בלוח יד2 אפשר היה למצוא אתמול 70 דגמי איווייז U5 למכירה, כמעט אחד מכל 30 שנמכרו בארץ מאז אמצע 2021. כך למשל מוצעים כמה מהמכוניות הראשונות שנמסרו, עם כ-40 אלף קילומטרים, במחיר פתיחה של פחות מ-130 אלף שקל, מעט פחות מהמחירון המשוקלל.
האם מדובר בשיעור מכירה חריג? מדגמי ג'ילי החשמליים גם כן, שהגיעו גם הם במחצית השנייה של 2021, מוצעים למכירה רק כאחד מכל 100 רכבים שנמכרו בארץ. האם שיעור המכירה הגבוה מייצג את הלחץ והחששות של בעלי איוויז בעקבות הידיעות על מצבה הכספי הקשה של היצרנית? סביר מאוד שכן.
השבוע למשל קרסה האפליקציה של החברה המשמשת את בעלי המכוניות לנהל את הטעינות ולעקוב אחרי מצבה של המכונית. בקבוצות הפייסבוק והווטסאפ של בעלי ה-U5 חגגו השמועות שמדובר בעוד תוצאה המשבר בחברה בסין, אך לאחר יום שבה האפליקציה לפעול כרגיל, לאחר שתוקנה התקלה בשרתים המשמשים אותה, ונמצאים באירופה ובאחריות איווייז אירופה.
איווייז נקלעה בתחילת השנה למצוקת מזומנים קשה. היא עצרה את הייצור בפברואר, מעכבת תשלום משכורות ופינתה את המטה שלה בשנגחאי כדי לחסוך כסף. החברה מנהלת מגעים אינטנסיביים לגיוס כספים ולמציאת משקיעים חדשים.
ביבואנית המקומית, קבוצת בליליוס, משדרים אופטימיות. רשת המוסכים פועלת כרגיל ובארץ יש מלאי גדול של חלפים. על הנייר איווייז היא נכס טוב למכירה: חברה עם שני דגמים חשמליים מודרניים ומוצלחים, כולל ה-U6 החדש, עם רישוי למכירה באירופה ורשת סוכנים. אבל בסין יש כיום עודף של יצרנים ודגמי מכוניות חדשים, שלא לכולם יש מקום בשוק. בטח בתקופה של האטה כלכלית עולמית, ותחרות מחירים מתגברת בשוק החשמליות הסיני.
בליליוס היא קבוצה ותיקה, שמייבאת אוטובוסים מסין, שיווקה בעבר את דגמי מרצדס, ויש לה פעילויות נדל"ן מגוונות. פעילות הייבוא של דגמי איווייז, שמנוהלת בידי אלחנן יהב וענבר נחשון, הצליחה ליצור רמת שירות גבוהה, שיצרה ביטחון לרוכשים, ומסייעת בינתיים להרגיע את הלחצים. לקראת סוף השנה תתחיל בליליוס בשיווק מותג סיני נוסף, NETA, שזוכה להצלחה גדולה בהרבה בסין מאיווייז, ומציע מגוון דגמים חשמליים רב יותר.
האם זה יספיק במקרה שאיווייז לא תתאושש? בליליוס היא גם הסוכנת המקומית של יצרנית הסוללות הסינית CATL, שסיפקה את סוללות דגמי איווייז, מה שיסייע ביכולת הטכנית לתמיכה בחלק הכי יקר ומורכב ברכב. רכיבים רבים במכוניות נרכשו מספקים חיצוניים, חלקם מאירופה, כמו המנוע מתוצרת בוש, ואפשר יהיה לרכוש אותם ישירות מהספקים. אבל אם הייצור לא יחודש עלולה להיווצר בעיית אספקה של חלקי גוף, למשל.
בישראל נרשמו כמה תקדימים שונים להתמודדות עם יצרן שנעלם מהשוק. מכוניות דייהטסו עדיין נוסעות ונמכרות היטב כמשומשות גם עשור אחרי שהיצרן החליט לצאת מהשוק האירופי, אבל כאן היה יצרן שהמשיך לפעול בחו"ל ולספק רכיבים. כך היה במקרה של ביואיק שהייבוא שלה נעצר, ושל דגמי האמר שייצורם הופסק, אבל התבססו על רכיבי ג'נרל מוטורס שהמשיכו להיות מיוצרים עבור מכוניות אחרות.
ויש את המקרה של בטר פלייס, שפשטה רגל ב-2013. שם איבדו הלקוחות את רשת החלפת הסוללות לחשמליות שלהם. למרות שרנו, יצרנית המכונית, המשיכה לפעול, מצאו את עצמם בעלי הרכבים נאבקים מול יצרן שהחליט למחוק כל זכר לחלקו במיזם של ש אגסי, סירב לכבד אחריות, וביחד עם היבואנית קרסו התאמץ לנתב את בעלי המכוניות לבצע טרייד אין על הפלואנס ZE שלהם, כדי שיוכל לגרוט אותן. ועדיין, עשור אחר כך, כמה עשרות מכוניות עדיין נוסעות.
מנגד היו כמה יצרנים שנמכרים בארץ שנקלעו לקשיים והתאוששו. טסלה הייתה קרובה לא פעם לפשיטת רגל, אם כי בשלבים מוקדמים יותר לפני שנחתה כאן. סאנגיונג החליפה כמה בעלים תוך שנים ספורות ואף עצרה את הייצור, אבל כעת נמצאת בידי בעלים חדשים, שהחל למתג אותה כ-KG מוביליטי. משנה שם, משנה מזל?