשמש גם לשליטה בתיבת ההילוכים הייחודית שלו - 4 הילוכים ללא מצמד, כאשר את הסנכרון עושה המנוע החשמלי באמצעות שילוב ישיר של גלגלי השיניים. את הכוח החשמלי הוא אוגר בסוללת 1.2 קוט"ש. זה סידור שכבר פגשנו ברנו ארקנה ועוד נפגוש במוצרי הקונצרן בעתיד.

תחילת הנסיעה נעשית תמיד במצב החשמלי ועם שימוש מתון ומושכל בדוושת הגז ומצב B בתיבת ההילוכים שמגביר את הרגנרציה, אפשר לעשות שימוש בהנעה החשמלית לפרקי זמן יפים מאוד. מנוע הבנזין מרשים פחות בפעולה שלו, הוא מעט מחוספס, רועש וכאשר נכנס לפעולה הוא עושה את זה באופן מאוד מוחשי, ארבעה יחסי העברה גם אומרים שהוא צריך לבקר במעלה הסל"ד לא מעט. על הכביש התחושה היא של רכב בעל יכולות ראויות הרבה יותר מאשר גרסת הבנזין. זה הרבה מעבר לקיזוז הרשמי של 1.2 שניות ל-100 קמ"ש אליהם הוא מגיע תוך 10 שניות, זו ההיענות הטובה יותר ללחיצה על הדוושה והביטחון לצאת לעקיפות ולדעת שתספיקו לסיים אותן בזמן. אלו 30 סוסים שלא הופכים אותו לחורך אספלט אבל בהחלט מורגשים וחשובים.

צריכת דלק: למרות שצריכת דלק בנהיגת השקות אינה משקפת את זו אותה אנחנו מודדים במבחן המקומי על מסלול המבחן הקבוע, אי אפשר שלא להתייחס אליה כאשר מדובר במכונית היברידית. בתוואי שכלל נסיעה משולבת עם תמהיל של 50% נסיעה עירונית איטית יחסית, כבישים מהירים וכבישים צדדים ועם שלושה מבוגרים על ציודם הצנוע, רשם הג'וגר צריכת דלק מעולה, לא פחות - 20 ק"מ לליטר.

נוחות והתנהגות: בכל הקשור לנוחות הנסיעה, זו הטובה בבסיסה של הג'וגר בזכות בולמים רכים, צמיגים בחתך נורמלי על חישוקי 16 אינץ' מקבלת פה שוב מחמאות. יתכן שגם 100 הק"ג שנוספו לגרסה הזו (1,385 ק"ג) והנסיעה בהרכב תלת-מבוגרי תרמו לכך. בידוד הרעשים הוא עדיין לא נקודת חוזקה שלה, אבל הפעם לפחות זה לא כתוצאה ממנוע בנזין שנדרש למאמץ תמידי. התנהגות הכביש זהה למה שאנחנו מכירים מהג'וגר הרגיל - מתונה מאוד, עם זוויות גלגול מוחשיות, הגה נטול משוב ובעיקר איתות מאוד מאוד ברור שכאן נוהגים כדי להגיע, לא כדי להינות מהדרך.

אי אפשר להמעיט מחשיבות הגרסה הזו של הג'וגר למותג בשוק המקומי. וזה קשור לשני דברים. הראשון הוא הצמא המקומי לרכבי 7 מושבים, שזינקו במחירים שלהם ומתחילים אי שם בגזרת 170 אלף השקלים, כאשר רוב הקטגוריה כבר קרובה יותר מ-200 אלף שקל. רכב שמציע את סידור הישיבה הזה במחיר נמוך משמעותית הוא בשורה: הג'וגר לפי ההערכות כרגע יעלה פחות ממשפחתית או ג'יפון היברידי, כ-140 אלף שקל ואולי אף מעט פחות.

העניין השני הוא שהג'וגר ההיברידי מטפל בשתיים מהבעיות הגדולות של הדגם כפי שנמכר עד כה - מנוע בנזין חלש מאוד וכתוצאה מכך צריכת דלק לא טובה ותיבה ידנית שלא חביבה על הנהג הישראלי ובמקרה של הג'וגר גם לא חביבה באופן כללי. אגב, השילוב של שתי אלו עשויה להפוך אותו ללהיט מוניות היסטרי.

עם תיקון שתי המגרעות האלו, הוא מתייצב עם יחידת הנעה טובה, צריכת דלק מצוינת, תיבת הילוכים מתוחכמת שמבחינת השימוש בה מתנהגת כמו תיבת הילוכים אוטומטית לכל דבר ועל אלו אפשר להוסיף את מה שהוא עשה טוב גם ככה - נוחות נסיעה ומרווח מצוין.

את מגרעותיו בתחומי איכות החומרים והאבזור אפשר לקבל לאור מחירו הצפוי הנמוך, על בעיית הבטיחות שלו אנחנו עדיין מסתכלים בעין ביקורתית מאוד. אבל בשורה התחתונה, כשיגיע לפה בסביבות מאי, יהיה מדובר בתוספת חשובה ומעניינת לשוק המקומי שתציע חלופה שחוסכת למשפחה המורחבת פעמיים, באולם התצוגה ובהוצאות התדלוק השוטפות.

הכותב היה אורח חברת דאצ'יה

מנוע, הנעה: בנזין, חשמל, קדמית
הספק/מומנט: 15.1 (בנזין בלבד)/140 (משולב)
תיבת הילוכים: אוטומטית, 4 הילוכים

מידות:
אורך (מ'): 4.5
רוחב (מ'): 1.8
גובה (מ'): 1.7
בסיס גלגלים (מ'): 290
תא מטען (ליטרים): 160 (בשימוש ב-7 מושבים, עד גובה מדף)

ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 10
מהירות מירבית (קמ"ש): 167

בטיחות:
ציון מבחן ריסוק אירופי: 1/5

בטיחות אקטיבית:
בלימה אוטומטית

מתחרים:
טויוטה פרו סיטי, אופל קומבו