עולה ליגה: קיה נירו פלאג אין במבחן ראשון

מחיר: 185 אלף שקלים

אהבנו: סביבת נהג, אבזור, מושב אחורי, הנדסת אנוש, צריכת דלק
לא אהבנו: בידוד רעשים, איכות חומרים מאחור, מחיר

ציון: 8

מבט בקיה נירו הנוכחי לעומת קיה נירו היוצא, או לפחות הגלגולים המוקדמים יותר של הנירו היוצא מספרים בצורה הטובה ביותר את הדרך שעשתה קיה ב-6-7 השנים האחרונות. קיה של תחילת דרכו של הנירו הקודם הייתה עסוקה בביסוס המעמד שלה "בתוך המשפחה" בינה לבין יונדאי וגם כלפי חוץ במיצוב שלה כחברה שמציעה לא רק פיקנטו עירונית וספורטאז' להמונים.

מאז הנירו הקודם, קיה העמידה באולם התצוגה שלה כמה מכוניות מעניינות ומוערכות מאוד. הסטינגר GT, הקרניבל, הטלורייד בחו"ל ולאחרונה גם ה-EV6 כדוגמאות. וגם בדגמים שהם לא בדיוק חגיגה גדולה ברמת המוצר כמו סטוניק וסלטוס, היא הצליחה למשוך מספיק לקוחות על סמך העיצוב והמותג.
הנירו החדש אמור לקחת אותה עוד צעד אחד קדימה ולהציע לאותו קהל לקוחות שמחפש את הקרוסאובר הקומפקטי השימושי את אותו מענה, הפעם עם עם קצת יותר שאר רוח.

עיצוב: העיצוב החיצוני לא מותיר זכר למראה העגלגל של הדור היוצא, קווים זוויתיים וחיתוכים מחליפים אותם. הוא מצליח לייצר לעצמו את הבידול במראה משאר הדגמים של היצרנית ועדיין להיות כזה שתזהו במבט חטוף. אפילו בשחור הלא מחמיא של מכונית המבחן הוא הצליח לבלוט בעיקר עם המשחק של קורה C האחורית בצבע שונה והפסים המתכתיים בחזית והזנב.

תא נוסעים: בתא הנוסעים יש את המראה העדכני של קיה, עם שילוב של שלל משטחים ומרקמים למראה מעניין, כאשר הרכיבים הבולטים ביותר בו הם גלגל ההגה עם שני החישורים, מסך המולטימדיה שנמצא בפאנל אחד עם לוח המחוונים (נאה ואינפורמטיבי, אבל די פשוט מבחינת הגרפיקה) והפטנט המוצלח של שורת פקדים דואלית שבלחיצת כפתור מחליפה בין שליטה במולטימדיה לשליטה בבקרת האקלים. זה מאפשר לה למשל להשאיר רק שתי חוגות פיזיות שלמעשה ממלאות 4 פונקציות (עוצמת שמע וכיוון תחנות במצב מולטימדיה ושליטה על הטמפרטורה במצב בקרת אקלים). גם שאר התא מציע שימושיות חכמה עם כמות טובה של תאי אחסון אם כי פחות חיבבנו את מיקום מחזיקי הכוסות, שקעי USB ו-USB C יחד עם שקע 12V ומשטח טעינה אלחוטי מייצרים די והותר מקורות אנרגיה. איכות החומרים, לפחות בסביבת הנהג טובה וזו הולכת ופוחתת ככל שיורדים בגובה התא והולכים אחורה למושבים בשורה השנייה.

למעט הפלסטיקה המאוד פשוטה והנוקשה בדלתות, השורה האחרוית של הנירו מקבלת בעיקר מחמאות. מבנה המושב עצמו נוח ומספיק עמוק, עם בסיס גלגלים של 272 ס"מ מרווח הרגליים טוב מאוד, יש פה יציאות מיזוג ושני שקעי USB C הממוקמים בדופן המושבים הקדמיים, כך שחסל סדר הסתבכות בכבלים כשנכנסים יוצאים מהמכונית. אגב נכנסים ויוצאים, זה נעשה בקלות בזכות רצפה כמעט שטוחה וגם דלת אחורית עם זווית פתיחה של 90 מעלות. כמו בספורטאז', גם פה גב המושבים הקדמיים יכולים לשמש כמתלה מעילים. את השימוש בגב מושב מפלסטיק יעריכו כל ההורים שמגלים סימני נעליים על גב המושבים מטלית לחה והעסק כמו חדש. כן, תמיד אפשר להגיד לילדים להוריד נעליים או לאזוק להם אותן, אבל גיליתי שהבעיה מתחילה כשמסיעים ילדים של חברים, מסתבר שלא לכולם זה נראה פתרון סביר.

