הם ניצבו זה לצד זה, באולם אחד, באירוע תקשורתי אחד: דגמי פיג'ו, סיטרואן, אופל ופיאט. פעם מתחרים מרים על השליטה בשוק האירופי, היום ארבעה מותגים אחים של קבוצת סטלנטיס. האירוע: חשיפת סדרת הדגמים המסחריים המעודכנת של הקבוצה באירופה.
אני תוהה מה היו חושבים על התצוגה הזאת בני הדודים ארמנד ויוג'ין פיג'ו, שהציגו ביריד העולמי בפריז ב-1889 תלת-אופן מונע בקיטור, על בסיס עסקי האופניים של המשפחה. שלוש שנים אחר כך הם כבר השיקו מכונית ראשונה, עם מנוע של דיימלר. אחר כך נפרדו עסקית, כשארמנד הקים את פיג'ו אוטומוביל כדי לזרז את המהפכה.
אבל משפחה זו משפחה, ודווקא הנין של יוג'ין, קסבייה פיג'ו, יושב מולי. סגן נשיא חטיבת המסחריות של סטלנטיס כתוב על כרטיס הביקור שלו, והיא כוללת גם את חטיבת ראם האמריקאית, שאנחנו מכירים את הטנדרים הגדולים שלה מהשוק המקומי, אבל מייצרת ומוכרת בצפון אמריקה גרסה של הוואן הגדול של החטיבה, הפיאט דוקאטו/פיג'ו בוקסר/סיטרואן ג'אמפר/אופל מובאנו, תחת השם ראם פרו מאסטר.
אחרי שהספיק בעבר לשמש כמנהל המוצר בפיג'ו ואחר-כך בסיטרואן, היום פיג'ו בן ה-59 נמצא בעסקי המסחריות. אבל בעמוד הלינקדאין שלו הוא מציין במפורש לצד התואר העסקי שלו: Car Guy.
מה הטעם כשאני יכול לקנות בישראל בדיוק את אותו דגם תחת ארבע סמלים?
"סטלנטיס היא מיזוג של פיג'ו סיטרואן ופיאט-קרייזלר, שלכל אחת יש יכולות רבות בתחום הרכב המסחרי. התחום משמעותי מאוד לסטלנטיס: יותר משליש מההכנסות ויותר מזה מהרווח מגיע מחטיבת המסחריות. אנחנו מספר אחת באירופה ובדרום אמריקה, ומקום שלישי בארה"ב. אנחנו מצפים להיות מספר אחת בעולם ב-2027. החשיבות של התחום המסחרי בסטלנטיס רק תגדל: נהג רכב פרטי יכול להעדיף לפעמים אמצעי תחבורה אחרים. אתה יכול לנסוע למשרד בקורקינט חשמלי, אבל אתה לא יכול להעביר איתו מטען. היכולת להוביל סחורה ולמסור אותה ללקוחות רק הופכת קריטית יותר ויותר לעסקים".
כשלקוח של ברלינגו יבין שפיאט דובלו, פיג'ו פרטנר ואופל/ווקסול קומבו הם אותו בדיוק אותו דבר, הוא יקנה את זה שיהיה לו הכי זול.
"אבל עדיין יקנה אותו מאיתנו. זה נכס להחזיק כמה מותגים מקבילים, לא כאב ראש. לקוחות בוחרים רכב מסחרי בראש ובראשונה לפי נאמנות למוצר ולמותג. ככה אנחנו יכולים להיות עם המותג החזק ביותר בכל שוק מרכזי. בצרפת זה סיטרואן, בגרמניה אופל, באיטליה פיאט ובבריטניה ווקסול".
ויש עוד גרסה לכל דגם כזה, עם סמל טויוטה, במסגרת שיתוף הפעולה בין הקונצרנים. בתחומים אחרים היפנים הם מתחרים קשים, אבל מסחריות הם מעדיפים לקנות מכם.
"יש לנו שותפות ארוכת טווח לאורך כל קשת הדגמים. זה ווין ווין לשני הצדדים".
