מחיר: 156 אלף שקל
מתחרות: פורד פוקוס סטיישן, MG5
אהבנו: ביצועים, תא מטען, מרווח, צריכת דלק
לא אהבנו: מערכות בטיחות, בידוד רעשים
ציון: 8.5/10
כנראה שאת הדיסוננס הזה לא נצליח להבין אי פעם. איך מדינת ישראל, זו שהפכה סגירת מרפסות כדי להרוויח עוד חדר בבית לספורט לאומי - מתעלמת כמעט לחלוטין מתצורת הסטיישן של מכוניות. הרי התוספת הזו למכונית היא הוא ממש הביטוי המוטורי לאותה סגירת מרפסת - יותר חלל על אותו מטראז'. כי כל עוד לא מדובר בשמרנות מזרח אירופית, שווקי ארצות מוסלמיות או סין שרואה במכונית סדאן מראה של "משפחתית מכובדת" - וויתור מרצון ולכתחילה על היתרונות של תצורת סטיישן הוא משהו שפשוט קשה לקבל.
אבל זה לא תמיד היה כך לאורך שנות ה-70 וגם בשנות ה-80 מכוניות סטיישן דווקא זכו להצלחה מקומית מסוימת, אפילו בראשית העשור הקודם, לפרק זמן קצר מאוד זכו מכוניות הסטיישן לפריחה. זה התחיל בתחילת העשור הקודם כאילוץ כאשר ליונדאי לא הייתה גרסת סדאן משפחתית בהיצע, והיא שיווקה פה את ה-i30cw. בתגובה החלו היבואניות האחרות להציע פה את פורד פוקוס סטיישן, טויוטה אוריס (קורולה) סטיישן, סקודה אוקטביה, סיאט לאון, פיג'ו 308, רנו מגאן ואחרות. אבל זה היה הבהוב אחרון של הקטגוריה הזו בישראל. טכנית, נכון להיום משווקות פה ולא בהצלחה רבה שלוש מכוניות סטיישן בלבד - MG5 החשמלית, פורד פוקוס וקיה סיד ואני אומר "טכנית" כי עקרונית אם חושבים על זה - כל קרוסאובר שאתם רואים סביבכם - מ-BYD אטו3, דרך יונדאי טוסון ועד סקודה קודיאק הוא הרבה יותר סטיישן מוגבה מאשר רכב שטח מסוקס, רק שהבעלים שלו פשוט מתים מבושה להודות בזה.
עיצוב: מבחינת המראה החיצוני, אין יותר שגרתית ונחבאת אל הכלים מאשר הקיה סיד סטיישן, "מה, השבוע אין שום דבר למבחן?" שאל אותי השכן וכשהצבעתי על הקיה הוא הוסיף "התכוונתי משהו מעניין". מהבחינה הזו, הגם שהינה מכונית נאה בסך הכל, העיצוב שלה מאוד אנמי. כמה אנמי? באתר היבואנית, תחת הלשונית "צבעי הרכב" מופיע חלל לבן, ריק, בלי אפשרויות בחירה בכלל. למעשה, אם הייתי צריך לבחור את מכונית המילוט המושלמת - זו הייתה קיה סיד סטיישן - אף אחד לא יחשוד שהמשפחתית הלבנה עם הסולם על הגג וכלי העבודה בתא המטען לא שייכת לטכנאי בזק שגם סגר את המדרכה ובה פתח הביוב דרכו פרצתם לבנק וניתקתם את התקשורת של האזעקה. חמש דקות אחר כך המדבקות יוחלפו לאלו של "הוט" ואיתן היא תרד לחניון התת קרקעי ותצא משם עם מדבקות של חברת המעליות "שינדלר" 10 דקות אחר כך, כאשר את השלל הטמנתם כבר בפיר התחזוקה של המעלית, עליה שמתם שלט "לא בשימוש", אתם תחזרו לאיסוף מאוחר יותר. הנה, כבר חשבתי על הכל.
