אוהבים לנהוג? ההפתעה שמחכה לכם ביער השחור

שם: B500, היער השחור.
מיקום: סמוך לעיירה באדן-באדן, דרום-מערב גרמניה.
יעדים קרובים: כשעה וחצי נסיעה מפרנקפורט, 45 דקות נסיעה משטרסבורג.
אורך: 45 ק"מ ועוד עשרות ק"מ מסביב.
מתי לנהוג: בכל עונות השנה.
מכונית: ב.מ.וו 740d.

בימים שבהם אפילו כבישים הפכו בישראל לעניין פוליטי, מפתה מתמיד להרחיק מבט לאירופה. לאורכה ורוחבה של היבשת מסתתרים כבישי נהיגה מדהימים. חלקם מציעים נוף מהמם, אחרים מציעים חוויית נהיגה בלתי נשכחת ורבים אחרים מציעים את כל האופציות ביחד. היום אנחנו מתחילים סדרת כתבות על הכבישים האלה, בנהיגה ביער השחור בגרמניה.

כתבות נוספות בסדרה:
ריידברג פאס בשערי האלפים, 10 קילומטרים של עיקולים כמעט רצופים

היער השחור (או "שוורצוואלד" בגרמנית) הוא יעד פופולרי למטיילים שמגיעים לצפון מזרח צרפת או דרום מערב גרמניה. מסלולי הליכה ונופים משגעים בקיץ ושלל אתרי סקי בחורף הופכים את היער המרהיב לחוויה ייחודית. רכס ההרים עליו נפרס היער השחור לא גבוה מאוד ומגיע בשיאו ל-1,400 מטר בלבד אך הוא מהווה את המקור לנהרות רבים ובהם הדנובה והנקאר.

כביש B500 מתחיל בסביבות העיירה באדן-באדן הידועה במעיינות החמים שבה וממנה הוא עוקב, פחות או יותר על קו פרשת המים של רכס היער השחור עד לגבול עם שווייץ. סך הכל מדובר על כ-190 ק"מ של נסיעה אך החלק המוצלח ביותר נמצא בחלקו הצפוני ואורכו כ-45 ק"מ נטו.

רוב כבישי הנהיגה המעולים באירופה מטפסים במעלה מעבר הרים תלול. הכבישים נוטים להיות צרים ומלאים בפניות הדוקות ושדה ראיה מוגבל. כביש היער השחור הוא כמעט ההיפך הגמור מכיוון שהוא נע לאורכו של קו הרכס. המבנה השונה מכתיב סיבובים מתונים וארוכים, עלייה פחות תלולה וקצב גבוה בהרבה.

אבל לפני שנתחיל בסיפור הדרך בואו נבין מאיפה מתחילים: מהעיירה באדן-באדן. העיירה הקטנה והחביבה נמצאת כמה ק"מ דרום מזרחית לקרלסרואה שבדרום מעבר גרמניה על אוטובאן מס' 5. כדי להגיע לחלקים המוצלחים של כביש 500 צריך לחצות את העיירה בנסיעה ואז מגיעים לנקודת הפתיחה בה הכביש יוצא מהעיירה ומתחיל לטפס בהר. שימו לב למצלמת המהירות שמחכה ליורדים מטה או לממהרים לתת בגז. מיד לאחר שתפנו שמאלה עם הכביש ותתחילו לטפס תבחינו בשלט המזהיר מפני אופנוענים שבאים להנות. המהירות פה מוגבלת ל-50 קמ"ש אבל בכל הפעמים שהיינו במקום לא ראינו מצלמת מהירות בהמשך (אנחנו חלילה לא ממליצים אף פעם לחרוג מהמהירות המותרת).

הקצב מתחיל לעלות והסיבובים משלבים בין עליה מתונה ופניות ארוכות. סוף סוף מכונית הענק מתחילה למתוח את השרירים. בכניסה לסיבובים אנחנו שולחים מבט רחוק קדימה כדי לוודא ששום אופנוען ממהר לא יחתוך לפתע את הסיבוב בירידה וששום רוכב אופניים איטי לא התיישב לנו בדיוק על האייפקס.

