הרבה הבטחות השמיעה הממשלה החדשה לדאוג לפריפריה, בדגש לשפר את החיבור שלה למכרז. שרת התחבורה מירי רגב אף ממשיכה לאיים בעצירת פרויקט המטרו החיוני במרכז, עד לקידום הרכבת לקריית שמונה ולאילת, פרויקטים בעלות כוללת של יותר מ-40 מיליארד שקל.
אבל לכביש הערבה, כביש 90, איש לא דואג. הרבה דובר על הכביש בהקשר של בעיית תאונות הדרכים לאורכו, העובדה שרוב הקטע שבין צומת הערבה לאילת עדיין עם נתיב אחד לכל כיוון וללא גדר הפרדה. עד כה הורחבו רק 52 ק"מ עד קטורה, ורק בשנה שעברה אושרו 300 מיליון שקל להרחבת 20 ק"מ נוספים עד נחל שיטה. הרלב"ד ונתיבי ישראל החלו בשנה שעברה בתכנית חירום בעלות 120 מיליון שקל לטיפול במוקדי סיכון ויצירת נתיבי עקיפה, סכום שהצליחה נת"י לאתר מתוך תקציב אחזקת הכבישים שלה. אבל הטיפול בהרחבת הכביש טרם תוקצב, ודורש הקצאת משאבים ממשלתית.
גל הגשמים האחרון הראה שוב עד כמה גרוע מצב הכביש גם מבחינת ניקוז השיטפונות המתנקזים אליו מנחלי הדרום. אלפי ישראלים נתקעו אתמול ושלשום בכביש הערבה, באילת, או בדרך ממנה בגלל השטפונות. מזרימת המים בכביש 40 הסמוך נהרגו האחים מעיין וסהר עשור, כאשר רכבם נסחף בשיטפון. נוסעת שלישית ברכב, בת הזוג של סהר, שי דהאן, ניצלה אחרי שנסחפה לאורך קילומטרים עם הזרם העז.
דוח שהוכן עבור רשות הניקוז בים המלח והמשרד להגנת הסביבה קובע כי עד כה תוקצבו רק 155 מיליון שקל לטיפול במוקדי שטפונות, וכי עד שנת 2020 יש צורך בעוד 680 מיליון שקל. מדובר בפחות מ-40 מיליון שקל לשנה, סכום זכום יחסית להקצבות הנדיבות שאישרה הממשלה בהתאם להסכמים הקואליציונים, אך הטיפול בפריפריה הדרומית נותר ברמת ססמאות כאשר אושר תקציב המדינה בממשלה.
הדוח, בחן את נקודות החצייה של 13 הנחלים הראשיים את הכביש, הנחלים אוג, קומראן, קדרון, תמרים, דרגה, חצצון, קדם, דוד, ערוגות, חבר, משמר, צאלים ורחף. לפי מומחי חברת אקולוג הנדסה שהכינה אותו, רק ניקוז השטפונות מנחלי קומראן, קידרון, דרגה וחצצון טופלו כך שלא יציפו את הכביש, יעצרו את התנועה ויסכנו את חיי הנוסעים בכביש. בשש מהנקודות אף קובע המסמך שיש צורך בהקמת גשר ושיקום קטע הכביש בגלל הבעיה: הנחלים דוד, ערוגות, חבר, משמר, צאלים ורחף. בחלק מהקטעים, בעיקר הנחלים דוד וערוגות, נדרש גם טיפול בשל בעיית הבולענים, הבורות שנפערים מסביב לכביש בגלל ירידת מפלס ים המלח, שגם גורמת לשינוי זווית הנחלים ולהאצת הזרימה לאורכם, מה שמגביר את הסכנה והנזקים במקרה של הצפות.
לפי נתוני חברת נתיבי ישראל, ב-2019-2020 נסגרו קטעים בכביש הערבה למשך 35 ימים במצטבר בגלל הצפות. השיאנים היו הקטע שאליו מתנקז נחל צאלים, 9 פעמים, והקטע שאליו מתנקז נחל חבר, 6 פעמים. כל סגירה כזאת עשויה לנתק את אילת ויישובים אחרים לאורכו, לעצור תנועה של תושבים לעבודה וללימודים, הובלת מזון וסחורות ליישובי הערבה, ונסיעות של תיירים ומטיילים.
איפה הכסף?
לפי הדוח תיקצבה הממשלה בהחלטה 3742 מ-15 באפריל 2018 סכום של 155 מיליון שקל לטיפול באיזור עין גדי, עינות צוקים ובניית מעביר מים וגשר בנחל חבר.
אבל זהו פחות מרבע מהסכום הדרוש לטיפול בבעיה. סכום של 204 מיליון שקל נדרש עבור הטיפול ב-27 ערוצי נחלים נוספים החוצים את הכביש, אחד מהם הוא נחל ציחור שגרם לשטפון הגדול בחג, ו-213 מיליון שקל להשלמת הטיפול בעינות צוקים ובק"מ ב-246 של הכביש.
בנוסף נדרשים עוד 260 מיליון שקל על מנת להבטיח את הרציפות התפקודית של הכביש באמצעות הקמת הגנות על הכביש ושדרוג מעבירי מים בערוצים הגדולים. עד 2025 נדרשת השקעה בסך 52 מיליון שקל, בין 2026 ל-2030 עוד כ-118 מיליון שקל ובין 2031 ל-2040 סכום של כ-90 מיליון שקל.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:
המשרד הוביל צוות בין-משרדי לגיבוש מדיניות ארוכת טווח למרחב ים המלח, לטובת קידום תחזוקה מושכלת ועדיפה סביבתית של כביש 90.
הנספח גובש בשיתוף המכון הגיאולוגי, רשות ניקוז ים המלח ומכון ירושלים למחקרי מדיניות ולווה על-ידי צוות היגוי בין-משרדי רחב שכלל נציגים מכלל משרדי הממשלה הרלבנטיים, ובהשתתפות המועצות האזוריות. מסקנות העבודה הוצגו למשרד ראש הממשלה, שהוא המשרד המתכלל את כלל העבודה הממשלתית בנושא ים המלח, כולל בהיבטים תקציביים. הנספח גובש גם בשיתוף עם חברת נתיבי ישראל, הגורם הממשלתי האחראי על תחזוקת הכביש בהתאם למדיניות הפיתוח והתקצוב של משרד התחבורה. למיטב ידיעתנו, משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי ישראל פועל יחד עם רשות ניקוז ים המלח ליישום ההמלצות.