תא נוסעים: אם העיצוב החיצוני לא מרים יותר מדי, גם תא הנוסעים שומר על אותה גישה. אז אין פה מופע פירוטכני של לוח מחוונים דיגיטלי ולא מסך מולטימדיה עתיר שימושים, אבל יש פה כפתור לכל פונקציה וסך הכל הנדסת אנוש פשוטה להבנה וקלה לתפעול. מדהים עד כמה תא נוסעים ארכאי למראה אבל טוב עדיין עושה את העבודה. רק את ההשתקפות המוגזמת בלוח המחוונים שמפריעה לקריאה שלו היה אפשר לפתור במתיחת הפנים האחרונה. איכות החומרים סבירה, זה לא המיטב שיש לתעשייה להציע היום, אבל תהיו בטוחים שזה עוד יחזיק מעמד אחרינו. במושב האחורי כבר פוחתת כל ההתלהבות הזו ממראה של פעם. בכל זאת, בלי יציאות מיזוג, שקע USB בודד, מרווח לא מרשים לרגליים, גבולי לשלושה אבל נקודות בונוס בדמות רצפה כמעט שטוחה.
תא מטען: אחת מנקודות הזכות הגדולות של מכוניות סטיישן הוא המשטח העצום המשתרע מאחורי המושבים האחוריים. משטח אדיר שלהוט לקלוט כל סלי קניות/רהיטים/אופניים/כלבים/ציוד משפחתי פלוס לטיול וכיוצא באלו סוגי מטען חריגים. מתחת ללוחות הרצפה יש תאי אחסון קטנים לחפצים, כך גם בצידי התא. רק חבל שמכל 512 הליטרים האלו לא מצאו מקום לגלגל חלופי אמיתי והיא מסתפקת בערכת ניפוח.
אבזור: כמכונית שאפילו לא מעמידה פנים שהיא מכוונת ללקוח הפרטי, הסיד סטיישן לא רק נעדרת מאולם התצוגה של קיה, היא אפילו לא מקבלת שם לרמת הגימור שלה. זה לא שמדובר במכונית דלת אבזור או יכולה להיחשב פשוטה מדי ביחס לקטגוריה שלה. כן, סקודה אוקטביה תציע תא נוסעים מודרני יותר למראה ובחומריו. אבל רשימת האבזור כוללת מסך 8 אינץ', בקרת אקלים מפוצלת, קיפול מראות חשמלי, כיוון גובה למושב הנהג והנוסע, תאימות אנדרואיד ואפל ועוד. אגב, קיה, אנחנו חושבים שאנחנו כבר מעבר לנקודה שבה ציון "מד טמפרטורה חיצונית" כאבזור עושה רושם. אבזור הבטיחות הוא כבר לא ב"תקן" שהתרגלנו לראות מהיבואנית, עם תיקון סטייה מנתיב, בלימה אוטומטית, ותזכורת למניעת שכחת ילדים במכונית, אך נעדר זיהוי רכב ב"שטח מת" או בקרת שיוט אדפטיבית.
ביצועים: עם מנוע 1.5 ליטר מוגדש טורבו בן 160 כ"ס ותיבת הילוכים כפולת מצמד עם 7 הילוכים, לסיד יש ביצועים טובים מאוד ביחס למשפחתית רגילה. עם 8.8 שניות ל-100 היא מהמהירות מבין המתחרות שלה, וזה לא נתון חשוב בפני עצמו, אבל כזה שבא לידי ביטוי כשהיא נדרשת לנהיגה מאומצת וגם במקומות בהם עוד כמה סוסים ומהירות הם ההבדל בין להשלים עקיפה לבעיה בטיחותית של ממש.
צריכת דלק: בלי מערכת היברידית מלאה, אלא כזו מתונה בלבד המאפשרת גלישה עדינה ללא מנוע הבנזין. הסיד סטיישן מסיימת ימי מבחן מפרכים כאשר פעם אחר פעם התוצאה במדידת צריכות הדלק היא 15.3 ק"מ לליטר - נתון יוצא מן הכלל בתנאי מבחן למכונית בנזין עם מנוע טורבו. בטח שלאחת עם ביצועים כאלה.
