"תומר", קרא זיו גרינברג לתומר, אחיו המנוח, "בזמנו דיברנו על הסמוראי הישן, אותו קנינו לפני כמה שנים וחלמנו לשפץ. אז תדע לך שלקחתי אותו ובעזרת האנשים הכי טובים שיש בעולם הזה שיפצנו אותו מהיסוד ובנינו אותו בדיוק כמו שחלמת, בדיוק כמו שתיארת שהיית רוצה שהוא ייראה, ועכשיו גם הוא מוכן לשטח.
במקביל לשיפוצים החלטתי שזה לא מספיק וצריך לערוך מסע שינציח אותך, כזה שעובר בנופים שכל כך אהבת, במדבר יהודה. לפרויקט שהובלתי הצטרפו האנשים הכי טובים שקיימים במדינה הזו. תומר, לכל הודעה שפרסמתי קיבלתי מאות תגובות, אנשים עמדו בתור כדי לעבוד על פרויקט ההנצחה לזכרך. חלקם הגדול אפילו לא הכיר אותך, עד כדי כך הצלחת לגעת בכל כך הרבה אנשים.
"הדמות שלך מלווה אותי בכל דבר שאני עושה, ההנצחה הפכה לפרויקט חיי, והיא תהיה כזו לעולם. לא פעם צחקנו שאמנם אתה כבר לא פה, אבל עדיין ממשיך להפעיל אותנו מלמעלה, מראה לנו את הדרך, וזה כל כך נכון. גם אני הופתעתי, איך הצלחת לגעת בכל כך הרבה אנשים? עכשיו כל האנשים שנגעת בהם מלווים ומחבקים אותנו בלי סוף, והם כל כך רבים. המשפחות השכולות מאותו יום שבת ארור מחבקות אותנו, היחס שלך אליהן בזמן הקצר מאז שאיבדו את יקיריהן ועד שאנחנו איבדנו אותך מספר בקצרה את סיפור חייך, ואולי הוא התשובה הטובה ביותר למי היית - תומר אחי.
"חשוב לי שתדע, הדרך שלך ממשיכה. אתה פיזית לא פה אבל אין יותר נוכח ממך, והרגשנו את זה בכל החודשים האחרונים. האנשים בהם נגעת ממשיכים את דרכך, מלאים בחוויות, בסיפורים מצחיקים לצד שיחות מעוררות השראה, כולם מדברים עליך; הם לא רק מדברים עליך, הם מדברים אותך. מפעל החיים שלך ממשיך וצובר תאוצה כי הוא עובר מאחד לשני. הצלחת לגעת ולשנות כל כך הרבה אנשים, והם ממשיכים את הצוואה שהשארת לי, כולנו פה כדי להיות קווים לדמותך".
איך מנציחים גיבור מלחמה?
אין לי ספק שבצניעותו הרבה, סא"ל תומר גרינברג ז"ל לא היה מאמין שכל המהומה הזו מתרחשת לזכרו; עשרות רכבי שטח מטיילים בשבילי המדבר אותם אהב כל כך, בני משפחתו וחלק מפקודיו לשעבר, חברים קרובים וגם מאות אנשים שמעולם לא הכירו אותו, עד לפרוץ המלחמה ב-7 לאוקטובר.
אבל כך קרה במהלך מסע הזיכרון שנערך ביום הלוהט ביותר של חול המועד. מד החום נסק ל-43 מעלות בצל אבל לא היה צל, לרגע קט זה נראה כאילו תומר מעמיד את המשתתפים במבחן סיבולת אחרון, ברוח חטיבת גולני אותה אהב כל כך. גרינברג (35), מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני, נהרג בקרב בשג'עייה שבעזה, במלחמת חרבות ברזל ב-12 בדצמבר.
ביומה הראשון של המלחמה איבד הגדוד שלו 41 לוחמים בקרבות קשים מול הנוח'בה. כאשר החל התמרון הקרקעי צולם גרינברג אומר בתדריך ללוחמיו: "41 לוחמים מחפים עלינו מלמעלה, גבורתם מלווה אותנו בכל מה שנעשה. הפעם אנחנו אלה שנפתיע, עם היכולות המתקדמות והסטנדרט הגבוה של הגדוד, ונהיה אלה שמנצחים", והציבור הרחב נחשף אליו לראשונה.
כחודש לאחר מכן, כאשר ניהל הגדוד קרב קשה בצפון הרצועה הגיע לסייע סא"ל סלמאן חבקה, מפקד גדוד השריון 53, שהתפרסם לאחר שהיה אחד מגיבורי הקרב על בארי בתחילת המלחמה. דובר צה"ל פירסם אז את השיחה בין סלמאן לגרינברג, שאמר לו: "תודה רבה סלמאן. כל פו"ם אני חילצתי אותך, עכשיו אתה באת לעזור לי". סלמאן נהרג בצפון הרצועה חודש אחר-כך בקרב עם מחבלים.
כפי שכבר סיפרנו בכתבה על שיפוץ הסמוראי הסיפור התחיל בהודעת הטקסט האחרונה שהוחלפה בין תומר לבין אחיו זיו, שניהם בעמדות המתנה בנמ"רים שלהם בעזה; "כשנגמור את המלחמה נשפץ את הסמוראי הקשיש, ונחזור לטייל איתו בשטח", כתב תומר לאחיו הצעיר. זמן קצר לאחר מכן נהרג תומר בקרב עם מחבלי החמאס, וההתכתבות הקלילה הפכה לצוואה מחייבת. הבקשה התגלגלה לידיה האמונות של חגית זיידנר מ"גרוטראלי", והיא הפכה אותה לפרוייקט התנדבות נרחב.
