כשמדברים על הלחימה ועל האבידות בעזה מתמקדים תמיד בלוחמי השיריון והחי"ר שפועלים ברצועה בחיכוך גבוה מול מחבלי החמאס. אבל מתחילת מלחמת חרבות הברזל נפלו גם 8 אנשי חיל הטכנולוגיה והאחזקה, שמלווים את הכוחות, מתקנים תקלות וכלים שנפגעו, ואף מסייעים ללוחמים בביצוע הטיפולים השבועיים לכלים המשוריינים, כשבכל רגע עשוי לצפות בהם מחבל חמוש ב-RPG. חלקם נפלו עוד ב-7 באוקטובר בלחימה מול המחבלים שחדרו לשטח ישראל ואחרים לאחר תחילת המהלך הקרקעי.
"אנשי הטכנולוגיה והאחזקה מחלצים כלים פגועים תחת אש, ונמצאים בכל מקום שבו פועלים טנקים ונגמ"שים של צה"ל" אומר אל"מ מיכאל בסין, קצין הטכנולוגיה והאחזקה בפיקוד דרום, מה שבעבר היה נקרא בצה"ל בפשטות "חימוש". "זאת המלחמה הראשונה שבה אנחנו עושים שימוש בנמ"ר האחזקה החדש שיש לו רמת מיגון גבוהה שמאפשרת לטכנאים לפעול לראשונה בצמוד לשאר הרכבים המשוריינים ולראות את האויב בעין. בעבר הם היו נמצאים קילומטר מאחור, עכשיו הם מקדימה ויש לזה מחיר".
נמ"ר האחזקה מאפשר החלפת מנועים בטנקים בצמוד לשדה הקרב, יכול לגרור בעצמו כלים פגועים שזקוקים לטיפול מורכב יותר, ולפנות טנק אחר או בדחפורי די 9 לאותה משימה. בסין הוא עצמו תושב עוטף עזה, מקיבוץ גברעם, שאליו לא הספיקו המחבלים להגיע. משפחתו פונתה, והוא על הקו בין עזה לפיקוד בבאר שבע.
"צה"ל מפעיל בעזה פי כמה יותר רכבים משוריינים מאשר במלחמת יום הכיפורים", אומר אל"מ בסין, "ואני גאה שגם אחרי כמעט חודשיים של לחימה אנחנו עם יותר מ-90% כשירות לכלים. בזמן ההפוגה הייתה התנפלות על הכלים ויכולנו לסיים פעילויות אחזקה ותיקונים נדרשים. עשינו גם שיפורים תוך כדי הקרב, עם מערכת תומכת חיים חדשה בנמ"רים, שמאפשרת מיזוג ואוורור בכלים גם בזמן שהם נלחמים במדפים סגורים. הייתה בעיית חום בכלים שהקשתה על הלוחמים. הכשרנו יכולות תיקון צבאיות והצטיידנו במלאי חלפים".
איך מבצעים טיפול שבועי בטנקים תוך כדי לחימה, כשהצוותים פועלים במדפים סגורים בגלל האש מסביב?
"בנינו מקומות מסתור, מוצבונים מוגנים שכלים מגיעים אליהם והצוותים מסתערים עליהם כמו בפורמולה-1. הלוחמים מבצעים את השימון והגירוז השגרתיים והטכנאים שבמקום מטפלים בתקלות מחשוב או חימוש. זו סביבה שמקלה על העבודה, אבל לא חסינה וכבר היו לנו נפגעים בשטח וטכנאים שנפצעו מרסיסים במגננים. עד עכשיו החזרנו ללחימה כבר כמה מאות כלים עם תקלות ופגיעות, 75% מהכלים שנפגעו מבצעית כבר חזרו לשירות ולא נזקקו לתיקון. החלפנו בשטח מנועים ותותחים והיו מקרים יותר מורכבים שבהם רכבים פונו לארץ, חלקם עד למפעל שמייצר את המרכבות, הנמ"רים והאיתנים, המש"א בתל השומר, שעובד בקצב מעולה".
בגלל היקף הלחימה הוצאו מאחסנה בימ"חים טנקי מרכבה סימן 3 ו-4. הם הגיעו תקינים?
