כיום ריוויאן היא אחת מיצרניות הרכבים החשמליים הבולטות בארה"ב, מפורסמת בטנדר וברכב השטח R1, ומי שעוררה הרבה עניין עם ה-R2 ו-R3 שחשפה בחודש שעבר. אבל ב-2022 היא עוד הייתה סטארט אפ חשמליות מבטיח, עם אב טיפוס מעניין וחוזה ענק למסחריות חשמליות עם אמזון.
אבל הייתה לה בעיה. חלק מהרכבים שיצאו מפס הייצור שלה באילינוי שבארה"ב סבלו מתקלות חשמל, שחייבו שעות של עבודת טכנאים לזהות את מקורן כדי לפתור אותן בטרם יועברו לסוכנויות המכירה וללקוחות. זה היה הרגע שבו צלצל הטלפון בכפר סבא. על הקו היה וויליאם קליוולנד, אחד המומחים הטכניים של החברה הצעירה. לשיחה ענה עפר הופמן, מנכ"ל ומייסד סיטאל טכנולוגיות.
"עפר? אני שוב צריך את עזרתך", בישר לו קילוולנד, שכבר הכיר את היכולות של סיטאל כמומחה ייצור בג'נרל מוטורס. כמה שבועות אחר כך הפכה ריוויאן ללקוחה נוספת של מכשיר הפיזיקן של סיטאל. קליוולנד עצמו יתחיל השנה לעבוד כאיש שיווק של החברה הישראלית הלא מוכרת, כדי להפיץ את מוצריה לחברות נוספות בארה"ב.
הכל התחיל בסוף ה-80. הופמן היה טכנאי בכיר ומדריך לאחזקת מכ"מי מטוסי אף-16 בחיל האוויר, כשהחליט לפרוש משירות הקבע, ללמוד הנדסת חשמל בטכניון, ובהמשך להקים חברה משלו. היום סיטאל מוכרת במיליוני דולרים בשנה מנועי תקשורת ומכשירי זיהוי תקלות, כשרכיבים שלה כבר נמצאים בלוויינים, בחללית מחקר של נאס"א, במטוסי קרב ובחימושים חכמים של רפאל.
תעשיית הרכב מתחילה רק בשנים האחרונות להתמודד עם תקלות חשמל ותקשורת שתעשיית התעופה והחלל כבר מכירה מזמן. יצרני הרכב מתגאים תמיד בפסי ייצור נוצצים, משגרים לעיתונות תמונות של רובוטים ופועלים שבונים מאות אלפי מכוניות חדשות בכל מפעל בשנה. אבל יש כמה דברים שהם שוכחים לספר באותה הזדמנות. למשל מספר התקלות שמתגלות במכונית עוד במפעל.
בכל פס ייצור יכולים מבקרים חדי עין לראות קבוצה של מכוניות מוגמרות, שלא המשיכו עם השאר, שמסביבן טכנאים מותשים. יש תקלות כאלה שקל לאתר ולתקן, אבל גם כאלה ששולחות את הצוותים לעבודה של שעות בחיפוש אחר הגורם להן. תקלות חשמל יכולות להיות הנבזיות ביותר.
"כשהתחלנו לעבוד עם תעשיית הרכב היו מגלים בפס הייצור תקלה בממוצע באחת מכל עשר מכוניות, כשבאחת מכל עשר מכוניות תקולות הייתה תקלת תקשורת חשמלית, כלומר אחת מ-100 מכוניות. היום המספר הזה של תקלות תקשורת עומד לעתים על אחת מכל 20 מכוניות", מסביר הופמן.
הופמן: "ב-2014 למכוניות היו לכל היותר שלושה באסים של תקשורת. היום לטסלה למשל יש שישה, ויש יצרנים עם יותר. וברגע שמזוהה בעיית תקשורת שגורמת לאחת המערכות שלא לתפקד היא יכולה להיות בחוטים, ויכולה להיות ברכיבים. ויכולות לקחת 4-5 שעות למצוא אותה".
סיטאל פיתחה מכשיר TDR פאסיבי, שמיועד לזהות את המיקום המדויק של תקלות תקשורת, רק מתוך האזנה לפעילותן. ככל שהמכוניות יותר מתקדמות, מספר תקלות החשמל עולה. "פורד T תוכננה כך שהלקוח יוכל לתחזק אותה בעצמו. זה לא ריאלי בעידן הרכב החשמלי", מסביר בשיחה מארה"ב וויליאם קליבלנד. "ריוויאן למשל היא מוצר מדהים ומורכב, ובהתאם פוטנציאל התקלות בייצור. כ-20% מהמכוניות החשמליות המודרניות יסבלו מתקלת תקשורת בייצור שתחייב טיפול כלשהו במפעל. הרבה יצרנים מכריזים כעת על האטה ודחית ייצור חשמליות, זה נתפס כנובע מירידה בביקושים, אבל גם הייצור המסובך יותר משפיע על ההחלטות. מכשיר הפיזיקן של סיטאל יודע לקצר את זמן הטיפול בתקלה מ-3-4 שעות ל-20 דקות בזכות הזיהוי המדויק של מיקום התקלה ולחסוך ליצרנים מאות אלפי דולרים בזמן אדם ומיליוני דולרים בחסכון בפגיעה ברכיבים במהלך החיפוש".
לפני שנה וחצי הצטרף לחברה בנו הבכור של הופמן, גיא, שבימים אלה עובד בחברה במתכונת ההיברידית החדשה של היי-טק: שלוש ימים בכפר סבא, ארבע במילואים כקצין בחיל האוויר. "הצורך לזהות מהר את מקור התקלה נובע לא רק מבזבוז הזמן, אלא מהסכנה של גרימת נזקים תוך כדי החיפוש. רוב הקונקטורים של מערכות החשמל הרכב בנויים לשרוד 5-6 ניתוקים וחיבורים במהלך חייהם. אם תתחיל לחבר ולנתק חלקים כדי למצוא את הבעיה, בסוף הם עלולים להישאר לך בידיים ותגרום נזק הרבה יותר גדול ממה שכבר ישנו".
בשנה שעברה הוזמנו להפגין את יכולותיהם בזיהוי תקלת תקשורת במסוק אפאצ'י של חיל אוויר מערבי, שהיה מקורקע שנה בגלל תקלה לא פתורה. כשסיימו חזר המסוק לטוס. "לא מזמן הודיעו לנו שהוא טס מאז כבר 10 שעות בלי שום תקלה", אומר הופמן. החברה כבר מנהלת מו"מ עם שני חילות אוויר למכור להם את הפיזיקן, ושיחות עם יצרנית הרכב פורד לשימוש בטכנולוגיה שלה.
גם לחלל הם כבר הגיעו: את הירח מקיפה כבר 15 שנה חללית המחקר LRO ששוגרה כדי למפות בלייזר את הכוכב. היא תוכננה לתפקד 5 שנים, אבל שרדה פי 3, ומותקנים בה רכיבי תקשורת של סיטאל, כמו במשגרי האטלס האמריקאים המשמשים להכנסת לוויינים כבדים למסלול סביב כדור הארץ. בעולם יש גם כור גרעיני עם רכיבי תקשורת של החברה, שתוכננו לעמוד בתנאים הקשים השוררים בו.