אנחנו רוצים לתת לחברי הכנסת שלנו קרדיט, אבל באמת שיש פעמים בהן זה לא דבר קל. הדיון שהתרחש אתמול בצהרים בוועדת הכלכלה היה דוגמה מצוינת לכך. אבל זה התחיל עוד הרבה לפני הדיון, קצת לפני הדיון והמשיך במהלכו.
את גלגוליה של אחת מתקנות התעבורה המוזרות והבעייתיות גוללנו כאן אתמול. כיצד הובאה התקנה לאישור ללא עבודת מטה, כיצד התקבלו למרות הליקויים והפערים וכיצד ניסחו הח"כים תקנה שמראש הוזהרו שאי אפשר יהיה לאכוף. וגם על זעקת היבואנים, אלו שהתכוננו לבוננזה כלכלית ונתקעו עם מלאי מערכות שאף אחד לא קונה.
אז ספוילר: הח"כים החליטו שכל הפארסה הזאת תימשך. שזה אולי לא מפתיע לאור מידע חדש לגבי מה שהתרחש לפני הדיון. ממסמכי הכנסת שבידינו עולה כי שישה חברי כנסת פנו ליו"ר הכנסת בבקשה לדיון הדחוף בנושא - ארבעה מהם במכתבים שהחו זהים מילה במילה. לו היינו חשדניים, היינו אומרים שמישהו שמאוד רוצה בדחיפה של התקנות דחף להם גם את המכתב. אבל אנחנו לא חשדניים, אז זה חייב להיות צירוף מקרים שכזה.
נושא הדיון הארכת הוראת השעה המחייבת התקנת מערכת למניעת שכחת ילדים במכונית עד ל-29 בפברואר 2024. להזכירכם, התקנה מחייבת כל מי שמסיע ילד עד גיל 4 להתקין מערכת המתריעה במקרה של שכחת ילד במכונית. העונש על אי התקנה - 250 שקלים ו-4 נקודות חובה ברישיון.
בדיון טען יו"ר הועדה דוד ביטן כי יש להכניס את בדיקת הימצאות המערכות כחלק ממבחן הרישוי השנתי. לא ממש עזרו ניסיונות אנשי המקצוע במשרד התחבורה להסביר כי החיוב הוא לא בהימצאות המערכת אלא בהימצאות שלה בזמן הסעת ילד, שהרי חלק מהמערכות אפשר להעביר מרכב לרכב ביחד עם הפעוט, בדיוק כמו כיסא הבטיחות שלו. מה גם שמכוני הרישוי לא ערוכים לבדיקות האלה וכי אין מסד נתונים לפיו אפשר לדעת מי אמור להיות עם מערכת כזו ומי לא. ביטן לא התרשם, ואף הגדיל לעשות כשביקש לבחון העלאה משמעותית של רף הענישה.
וכשהתקנה מלאת חורים איך נראית האכיפה שלה? סגן היועצת המשפטי של משרד התחבורה, עו"ד דוד טמיר, אמר בדיון כי מאז כניסת התקנה לתוקף ב-1 במרץ 2021 ניתנו 8 דוחות בלבד על ידי המשטרה.
אגב משטרה, ניסיונות ראש מדור תעבורה במשטרה, סנ"צ לימור שזו לענות באופן מנומס לא הסתירו את העובדה הפשוטה - למשטרה לא הייתה, אין וכנראה לא תהייה שום אפשרות לאכוף את התקנה הזו בצורה רצינית. כלומר, גם אם ייעצר נהג עם פעוט בגיל הרלוונטי, למשטרה אין שום יכולת לוודא כי המערכת תקנית או תקינה. אלא אם כן יאותו השוטר והנהג לנעול את הילד ברכב ולהמתין לתוצאות. הפתרון שלה? שהבדיקה תיעשה במכוני הרישוי.
להצעתו של ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) לחייב את היבואנים להתקין את המערכת בכל רכב חדש העיר עו"ד טמיר כי לא כל רכב צריך את המערכת משום שלא כל רכב יסיע פעוטות, וכי יש יבואנית שהמכוניות אותן הם מייבאים כלל לא מוצעות עם מערכות כאלו.
ח"כ יונתן משרקי (ש"ס) טען כי המערכת לא יקרה ועלותה בין 70 ל-200 שקל. אלא שאנחנו נרענן את זכרונו - אלו מחירי המערכות היום, בתקופה בה היה נראה שהיה נראה שכולנו נהייה חייבים לקנות אותן, המחירים של אותן מערכות בדיוק עמדו על בין 300 ל-600 שקל.
נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אסנת אלגום מזרחי, ציינה כי אין נתונים מסודרים באשר לשימוש במערכת. היא הוסיפה כי גם בישראל אין גוף ממשלתי שאוסף נתונים בצורה מסודרת.
ראש אגף תכנון ומדיניות ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מרב רפאלי, אמרה כי אירוע של שכחת ילד ברכב לא מוגדר כתאונת דרכים, ובגלל שאין גוף שלוקח את הטיפול תחת אחריותו הרשות לקחה על עצמה לבצע הסברה. נציגת ארגון בטרם, עינת שגיא אלפסה, הוסיפה כי התקנה היום היא מס שפתיים, כי הורים בכלל לא יודעים שהיא בתוקף. לדבריה, צריך להשקיע בהסברה בדיוק כמו שמסבירים להורים איך עושים אמבטיה ראשונה, וצריך תקצוב משמעותי.
בסיום הדיון? לא תקציב, לא בחינה מחדש ולא נעלי תינוק - הארכת תוקף התקנה התקבלה וזו תישאר בחוקי התעבורה עד ה-29 בפברואר 2024 כאמור. מה שהיה הוא שיהיה.