הכביש מטפס לכיוון קו הרכס. הפניות הראשונות קצת יותר הדוקות ואיטיות ממה שתפגשו בהמשך אך בכל מקרה לא מדובר במסלול טכני. איכות האספלט פה משגעת וגם במינוס מספר מעלות יש תמיד מספיק תנועה כדי לשבור את הקרח ולהעניק ביטחון שהאספלט המצוין יאחז בצמיגים.

בכל כמה מאות מטרים תוכלו לעצור באחד ממפרצי החנייה שבדרך. המפרצים הרבים נועדו לחובבי קרוס-קאנטרי (הליכה עם מגלשי סקי) שמסלולים עבורם מפוזרים לאורך כל הדרך. לאחר כ-5 ק"מ מגיעים לרמזור, סוג של אנטיתזה לסיבובים הראשונים. מיד אחריו תחזרו לקצב גבוה. הכביש מתפתל. המהירות המותרת - כ-70 ק"מ אך יש גם אזורים של 100 קמ"ש שמספיקים בדרך כלל להוציא ממכונית בלי אחיזה אבסולוטית המון כיף. הבימר הענקית מרגישה פה כמו קטר.

בדרך למעלה תתחילו לראות אתרי סקי שונים. אם אתם אוהבים סקי, היער השחור מציע שלל אפשרויות בחורף, בעיקר למתחילים שבניכם. מסלולי הסקי והקרוס-קאנטרי הופכים את האזור לעמוס במיוחד בסופח השבוע. הבעיה היא לא רק כמות התנועה אלא בעיקר העובדה שהמונים חונים במפרצים שקרובים לכביש. לכן בחלקים ארוכים מהכביש פשוט לא תוכלו להנות מנהיגה של ממש בין שישי וראשון, קחו את זה בחשבון.

איפשהו באמצע הדרך הכביש מגיע לאתר שנקרא מומלזה. מומלזה הוא אגם קטן שקופא בחורף ומציע נוף משגע ומסלולי הליכה קצרי ומקסימים סביבו. במסעדה לצד האגם תוכלו להנות מעוגת 'היער השחור' האמיתית.

המשך הכביש מציע עליות וירידות ככל שהכביש עוקב אחרי תנאי הדרך בקו הרכס. חלק מהמקומות מאפשרים האצה בעליות מתונות וישורות ארוכות. אחת לכל כמה קילומטרים יש צומת המאפשרת לפנות לאחד מהכבישים הצדדיים שיורדים מהרכס, נרחיב עליהם עוד מעט.

15 הק"מ האחרונים הם ממתק אמיתי לחובבי הנהיגה. פה כבר כמעט ואין צמתים או אתרי סקי שמאיטים את הקצב והכביש שטוח ומתובל בשוליים רחבים. את השיפועים בפניות שמסייעים לאחיזה כשנוהגים ממש מהר אפשר לראות אפילו בתמונות.

מבט רחוק קדימה, רגל על הרצפה והמכונית הענקית שואגת קדימה. החוויה מזכירה מסלולי מרוצים של ממש. בלי מגבלות מהירות או חשש ממשטרה כנראה שגם הקצב היה בסטרטוספרה. סיבוב אחרי סיבוב, שדה הראייה פתוח ומעולה ואפשר להביט רחוק קדימה ולתכנן קו נהיגה כאילו אתם בספא או בסוזוקה ולא עם לימוזינה ששוקלת שני טון. הרפיות קלות מדוושת התאוצה הן כל מה שצריך כדי לאותת לחרטום לזוז לכיוון הנכון ועכשיו גם מתחיל שלג קל.

הכביש נגמר במפגש עם כביש 28. זה היה מהר. אפשר להתאכזב שהוא חלף לו, אפשר לחזור שוב ולנהוג בירידה, אך אם אתם עם מכונית קטנה יחסית ודינמית בטח תשמחו לגלות: כמעט כל כביש שיורד מקו הרכס לכיוון מזרח או מערב מציע סגנון נהיגה שונה לחלוטין. בכבישים האלו השוליים צרים עד ללא קיימים בכלל, הפיתולים הרבה יותר חריפים ופניות 'ראש סיכה' נמצאות פה ושם. בחלק מהמקרים תגלו שניתן לנהוג רק כששדה הראיה פתוח כי בשאר המקרים מכונית שמעפילה או יורדת במורד עלולה להגיח בסיבוב. כאן כישורי נהיגה טובים בהחלט יעזרו כדי להחזיר את האוטו הביתה בשלום.
,
אם אתם אוהבים לנהוג הכבישים הללו לבדם יכולים להעניק לכם יומיים שלושה של נהיגה מהנה במיוחד.