ראם חזקה מאוד בטנדרים שלה, בצפון ובדרום אמריקה. למה אין לכם טנדר באירופה?
"יש כמה סוגי טנדרים. השוק האמריקאי מעדיף טנדרים גדולים. אנחנו שוקלים להיכנס לשוק טנדרי ה-1 טון (כמו טויוטה היילקס ואיסוזו די מקס - א.ע), שהוא הכי פופולרי בעולם, ואפשר למצוא אותו בכל שוק. טנדר חשמלי כזה יכול להתאים מאוד לאירופה, כמו לשווקים נוספים, לאור מגבלות זיהום האוויר לרכב. עוד לא קיבלנו החלטה בנושא".
בדרום אמריקה יש לכם טנדרים קטנים, זולים ונמכרים, כמו פיאט סטראדה וטורו, ודודג' ראמפייג', שדומה בגודל לפורד מאבריק שמצליח מאוד בארה"ב. יש סיכוי שנראה אותם בארה"ב או באירופה?
"אנחנו שוקלים פיתוח גרסאות חשמליות של שני דגמי פיאט, שיכולים להיות רלוונטיים לעוד שווקים. הראמפייג' מיועד כרגע רק לדרום אמריקה. גם לגביו אנחנו בוחנים עוד אפשרויות, ובודקים איך אפשר לגדול עם מגוון הדגמים הנוכחי".
ראם 1500 חשמלי
חשמל היא מילת הבאז כיום גם בשוק המסחריות. ראם כבר חשפה בארה"ב את ה-1500 REV החשמלי ואת ה-1,500 צ'ארג' פלאג אין, שייכנס לייצור סדרתי בשנה הבאה. אבל לאירופה היא משיקה כעת גרסאות תא דלק מונעות מימן לדוקאטו ושות', אחרי שכבר חשפה לפני שלוש שנים גרסאות מימן לסיטרואן ג'אמפי ומקביליו.
השקת גרסאות המימן היא כותרת טובה לתקשורת, אבל התחום הזה מלא סימני שאלה: הכלים יקרים, המימן עצמו יקר ויש מעט מדי תחנות, ותיקונם ברכבים האלה עם תום האחריות עולים הון. יש פה ביזנס אמיתי, או תרגיל ביחסי ציבור?
"שאלה מעניינת. שאלו אותי בדיוק אותן שאלות לפני כמה שנים על גרסאות חשמליות, אם יש להן עתיד. היום הן כבר 10 אחוז מהשוק, מה שאפשר לנו לתפוס 40% משוק החשמליות המסחריות באירופה. היינו מוכנים מוקדם והצלחנו. עכשיו אנחנו עושים את זה במימן. זו תוספת לחשמליות, עם יותר טווח ותדלוק מהיר".
אם אתה מצליח למצוא תחנת לתדלוק במימן, כלומר.
"גם עמדות טעינה לחשמליות לא היו רבות בהתחלה. גם השוק הזה יתרומם, התחלנו עם ואן בינוני ועכשיו גדול. בצרפת באיזור האלפים הממשל המקומי הקים מספר גדול יחסית של תחנות מימן וגם מעניק סובסידיות גדולות. המחיר הראשוני לגרסת המימן של הג'אמפי היה 130 אלף יורו. היום המחיר כבר עומד על 75 אלף יורו, ובאלפים הממשל המקומי מסבסד 37 אלף יורו מתוכם. גם מכירות החשמליות התרוממו בהתחלה בזכות הסובסידיות, מה שסייע להגדלת היקף הייצור ולהוזלת המחיר. זה יקרה גם בגרסאות המימן. אנחנו מכינים את העתיד. בחשמליות לקוחות כבר לא שואלים אותנו איפה יימצאו עמדות טעינה, כי יש כבר רבות, או על זמני טעינה, כי אפשר לטעון ל-80% סוללה ב-30 דקות".
הזדמנות לשאול: אפשר לטעון כל יום בטעינה מהירה ל-100%? יש טענות שזה מזיק לחיי הסוללה.