תא מטען: דלת תא המטען החמישית הופכת את הגישה אליו לנוחה מאוד, אבל הוא הוא ממש לא נקודת חוזקה של הרכב הזה עם נפח של 348 ליטרים, גובה סף הטענה קצת יותר מדי גבוה ומבנה רדוד למדי. ראוי לאזכור הפטנט המוצלח מאוד של מדף תא המטען שעשוי אריג עבה שמצד אחד מאפשר להניח עליו דברים קלים, אבל אפשר לקפל בשניה לתוך שק ייעודי ולהעלים מתחת לרצפת תא המטען כדי לנצל את מלוא גודל התא בלי להסתבך עם אחסון שלו.

אבזור: האבזור בנירו בהחלט תואם את תג המחיר שלו. מסך המולטימדיה בגודל 10.25 אינץ', את הטעינה האלחוטית הזכרנו וזה אומר גם קישוריות אפל ואנדרואיד אלחוטי, בקרת האקלים מפוצלת, מושב הנהג מתכוון חשמלית, מפתח חכם וריפודים בשילוב עור ובד, חלון שמש ועוד.

בתחום הבטיחות לציון של 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי מצרף הנירו בלימה אוטומטית כולל בפניה שמאלה בצומת ונסיעה לאחור, תיקון סטייה מנתיב, זיהוי רכב ב"שטח מת" עם מניעת מעבר נתיב אקטיבית, מערכת למניעת שכחת ילדים במושב האחורי, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי תמרורים ועוד.

ביצועים: בגרסת הפלאג אין מקבל הנירו מערכת הנעה שמשלבת מנוע בנזין 1.6 ליטרים עם מנוע חשמלי וסוללה נטענת, אלו מזיזים את הגלגלים הקדמיים דרך תיבת 6 הילוכים כפולת מצמד לבנזין ותיבת יחס ישיר לחשמל. מבחינת הרכיבים זה גם מה שהיה בדור היוצא. רק שכאן ההספק הכולל עולה ל-183 כ"ס ו-27 קג"מ לעומת 141 כ"ס ונתון מומנט זהה בדור היוצא. קיבולת הסוללה החשמלית הוא 11.1 קוט"ש עם קצב מילוי סוללה של 3.5 שעות. הצהרת היצרנית על 61 ק"מ חשמליים ברת השגה, אנחנו רשמנו 50 ק"מ, אולם בתוואי שכלל כביש מהיר ועליות. כך או כך מדובר בטווח נאה והולם שימושים יום יומיים שוטפים.

כאשר שני המנועים עובדים בצוותא מקבלים מכונית זריזה מבחינת תגובה ללחיצה על הדוושה, אם כי לא מדובר בביצועים מסמרי שיער. ההפתעה חיכתה לנו כאשר כילינו את האנרגיה מהסוללה וציפינו לנפילת ביצועים דרמטית - ובכן שמחנו להתאכזב ולגלות שכל עוד לא הבאנו אותו לנקודת קיצון של עלייה ממושכת אחרי סיום הסוללה - לנירו פלאג אין אין שמץ מהאופי הנרפה והחולשה של מכוניות היברידיות או פלאג אין שעוברות להנעת בנזין בלבד אחרי ריקון הסוללה.

צריכת דלק: כאן מגיע הבונוס הענקי של הנירו, צריכת הדלק שלו גרמה לי לבדוק פעמיים את החשבון שלי. בסוף ימי המבחן שכללו תנאי נהיגה יומיומים מנהלתיים וגם כמה כאלו לא מהוגנים בעליל עמדה הצריכה על 20.3 ק"מ לליטר לאורך כמעט 500 ק"מ של נסיעת מבחן. זה לא רק נתון פנטסטי עבור היברידית, זה גם מספר שבשימוש "נכון" כולל טעינות לפני נסיעות יכול להשתפר משמעותית.