החודשים עברו ביעף, אנשים פרטיים ובעלי עסקים התנדבו לשפץ את הסמוראי, שהלך ולבש צורה מיום ליום. במקביל ישבו לתכנן את אירוע הזיכרון. מסתבר כי האחים גרינברג היו עכברי שטח מכורים, והם רכבו גם על טרקטורון קשיש ואופנוע קוואסאקי 250. את הטרקטורון החליף לאחרונה RZR 4-מושבי, אבל במוקד העניין נשאר הסמוראי שעל דלתו אויירה אחת מתמונותיו המוכרות של תומר מתחילת המלחמה.
מספר זיו: "בחודשים האחרונים אני מטייל בשטח עם הרייזר הנושא עליו את תמונתו של תומר; בכל מקום עוצרים אותי אנשים, אנו מרתיחים כוס קפה ומדברים על המורשת שלו. זה בדיוק סוג ההנצחה בו היה בוחר תומר, וזו הדרך בה נמשיך".
אירוע ההנצחה, בסימן השרב הגדול
מסע ההנצחה נפתח במושב אלמוג בצפון ים המלח, בתדריך של קב"ט המועצה. חלק מהמשתתפים המתוכננים לא הגיעו עקב החום הגדול, קבוצת חיילי גולני נשארו בצפון עקב כוננות שהוכרזה. כל זה לא מנע מחגית זיידנר הבלתי נלאית, להזניק את הנהגים והרוכבים שהתכנסו לאירוע.
היו שם כ-30 סמוראים וג'יפים אחרים, אותם הוביל הסמוראי של תומר בו נהג אייזיק, אביהם של זיו ותומר ז"ל. שיירת הג'יפים העפילה למצוק ההעתקים, בדרכה למנחת דרגות שם נערך טקס הסיום. במקביל יצאו שתי קבוצות של רייזרים ואופנועים שנסעו במסלול ארוך יותר, שהביא אותן לאותה נקודת סיום. במנחת חיכתה לטיילים עמותת גולני שארגנה לבאים כיבוד קל, ונישאו נאומיהם של אריה כהן ראש המועצה האזורית מגילות, עדינה אמא של תומר וזיו, וזיו עצמו כמובן.
אורח בלתי קרוא היה מזג אוויר קיצוני ביותר, עם טמפרטורות של כ-43 מעלות. החום הכביד על האנשים והכלים, אבל לא מנע את סיום המסלול על ידי כל המשתתפים. באחת העליות של מצוק ההעתקים התרחשה תקרית מלחיצה - אייזיק הגיע לעלייה תלולה, ובשיקול דעת רב הוא ביקש שיחליפו אותו על ההגה. אחד החיילים שליוו את המסע התנדב להמשיך בנהיגה, אבל הסתבך ב'זינוק בעלייה'; לאחר כמה נסיונות כושלים גלש חרטום הסמוראי ימינה ו...הרכב נשכב על הצד, כמו גור ג'יפים המבקש ליטוף אוהב. ההתהפכות התרחשה במהירות אפס ומהר מאוד הועמד הסמוראי על גלגליו והמשיך בנסיעה, עד הסוף. רוח גולני או לא?
המשך ההנצחה
התגובות למסע ההנצחה היו משמעותיות, כמו גם למפגשים קטנים אותם ערך זיו על הדרך. המשפחה מתכננת להמשיך בארגון מסעות הנצחה, אחת לכמה שבועות - עם הסמוראי, הרייזר והאופנוע. אחת לשנה יארגנו מסע זיכרון בסגנון זה שהתרחש עכשיו, אליו יוזמן קהל רב יותר של חובבי שטח. המסע הקרוב ייערך בחנוכה, פרטים יבואו.
במקביל לטיילות השטח נערכות פעולות הנצחה רבות, המעידות על כך שדמותו של תומר חדרה לליבם של אזרחים וגופים רבים. בימים אלה נכתב ספר על חייו של תומר, ומתוכננים מסעות רגליים 'חוצה ישראל' על ידי מכינות צבאיות. במתחם של מוצב שאינו פעיל בקיבוץ אלמוג מוקם אתר הנצחה; תומר נהג לשבת בנקודה זו עם נוער הקיבוץ ואחרים, ולשוחח איתם על מדינת ישראל, ערכיה ומורשת קרב. מסתבר שנערכות יוזמות הנצחה רבות ביוזמת גופים שונים, חלקם אפילו בלי ידיעת המשפחה; כמובן שהם מברכים על כל יוזמה כזו.
בחייו היה תומר, האיש הכי פחות מוכר ומתוקשר; לא היה לו חשבון פייסבוק, אפילו לא דואר אלקטרוני. אבל מסתבר שדמותו שנחשפה בתחילת המלחמה עשתה משהו לאזרחים רבים, ומפעל ההנצחה ממלא עכשיו את זמנם של אייזיק ועדינה, זיו וחברתו ליאור וכמובן, אשתו אשירה והבת הקטנה ארבל.
זה אולי הזמן לחזור ולהודות לגופים ולאנשים אשר עזרו במימוש ההנצחה, בשיפוץ הסמוראי וארגון המסע: קובי מילוא וגדי ארד מכשירי תנועה (שיפוץ), איתן גייר ואליאב כהן טופ קולור (צביעה), יורם מזרחי דלק מוטורס, מוטי שמש (אמן איור Airbrush), בני גואטה צמיגי מצדה, צחי מדהלה (שיפוץ), אלירן ENL4X4, ארנון רוק סוליד ו-אאוטבק (מקרר, נעילות, בולמים). מאור אורן, עומר כהן, עידן BUTA DESIGN, מאהר (גדוד 13 גולני), דרור קב"ט מועצת מגילות ים המלח, זיו פוליטי (מי עין-גדי), אופיר (מלון ימית), עידן שבי (בניית אתר אינטרנט).