"אין עם זה בעיה. אנחנו במעקב אחרי הסוללות. זה חשש שהולך ונעלם".
בתעשייה מדברים על האטה בגידול במכירת חשמליות. גם אצלכם?
"מרגישים את זה גם אצלנו, אבל כמו תמיד זה תלוי גם בתמיכה הממשלתית וביכולת להציע מחירים תחרותיים. לכן אנחנו עובדים על היכולת להציע ללקוחות להסב את הרכבים הקיימים שלהם לחשמליים. שיגיעו אלינו עם רכב דיזל שכבר צבר קילומטראז', ואנחנו נחליף את המנוע ואת תיבת ההילוכים שלו בסוללה ומערכת הנעה חשמלית. זה יאפשר ללקוחות לקבל אפס פליטה מהאגזוז במחיר הרבה יותר נגיש".
למרות כל הדיבורים שלנו על חשמל ומימן, יש לכם אפילו גרסאות בנזין בחלק מהמסחריות.
"אנחנו ממשיכים למכור גרסאות עם מנועים טרמיים, כדי לענות לביקוש המשתנה. הדיזל והבנזין עדיין תופסים 90% מהמכירות. זה עדיין הביזנס העיקרי, אבל זה ישתנה".
הצגתם אפילו גרסת מטען לסיטרואן אמי ולאופל רוקס החשמליות הזעירות. יש לזה ביקוש?
"כן, תראה איזו גמישות", פיג'ו מצביע על אופל מובאנו שחונה מאחורינו כשהוא נושא בתא המטען שלו אופל רוקס. "אנחנו רוצים להציע ללקוחות את כל האפשרויות הטכנולוגיות. הרכבים האלה מגיעים לטווח של 75 ק"מ, זולים, ויכולים להתאים מאוד למשלוחים נטולי פליטות בעיר. אנחנו כבר מוכנים אם יהיה מעבר בשוק לכלים כאלה".
ההצלחה של סטלנטיס הביאה את המתחרים להיעלם מהשוק, או לשלב ידיים: פולקסווגן ופורד המתחרות קונות אחת מהשנייה מסחריות. ניסאן נשענת באירופה על דגמים של רנו. יונדאי וקיה שהתחזקו מאוד ביבשת לא טורחות להציע שם מסחריות. התחרות מתחילה להגיע ממקום אחר.
היצרנים הסינים לא מסכנים את השליטה שלכם בתחום?
"הסינים נכנסים גם לשוק המסחריות. הם כבר על הפודיום מבחינת מכירות במדינות כמו פרו, קולומביה, צ'ילה ואקוודור. גם לאירופה הם מנסים להיכנס, בעיקר לגרמניה ולבריטניה. אנחנו מוכנים לקרב הזה. זה לא רק המוצר, זה גם האיכות, השירות, רשת הסוכנים והמוסכים. אנחנו נישאר חרוצים ומוכנים".
אתה נושא שם מאוד מחייב בתעשייה, מוקף מכוניות ודיבורים עליהן מאז שהיית ילד. התחום הזה לא משעמם אותך כבר?
"זה לא יקרה לעולם. אני לא יודע בדיוק מתי התחיל העניין שלי בתחום הזה, סביר שברגע שנולדתי, שזה כבר לפני די ההרבה זמן כעת. אבל זו תשוקה אמיתית. למכוניות וללקוחות המסחריים. האנרגיה שלי עוד שם".
היית שוקל קריירה אחרת?
"הבחירה לעבוד בתעשיית הרכב הייתה בחירה אישית שלי. הרפתקה שעדיין נמשכת. אני דור שמיני לעסקי המשפחה, כשתחום הרכב בפיג'ו התחיל בסוף המאה ה-19, לפני יותר מ-120 שנה. נהדר להיות חלק מזה. אבל בזה אני לא שונה מאף מנהל אחר בחברה הזאת".
הכותב היה אורח פיג'ו, סיטרואן, פיאט ואופל בגרמניה