עד לפני עשור, מילת הקסם של תעשיית הרכב הייתה "אוטונומי" יצרניות הרכב דאגו לשלב את המילה הזו בכמעט כל קומוניקט אודות דגם חדש ו/או עתידי. חברות סטארט-אפ שהצליחו לגרום למכונית לגו לנסוע עד סוף הקיוביקל וחזרה בלי ליפול לרצפה נקנו בעשרות מיליוני דולרים. הכסף זרם כמו שרק תעשיית הרכב ותעשיית ההיי-טק יודעות להזרים ואז הגיע שלב המימוש, המציאות, זו שקורית מחוץ למשרדים המפנקים. שם זה פחות או יותר נעצר. חוץ מכמה יישומים שנמצאים ברף התחתון של ההבטחות הגדולות ופה ושם איזו תוכנית עתידית, יצרניות הרכב התפכחו מהעולם האוטונומי ומבינות שאחרי ומאחורי הבאזז הגדול שכולם רצו להיות חלק ממנו, המציאות היא עדיין מוצרי הלחם והחמאה.
עד לפני ארבע שנים נראה היה שהסיפור חוזר על עצמו, רק עם מכוניות חשמליות. כולם רצו מכונית חשמלית. ולכולם גם הייתה כזו בקנה בשלב זה או אחר של הפיתוח, אבל עם הזינוק בביקוש לחשמליות, כולן לחצו על דוושת הגז, סליחה, החשמל - ומיהרו לשחרר החוצה מוצרים, כן, חלקם לא ממש אפויים עד הסוף אבל על הרכבת החשמלית הזו כולם רצו לעלות ובזמן. ואז הגיעה 2023 ו-2024 ולא מעט יצרניות גילו אחרי הביקוש הראשוני שבהחלט הוכיח שיש מקום למכוניות חשמליות ושלא נטעה - הן פה להישאר - העסק התמתן משמעותית והשוק לחשמליות פחות גדול ממה שחשבו בהתחלה. הוסיפו לכך את העובדה שכל שוק אליו הסינים חודרים נכנס מייד לקרבות מחירים ששוחקים את הרווחיות, והנה סיבה מספיק טובה לחזור חזרה ליסודות.
ועל הרקע הזה מודיעה פורד בהצהרה כי היא מבטלת את התוכניות שלה לרכב 7 מושבים גדול חשמלי. במקום מיקוד בחשמל בלבד היא תפזר את המשאבים שלה על פני מכוניות נוסעים היברידיות ורק בעתיד תשלב אותה בכלי רכב מסחריים חשמליים. באופן הזה, היצרנית שבשנה שעברה הכריזה על הקמת מפעל סוללות בשותפות סינית, תוכל לייצר יותר יחידות רווח על פני המשאבים שתשקיע בייצור הסוללות. ככלל, פורד ממקדת את תשומת הלב שלה ברווחיות מהסוללות וגם שוקלת להעביר את ייצור הסוללות שמשמשות את המוסטאנג מאך E מפולין לארצות הברית. המשמעות היא שרכב ה-7 מושבים שכבר נמצא בקנה ייעשה שימוש בהנעה היברידית ולא חשמלית בלבד. זו עשויה גם לשמש את הטנדרים של פורד מסדרת ה-F וזו בפעם הראשונה, אחרי שכבר קיבל גרסה חשמלית. דור חדש של טנדרים חשמליים יושק רק ב-2027, רשמית כדי שיוכל לעשות שימוש בסוללות זולות יותר שיהיו זמינות עד אז, מעשית בתקווה שעד אז יגדל הביקוש לכלים כאלה.
קר שם בחוץ: וולוו מאריכה את חיי ה-XC90
ובינתיים בציר שוודיה-סין, יצרנית הרכב וולוו שבשליטת ג'ילי והייתה מהראשונות להצהיר על קץ עידן הבנזין אצלה, מודיעה כי היא מאריכה את משך הייצור של ה-XC90 שלה. הקרוסאובר הגדול בעל 7 המושבים לא יוחלף על ידי ה-EX90 כפי שתוכנן, אלא יימכר במקביל אליו.
וולוו תחשוף ב-4 בספטמבר XC90 מעודכן ביחידות הנעה היברידיות בלבד מעתה, כלומר פרידה ממנוע הבנזין 2.0 ליטרים והדיזל המעולה. היא תשאיר אותו בייצור עד שנת 2030, אז תעבור להנעה חשמלית בלבד, או לפחות כך הצהירה בעבר. לא הרבה ידוע על מתיחת הפנים, אבל ההנחה שהיא תשאב לא מעט מאפיינים מה-EX90 במראה החיצוני שלו. מה שבוודאי יצטרך להשתנות הוא המראה של תא הנוסעים שלו, שבכל זאת, נמצא ברכב שהוצג לפני עשור בדיוק, ב-2014.
גם במקרה של וולוו וגם במקרה של פורד ותהיו בטוחים שאנחנו עוד נשמע על יצרניות אחרות שמורידות הילוך בתחום החשמל, יש היגיון רב. למרות האווירה הכללית שלפיה "כולם הולכים לחשמל", וזו בהחלט האווירה ששלטה בשוק העולמי (והמקומי) בשלוש השנים האחרונות, עבור יצרניות שלא מקבלות תמיכה מאסיבית וסבסוד של כל יחידה מהממשלה כמו בסין, או כאלו שהיצע המוצרים שלהם מתפרס על פני שלל שווקים בכל העולם, עם עשרות דגמים בשלל קטגוריות - לעבור לייצור חשמלי בלבד זו טעות שעשויה לעלות ביוקר. שכן הן לא רק ייאלצו "לזרוק לפח" עשרות מיליארדים שהשקיעו בפיתוח, שיפור וייצור מנועי בנזין, הן צריכות לייצר מכוניות יקרות יותר, שיעלו יותר לצרכן שעשוי לא לקנות אותן ובינתיים שולי הרווח שלהן ילכו ויצטמצמו.
מצד שני, חלק ניכר מיצרניות הרכב הגדולות והמסורתיות, אלו שכבולות בשמרנות ונמנעות מסיכונים כבר מצאו עצמן נעקפות בסיבוב על ידי טסלה למשל או הסיניות בתחום החשמלי. אם ההתמתנות בביקוש למכוניות חשמליות תסתבר כהאטה רגעית והביקושים יתחדשו שוב במלוא העוצמה, הן עשויות למצוא את עצמן מול מתקפה משמעותית ועם מחסנית ריקה.