נוחות והתנהגות: בכל הקשור לנוחות נסיעה הנירו מציג תוצאה מעורבת. נוחות הנסיעה עצמה מבחינת שיכוך והתמודדות עם מהמורות טובה למעט על שיבושים קטנים וטובה יותר מהדור היוצא. אבל מי ששם לקרוסאובר משפחתי חישוק 18 אינץ' בחתך 45 יכול לבוא בטענות רק לעצמו. גם ליושבים מאחור הוא מסדר נוחות טובה כתוצאה ממושב נוח וכיול מתלים טוב. הבעיה היותר גדולה שלו היא בידוד רעשי הדרך הנוכחים בכמעט כל מהירות ועל כל סוג אספלט. גם פה, חלק מהאשמה נופלת על החתך הנמוך של הצמיגים וחלק כנראה מהבחירה במדף בד ולא פלסטיק.

התנהגות הכביש מכוילת לצד הסולידי והבטוח במובהק. יש המון אחיזה ובכלל, קשה לערער את הנירו משלוותו. גם פה יש שיפור ביחס לדור הקודם שהיה פחות מרוסן בפניות בעיקר החלק האחורי שלו, השמירה על תצורת מתלים זהה (מק'פרסון מלפנים, רב חיבורי מאחור) ממקדת את השוני בתוצאה בהרחבה של מפשק הגלגלים ובמיקום האחורי יותר של הסוללות (על חשבון תא המטען). הנאה מנהיגה היא עדיין מושג שרחוק ממנו.

בדרך כלל, כאשר מגיע דגם חדש, הציפייה היא להחליף את מקומו של הדור היוצא. במקרה של הנירו החדש - זה לא המקרה. ההצלחה והביקוש לדור היוצא, במיוחד בתצורת ה"פלוס" השימושית והעובדה שלפי השמועות בענף היבואנית הצליחה לנעול לעצמה אספקה שלו לשנתיים קדימה לפחות, אפשרה לה לעשות מהלך מעניין מאוד עם הדור הזה. זה בעיקר פטר אותה מהצורך לדחוק אותו לתג המחיר של הדור היוצא ואפשרה לה לשים אותו מתחת לספורטאז' שהתייקר בעצמו מבחינת מניפת המחירים שלה.

וכל ההקדמה הזו באה להסביר למה לקרוסאובר קומפקטי מוצמד תג מחיר של 185 אלף שקלים וכאן גם נכנסת לתמונה שאלת התמורה למחיר. לשאלה האם הוא שווה את הסכום הזה התשובה היא "למי?" עבור מי שמחפש את היחס של מקסימום פח לשקל ה-MG EHS עשוי לקרוץ יותר. עבור מי שרוצה את הרושם הספורטאז' ימלא את התפקיד טוב יותר. עבור מי שלא מתכוון לעשות שימוש ביכולות הפלאג אין שלו לפי הספר, עדיף ללכת על היברידית רגילה ולחסוך הרבה מאוד כסף. כך שבמחיר הזה ובתצורת ההנעה הזו, הנירו עשוי למצוא את עצמו עם הרבה יתרונות ומעט מאוד קהל מטרה להעתיר אותם עליו.

מנוע, הנעה: בנזין, חשמל, קדמית
הספק/מומנט: 27/183
תיבת הילוכים: כפולת מצמד, 6 הילוכים

מידות:
אורך (מ'): 4.4
רוחב (מ'): 1.8
גובה (מ'): 1.5
בסיס גלגלים (מ'): 272
תא מטען (ליטרים): 348

ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 9.8
מהירות מירבית (קמ"ש): 161
צריכת דלק (מבחן): 20.3 ק"מ לליטר

בטיחות:
ציון מבחן ריסוק אירופי: 5 כוכבים
בטיחות אקטיבית: בלימה אוטומטית כולל צמתים ונסיעה לאחור, תיקון סטייה מנתיב, זיהוי תמרורים, תזכורת למניעת שכחת ילדים, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת רכב ב"שטח מת" כולל תיקון

זיהום אוויר: 1/15

אחריות: 3 שנים ללא הגבלת ק"מ

מתחרים:
MG EHS