טוב הגיעה העת לספר על הכלה, וכמו שאומר הגשש "זאת כלה כבדה". כאשר נציגי היצרן הודיעו לנו שב.מ.וו 740D חדשה מהשקית מוכנה עבור המבחן הזכרנו להם בעדינות שמדובר בכתבה על נהיגה בכבישים אירופאים מפותלים. "חשבנו אולי לקחת את אחת ממכוניות חטיבת ה-M" אמרנו להם. הם השיבו במייל ארוך ומנומס שאומר בדרך מאוד מפותלת "תיקחו ותופתעו".

אבל כנראה שהם יודעים משהו. כי הבימר העצומה, על שני הטון שלה, הרגישה ביער השחור ממש כמו בבית. ללימוזינה הגדולה יש תכונה שכמעט כבר אי אפשר למצוא: היא מתכווצת סביב הנהג ומקנה את כל הביטחון להיכנס לסיבוב, גם אם הסיבוב צר במיוחד ומצדדיו מחכים בשקיקה צוק ומצוק.

ההגה שלה מדויק כמו שעון שווייצרי והמנוע הוא פנינה של ממש. נכון, זה דיזל עם 286 כוחות סוס + 14 נוספים שמגיעים כשלוחצים על כפתור ה-"בוסט". אבל לא כוחות הסוס הם מה שהופך את המכונית הזאת למהירה אלא המומנט. לב.מ.וו 740d יש לא פחות מ-65 קג"מ שמזיזים אותה בקלילות מרגיזה.

שיא ההספק לא מגיע באזור מרגשים במיוחד ותיבה מופלאה בעל 8 הילוכים מעבירה קצת אחרי 4,000 סל"ד להילוך הבא כמו בכל דיזל מתוקן. נכון, במעבר הרים ארוך ותלול כמו סוסטן (שאולי נפגוש בקיץ) חוסר המחץ בסל"ד גבוה היה מפריע אבל ביער השחור, בעל המדרונות המתונים יחסית, המומנט משחק תפקיד גדול פי כמה.

אם תיכנסו מאוד מהר לסיבוב או כשתפזלו לאחד הכבישים הצרים והמפותלים שבסביבה ספינת הדגל של ב.מ.וו תאותת שהיא בכל זאת לא מכונית ספורט טהורה. קצת רכינה ואולי קורטוב של תת היגוי יקבלו את פניכם. שינויי הכיוון אינם מהירים כמו בטובות שבספורטיביות וגם ריסון המרכב לא מושלם.

בסופו של יום הבחירה הייתה טובה. לא מדובר רק במכונית שהצליחה לספק המון כיף על הכביש הספציפי הזה, היא גם הפכה את הנסיעה הארוכה ממינכן וחזרה לחוויה לא פחות מוצלחת. מבחן מלא על ה-740d יגיע בנפרד.

איכות הסלילה המרהיבה ומקטע מהנה במיוחד לקראת הסוף הם סיבה מעולה להגיע ולנהוג ביער השחור, וזה עוד לפני שדיברנו על הסקי, הטיולים ושלל האטרקציות שמסביב. המיקום מושלם למי שנמצא במרכז אירופה המערבית - פרנקפורט, שטוטגרט, מינכן, לוקסמבורג, שטרסבורג וליון.

בסופ"שים התנועה עלולה להרוג את הכיף, הכביש עצמו לא מגוון מספיק מבחינת כמות הפניות והכבישים מסביב מעט צרים ומסוכנים. היער השחור הוא יותר נקודת בריחה לחובבי נהיגה מאשר לנהגי חווייה הארד-קור. ועדיין מדובר באחד הכבישים המהנים לנהיגה בחורף האירופאי.

איכות סלילה: 5/5 כוכבים
כמות תנועה: 3/5 באמצע השבוע 1/5 בסופ"ש
שדה ראייה: 5/5 כוכבים
חוויית הנהיגה: 3/5 כוכבים
ציון כולל: 3.5/5 כוכבים