אחרי הדיון במדיניות הפקחים באוטובוסים שיזם בחודש שעבר ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) בוועדה לתלונות הציבור בכנסת, ודיון נוסף השבוע בנושא בוועדת החוקה, ביוזמת חברי הכנסת אברהם בצלאל וארז מלול (ש"ס), משה סעדה וטלי גוטליב (הליכוד), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ומתן כהנא (המחנה הממלכתי) נמשך הקמפיין שמובילים ח"כים, בעיקר מהמגזר החרדי, נגד הטלת הקנסות על נוסעים שאינם משלמים בתחבורה הציבורית.
הפעם הדובר הוא ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), וכאן כבר מדובר במתקפה על משרד התחבורה, מצד מי שמשמש בו כסגן השרה. מקלב בחר ביומון החרדי ליטאי יתד נאמן כדי לצאת בראיון נגד הדרג המקצועי במשרד, לתקוף את הפיקוח על הנוסעים, ולחשוף כי הורה על ביצוע בדיקה חוזרת בנושא.
בדיון השבוע הודה עו"ד עופר לוי מהמחלקה המשפטית במשרד התחבורה, כי "20%-30% מהמשתמשים בתחבורה הציבורית אינם משלמים על הנסיעה. זו לא רק פגיעה בקופת המדינה אלא גם בציבור, כשהכסף אמור לחזור בהשקעה לציבור". לוי הודה כי המשרד הפיץ נוהל חדש שנחשף בוואלה רכב, ולפיו תוגבל פעילות הפקחים באוטובוסים.
מקלב אמר בראיון כי הנתונים אינם מדויקים. "אינני סבור שהמספרים שהוצגו נכונים ולדעתי הם נמוכים יותר. קיימת בפירוש ירידה באחוזי האי תיקוף וכדי לבדוק נכוחה את המצב הוריתי לבצע סקר עצמאי מטעם משרד התחבורה בנוסף לסקר שנעשה על-ידי החברות".
סגן שרת התחבורה הוסיף כי מדובר בנתונים ישנים שנשלפו לצורך הדיון מלפני מספר שנים. אם הנתונים כעת לא מראים ירידה, "זו הוכחה לחוסר יעילות של הפיקוח, מה שמצריך חיפוש דרך אחרת שתחליף אותם, למשל על-ידי הסברה או הדרכה. זו הסתמכות על מקורות שברור שאינם מעודכנים, כדי להוכיח שהפיקוח מוצדק. חשוב להבין שגם לחברות יש מוטיבציה להראות שאחוזי אי התיקוף ירדו כי הן מקבלות על כך תמריצים. כך אן כך, המנגנון הדרקוני של הפיקוח, כפי שהוא נעשה כיום, באופן רודני ואגרסיבי במיוחד, במיוחד של חברת אגד, מצריך שדרוג כדי שיהפוך ליותר ידידותי לסביבה ולא ירחיק אנשים מהתח"צ אל הרכב הפרטי".
עם זאת אמר מקלב בראיון ליתד נאמן, כי "המצב גם לא מצדיק בריחה מתשלום שמהווה גזל לכל דבר ועניין וגורמת להפסד ישיר. הן לנהג, המקבל פרמיה על כל תיקוף המהווה חלק ממבנה השכר שלו, והן לחברה האחראית על תשלום מיליארד וחצי שקלים מתוך העלות הכוללת של 11.5 מיליארד שקל עבור הפעלת התח"צ בישראל, כאשר את השאר מסבסדת המדינה". במשרד התחבורה מעריכים כי ההפסד הכספי מאי תיקוף בידי הנוסעים מגיע ל-300 מיליון שקל בשנה שחסרים בתקציב התחבורה.
בלשכת מקלב אומרים כי טרם הוחלט כיצד תתבצע הבדיקה, ונבחן האם יש צורך בביצוע מכרז לכך בין חברות הבקרה של משרד התחבורה.