"כבר ביום שבת היו מרכבות של אוגדה 252 שהגיעו בנסיעה של יותר מ-100 ק"מ על השרשראות ישר מהימ"ח ומייד נכנסו ללחימה, ללא תקלות. יש תמיד תקלות אופייניות לכלים שהיו באחסנה ארוכה והצוותים ערוכים לטפל בהן".
לא פחות מהמרכבות אנחנו שוב רואים פעילות משמעותית של דחפורי הדי-9. איך מטפלים בהם?
"די-9 שוב התגלה כמלכת הקרב היבשתי, ויצר לנו אתגר אחזקתי ממדרגה ראשונה. היו להם פגיעות רבות מירי נ"ט שהיינו צריכים לטפל בהם, חלקם בשטח. בשגרה אנחנו ערוכים ל-12 עד 16 שעות עבודה שלהם ביממה, אבל במלחמה הם עובדים 24 שעות ביממה תוך החלפת צוותים. זה דרש גם מאיתנו להתארגן אחרת, ואנחנו נעזרים גם באנשי זוקו שילובים, יבואני קאטרפילר שבמלחמה מגויסת כיחידת מילואים ומתגברת את אנשי האחזקה שלנו. כך אנחנו בכל זאת מצליחים לשמור בלחימה את הכלים על כשירות שנושקת ל-90%".
זאת המלחמה הראשונה של הנגמ"ש הגלגלי, האיתן. זה כלי חדש, שהייצור שלו התחיל רק בשנה שעברה. הוא מגלה אמינות?
"האיתן מפתיע לטובה. הכלים מפגינים מופע תקלות נמוך ואפשר לסמוך עליהם. הוא הופעל לראשונה כבר בשבת עם כוחות של סיירת נח"ל שהוקפצו להילחם במחבלים, והוא משמש אותנו הרבה לפינוי פצועים בזכות מהירות הנסיעה הגבוהה שלו לעומת הנמ"ר בזכות השימוש ב-8 גלגלים במקום שרשראות".
ומנגד, כמו בכל מלחמה מאז יום הכיפורים, צה"ל עדיין משתמש במשאיות הריו הקשישות והאיטיות.
"הריו שוב הוכיחה שהיא כלי עם נשמה. היא הפתיעה אותנו באמינות שלה. כולן הניעו בימ"חים והן עושות את העבודה שלהן בשטח, גם במשימות חוצות גדר בתוך עזה, כשהן מובילות סולר לכוחות, או נושאות מנופים כבדים".
את פרוייקט התקנת המצלמות על רקמי"ם מלווים מלאכים.
— Eran Efrat (@Eran_Efrat) November 17, 2023
אנשים שעוזבים את המשפחה, מכל קצוות הארץ, נוסעים לצפון ולדרום ומתקינים.
זה אחד הפרויקטים שאני הכי גאה בהם כי העלות מול תועלת היא בלתי ניתנת להסבר במילים.
אני מעריץ אותם.
תגבירו.
על הפיקוד- @zuribyx, האיש שלנו למשימות מיוחדות ? pic.twitter.com/LG2Ldambvi
במלחמה ראינו יוזמות אזרחיות להתקנת מצלמות רכב במרכבות, בנמ"רים ובדחפורים, כדי להקל על הצוותים לזהות בזמן מחבלים ומכשולים. איך אתם מקבלים אותן?
"יש התנדבויות, לעתים מסוכנות, ואנחנו מנסים להתחבר אליהן. אנחנו מוטרדים מהסכנה של פגיעה במערכות החשמל של הכלים בזמן ההתקנות ומהחשש לפגיעה בביטחון מידע. צה"ל חייב תמיד לוודא שאמצעים שמותקנים ברכבים הקרביים לא יוצרים בעיות של עומסי חשמל והפרעה לספקטרום האלקטרומגנטי. יש פתרון שצה"ל עצמו החל השבוע להתקין, בהובלת מנהלת הטנק במשרד הביטחון (מנת"ק). היו גם יוזמות אזרחיות לרכישת רחפנים לחיילים ולא אפשרנו אותן, מאותם חששות".