במקביל לרכש חירום של רכבי סיור ולחימה חדשה לצה"ל מארה"ב בידי משרד הביטחון, מואצת האספקה לצה"ל של רכבים שזכו במכרזים שפירסם המכרז.
כפי שנחשף בוואלה זכתה כלמוביל, יבואנית מרצדס, בשני מכרזי ענק לאספקת ראשי גורר להובלת טנקים וראשי גורר להובלת נגמ"שים ומטענים נוספים. בסך הכל מדובר ברכש של כמעט 500 משאיות, מהן כ-110 ראשי גורר כבדים מדגם אקטרוס.
אספקת המשאיות הואצה מאז פרוץ המלחמה, כאשר צה"ל נזקק יותר מתמיד לראשי הגורר החדשים להובלת טנקים ממחסני החירום ומשטחי האימונים אל שטחי הכינוס בדרום ובצפון.
במקביל הוטסו מארה"ב בידי משרד הביטחון כ-30 אמבולנסי מרצדס ספרינטר 4x4 שזכו לפני שנתיים במכרז של המשרד. מדובר ברכבים המיוצרים בארה"ב, מה שמאפשר את רכישתם באמצעות תקציב הסיוע הביטחוני האמריקאי, בניגוד למשאיות שנרכשות מהתקציב השקלי של המשרד.
צה"ל כבר קיבל לפני כ-15 שנה סדרה של ראשי גורר מדגם אקטרוס, עם 537 כ"ס והנעה 6x6. הדגם הנוכחי יגיע עם מנועים חזקים יותר, יותר מ-600 כ"ס, קבינה משופרת, ואביזרי בטיחות שלא הוצעו בעבר ומחויבים כיום בתקינה האירופית למשאיות כבדות, כמו בלימת חירום אוטונומית.
מדובר בפניית פרסה של מנהל הרכש במשרד הביטחון וצה"ל. אחרי מבצע צוק איתן בוצע רכש חירום של ראשי גורר להשלמת פערים, הפעם וולוו FH16, אבל לאחריהם נרכשו לראשונה ראשי גורר מתוצרת נאביסטאר, אינטרנשיונל i5900, גם כן עם הנעה 6x6, מנוע בהספק 600 כ"ס ותיבת הילוכים רובוטית (18 הילוכים). הבחירה בראשי גורר אמריקאים נועדה לשרת שתי מטרות: שימוש בתקציב הסיוע האמריקאי לרכש, וחיסכון תקציבי בזכות מחירן הזול יותר של המשאיות האמריקאיות לעומת האירופיות. 90 ראשי הגורר עלו אז 28 מיליון דולר.
אבל הניסיון לא צלח: דוח של מבקר משרד הביטחון קבע כי "הכלים לא עומדים בחלק מדרישות הסף ומהווים מוצר נחות מבחינת איכות ובטיחות". כאשר הגיעו לישראל ראשוני מובילי הטנקים, התברר כי הם לא עומדים בביצועים שהובטחו, ונאביסטר ביצעה שינויים מכאניים בתיבת ההילוכים שלהם, מה שעיכב את השלמת המסירות. אולם למרות זאת התאכזבו בצה"ל מביצועי ראשי הגורר האמריקאים, והם משמשים בעיקר להובלות רכבים משוריינים ומטענים אחרים.
בעקבות הפרשה הוחלט במשרד הביטחון ובצה"ל לשוב ולרכוש גוררים אירופאים, לאור הניסיון המוצלח עם וולוו ומרצדס.