נוחות והתנהגות: את נושא הנוחות בסיד אפשר להפריד לשני חלקים, זה שנוגע לכיול המתלים עצמם ושל בידוד הרעשים. בראשון הציון הוא טוב מאוד שילוב של יכולת ספיגה גם בטווח המהירויות העירוניות וגם מחוץ לעיר ועל שלל שיבושים. צמיגי ה-205 בחתך 55 ועל חישוק 16 אינץ' אולי לא נראים מגרים או מצייתים לצו האופנה החלולה של צמיגים "ספורטיביים" אבל הם הדבר הכי טוב שאתם יכולים לשים למכונית משפחתית. הבעיה שלה היא נושא בידוד הרעשים, במיוחד אלו שמגיעים מהצמיגים על אספלט שהוא לא איכותי מאוד. התהודה המוגברת של החלל בתא הנוסעים לא משפרת את העניינים.
אז אף אחד לא באמת קונה את המכונית הזו כדי להעלות חיוכים בכביש מפותל. היא אכן לא מעלה כאלו. אבל היו לא מעט הזדמנויות לפגוש את הסיד גם תחת עומס. מה שמוצאים שם זו התנהגות כביש מרוסנת היטב, המון אחיזה ומעט סיכוי להסתבך איתה בצרות. שוב ההוכחה כמה קרוסאוברים דרדרו את הסטנדרטים וכמה עדיפה מכונית נוסעים, גם אם חסרת יומרות במצבים האלו שבהם האחיזה מתמעטת ובתמרוני חירום.
השורה התחתונה
הימים בהם עובדי ההייטק התנפלו על מכוניות סטיישן חלפו מזמן, היום הן בעיקר מבוקשות מאוד כמשומשות, התחום שבו משוואת התמורה למחיר משחקת תפקיד משמעותי יותר מהרושם באולם התצוגה.
בניגוד לכמעט כל מוצר אצל קיה, לסיד סטיישן לא צפויה הצלחה גדולה בשוק הפרטי, למעשה לא צפויה לה בו הצלחה כלל. זו מכונית שהמושג "ציי רכב" תפור עליה וגם שם, היא בעיקר מכוונת לכאלו שקוקים ליכולות שינוע ציוד ולשימושיות של תא המטען, אבל לא רוצים להיגרר למחוזות הטנדרונים דוגמת סיטרואן ברלינגו היקרים יותר לקנייה ולאחזקה. אם אתם מקבלים רכב מהעבודה בטווח המחירים שלה, רגע לפני שאתם רצים אוטומטית לקרוסאוברים למינהם שווה לעצור ולשאול על אחת ההצעות הכי מוצלחות שיש לקבוצת המשפחתיות להציע.
על הצד הטכני: קיה סיד סטיישן
מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, קדמית
נפח (סמ"ק): 1,482
הספק/מומנט (כ"ס/קג"מ): 25.8/160
תיבת הילוכים: כפולת מצמד, 7 הילוכים
מידות:
אורך (מ'): 4.6
רוחב (מ'): 1.8
גובה (מ'): 1.46
בסיס גלגלים (מ'): 265
תא מטען (ליטרים): 512
ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 8.8
מהירות מירבית (קמ"ש): 210
צריכת דלק (יצרן): 17.8 ק"מ לליטר
צריכת דלק (מבחן): 15.3 ק"מ לליטר
בטיחות:
ציון מבחן ריסוק אירופי: 5 כוכבים
בטיחות אקטיבית: תיקון סטייה מנתיב, בלימה אוטומטית, תזכורת למניעת שכחת ילדים במכונית
זיהום אוויר:
9/15
אחריות:
7 שנות אחריות או 150,000 ק"מ. 3 שנים שנים ראשונות אחריות מלאה ו-4 שנים נוספות על המנוע ותיבת ההילוכים