ב-1962, שלוש שנים אחרי שהגיע לראשונה לחנויות הצעצועים, קיבלה בארבי לראשונה מכונית. זו הייתה הצהרה פמיניסטית לזמן שבו רוב הנשים עדיין לא החזיקו רשיון נהיגה, שלא לדבר על רכב בבעלותן.
מה שעוד היה מאוד לא שגרתי הייתה הבחירה של חברת מטאל בסוג המכונית: אוסטין הילי 3000. מכונית ספורט בריטית אמריקאית, שיוצרה באנגליה, אבל עם מנוע בנפח 3 ליטר בגודל שיוכל להצליח בארה"ב. מכונית רודסטר, כלומר דו מושבית פתוחה, עם ביצועים טובים לזמנה, של 0-100 קמ"ש בפחות מ-12 שניות. היא אפילו לא הייתה ורודה, אלא נמכרה בצבע כתום סלמון.
זה עוד אחד מהשכתובים של הסרט ברבי, שמעניק לגיבורה שברולט קורבט C1, מהדור הראשון של מכונית הספורט האמריקאית הקלאסית שנולדה כמעט עשר שנים לפניה, בצבע ורוד כמובן, בגרסה שמעולם לא יוצרה, עם 4 מושבים ולא שניים, שהוסבה לצורך הצילומים להנעה חשמלית.
הסרט ברבי הוא בין השאר גם פרסומת לא סמויה וקצת חתרנית לעתים למוצרי ג'נרל מוטורס. אם ברבי היא הצעירה האמריקאית הקלאסית, ג'נרל מוטורס היא החברה שהמנכ"ל שלה, צ'ארלס וילסון, סיפק ב-1953 בעת שימוע בקונגרס את המשפט שהפך מיתולוגי: "שנים האמנתי שמה שטוב לאמריקה טוב לג'נרל מוטורס - ולהיפך. אין הבדל".
ווילסון אמר את הדברים לקראת מינויו כשר ההגנה של הנשיא אייזנהאור, כאשר נשאל כמי שמחזיק במניות החברה כחלק מהשכר שלו מה יקרה אם יאלץ לקבל כשר ההגנה החלטה שתהיה מנוגדת לאינטרסים של ג'נרל מוטורס. אבל באותה עת GM באמת הייתה אמריקה: יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם מאז עקפה את פורד ב-1931, שמייצרת מכוניות, קטרים ומה לא ומעסיקה ישירות ובעקיפין מאות אלפי אמריקאים. הדיווחים על ההתאוששות של תעשיית הרכב היפנית מהתבוסה לארה"ב, כולל חברה השם המוזר טויוטה, נשמעו אז כמו קוריוז.
ב-2023 ג'נרל מוטורס עדיין מנסה להתאושש מתוצאות המשבר בכלכלי של 2008, שהביא אותה להקפאת הליכים ממנה ניצחה רק בזכות סיוע מהממשל בוושינגטון, ולכך שבאותה שנה עקפה אותה טויוטה לראשונה והפכה בעצמה ליצרנית הרכב הגדולה בעולם, תואר ששמטה מאז רק לשנה אחת ולטובת קונצרן פולקסווגן. האמריקאים אולי ניצחו את היפנים והגרמנים בשדות הקרב המדממים של מלחמת העולם השנייה, אבל הפסידו להם בהמשך באולמות התצוגה ובכבישים.
ועוד משהו שהיה נשמע דמיוני בשנות ה-50: ג'נרל מוטורס מנוהלת כבר תשע שנים בידי אישה, מארי בארה, בוגרת הנדסת אלקטרוניקה ומנהל עסקים. יצרנית הרכב הגדולה היחידה שלא מנוהלת בידי גבר. בארה אישרה בשנה שעברה עסקת פרסום סמוי גדולה עם וורנר ברדרס ועם נטפליקס, לשילוב דגמי החברה בסרטים ובסדרות העתידיים שלהן. ברבי של וורנטר ברדרס ומטאל היא אחד היישומים הראשונים.
ולכן מהקורבט החשמלית של מבארבי (מרגוט רובי), גלוריה (אמריקה פררה) נוהגת בשברולט בלייזר EV כחול, הקרוסאובר החשמלי שיושק השנה, מנכ"ל מטאל (וויל פארל) והצוות שלו נוהגים בקאדילק אסקלייד, וקן (ראיין גוסלינג) נוהג בהאמר חשמלי.
וכך ג'נרל מוטורס גם משכתבת את ההיסטוריה ומעניקה לברבי מכונית אמריקאית כבר מהרגע הראשון, חושפת את הצופים למוצר, ומעניקה עוד חשיפה להאמר המתחדש, שנמצא כבר בייצור. גם הקורבט הקלאסית החשמלית היא פרומו לקורבט החשמלית החדשה שבדרך.
מה שחריג הוא שג'נרל מוטורס הסכימה לספק גם את הרכב של ה"רעים", ולהדביק קצת תדמית שלילית לאסקלייד. אבל העובדה שהןא היחיד מבין הארבעה עם מנוע בנזין היא חלק מהסיבה ש-GM הסכימה למהלך החתרני.
כי השבוע, שבועיים אחרי צאתו של הסרט למסכים, נחשף הקאדילק אסקלדייד IQ, המחליף החשמלי של האסקלייד הנוכחי. הסרט ברבי לא מבטא רק את הדמות הנשית המורכבת במאה ה-21, אלא גם את מצבה של GM במעבר מרכבי בנזין לחשמל, את המאמצים שלה לשרוד בעולם הרכב התחרותי של היום, שבו גם עבר של 115 שנה לא מבטיח שתהיה כאן גם מחר.
בשנות ה-50 של המאה ה-21 היפנים היו קוריוז, בשנות ה-20 של המאה ה-21 הסינים הם איום, ובחסות המהפכה החשמלית הם מסתערים קדימה ומכינים ליצרני הרכב הוותיקים פרל הרבור מוטורי. ג'נרל מוטורס זקוקה לכל החשיפה שהיא יכולה לקבל כדי לדחוף את החשמליות שלה. המאבק שלה הוא רק חלק מהמאבק של וושינגטון בבייג'ינג על ההגמוניה העולמית. יותר מתמיד, מה שרע לג'נרל מוטורס רע לאמריקה. ולהיפך.