כביש מהיר למלחמה: למה חילות אוויר שוב מתרגלים המראה מכבישים

אחת המטרות שסימן החמאס ב-7 באוקטובר היו בסיסי חיל האוויר. לפי התחקיר ששידר השבוע אבי עמית בתכנית זמן אמת בכאן 11, תכננו המחבלים להגיע לבסיסים, ואף טיווח אותם ברקטות והקשה על המטוסים שכן המריאו, לסייע לבלימת המתקפה בעוטף עזה.

לא מדובר בטקטיקה חדשה: השמדת מטוסי חילות האוויר של מצרים, סוריה וירדן ב-5 ביוני 1967 נחשבת למהלומת הפתיחה שהבטיחה את הניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים. עוד קודם השמידו היפנים מאות מטוסים אמריקאים במתקפת הפתע בפרל הרבור ב-1941, והנאצים בפלישה לרוסיה כמה חודשים לפני כן.

אם מישהו חשב שמערכות ההגנה האווירית והדירים התת קרקעיים של חילות האוויר הופכים אותם מוגנים כיום מפני מתקפה כזאת, הוכיחה המלחמה באוקראינה עד כמה פגיעים המטוסים על הקרקע, משני הצדדים, ויש צורך להחזיר יכולת שהייתה פופולרית בימי המלחמה הקרה: שימוש בכבישים מהירים כמסלולי המראה ונחיתה כאלטרנטיבה לבסיסים מופצצים.

שימור הכוח האווירי מחייב מקומות שבהם מטוסים ומסוקים יכולים לנחות, לתדלק ולהתחמש מחדש. בשדה קרב מודרני, שבו כלי נשק ארוכי טווח יכולים להגיע הרחק מאחורי קווי החזית וכטב"מים מסתובבים ללא הרף מעל הראש, קשה להגן על מטוסים מפני האויב. יש צורך בכביש ישר באורך של 2-3 ק"מ, שיספיק למטוס חמוש היטב להמריא, ללא גדר הפרדה במרכזו. הנה כמה מחילות האוויר הבולטים שמפתחים ומשמרים את היכולת הזאת.

עוד בימי המלחמה הקרה התאמנו האמריקאים המודאגים בהמראה מאוטובאנים גרמניים עם מטוסי ה-A-10 שהיו אמורים לעצור את טורי השריון הרוסי, מחשש שמתקפת פתע של ברית ורשה תשמיד את הבסיסים שלהם באירופה. היכולת הזאת נזנחה במהלך השנים וב-2016 תרגלו לראשונה מזה 30 שנה מטוסי A-10 פעילות מכביש באסטוניה.

המלחמה באוקראינה שלחה את האמריקאים להתאמן על היכולת הזאת אפילו במטוסי האף-35 החמקנים, שתועדו בתחילת החודש ממריאים ונוחתים בכביש בפינלנד, המצטרפת הטרייה לנאט"ו, ומתודלקים לצידו. גם כטב"מי תקיפה אמריקאים מסוג MQ-9 ריפר תרגלו המראה ונחיתה מכביש בויאומינג על אדמת ארה"ב, וגם כוחות האוויר שלה באסיה אמורים במקרה של התדרדרות היחסית עם סין למלחמה פעילה, לעבור לפעול מקטעי כביש שהוכנו מראש.

לפינים יש גבול ארוך עם רוסיה, והבסיסים שלהם מהווים מטרה חמה לרוסים במקרה של התרחבות המלחמה. המטוסים האמריקאים לא היו שם לבד, שבמה שהיה בכלל תרגיל של חיל האוויר הפיני, שמטוסי האף-18 שלו מתרגלים סוג כזה של פעילות. פינלנד הזמינה 64 מטוסי אף-35, ומתכננת לשמר את היכולת הזאת גם עימם.

כבר עשרות שנים שתורת הלחימה השבדית נשענת על עשרות בסיסי כבישים ברחבי המדינה, אליהם אמורים מטוסי הקרב של חיל האוויר המקומי לפרוס במקרה של מלחמת עולם שלישית גרעינית. מטוסי הקרב השבדיים, מהויגן ועד הגריפן של היום, תוכננו מראש להמראה ונחיתה במרחקים קצרים יחסית, כ-800 מטר בלבד, מכבישים שלצידם נבנו אזורים לתחזוקה ולחימוש של כ-10 מטוסי קרב בכל נקודה. לאחר המלחמה הקרה הוסבו קטעי כביש-מסלול רבים לכבישים רגילים, אולם היכולת המבצעית נשמרה ורק במאי האחרון ביצעו טייסים שבדים אימון כזה בכביש ליד גות'נברג.

יש מדינה אחת שעבורה ניהול לוחמה אווירית אינו תרגיל תיאורטי, אלא מציאות יומיומית כבר יותר משנתיים. לאחר שרוסיה ניסתה, ללא הצלחה, להשמיד את חיל האוויר האוקראיני על הקרקע בפלישה ב-2022, עברו האוקראינים להילחם מבסיסים משניים, כולל קטעי כביש שלצידם הוסבו מחסות למטוסי מיג 29 וסוחוי 27.

למרות הנטרליות הפוליטית המדינית, שווייץ מחזיקה צבא מודרני ומאז שנות ה-50 נשענת גם היא על פיזור מטוסי הקרב שלה בשעת חירום בבסיסי כבישים. תורת הלחימה המקומית קובעת שהכביש צריך להיות מוכן להפוך למסלול בתוך 6 שעות, בעיקר ניקוי יסודי שלו מחפצים זרים שעלולים להישאב אל המנועים ולהרוס אותם. בתוך שעתיים אמור המסלול לחזור ולשמש ככביש ציבורי. היכולת הזאת תורגלה עד 1991, אימונים שהופסקו עם תום המלחמה הקרה. אבל הפלישה הרוסית לאוקראינה וההתדרדרות במצב הביטחוני ביבשת הביאו לכך שביוני האחרון בוצע אימון ראשון מסוגו מזה שלושה עשורים של הפעלת מטוסי אף-18 מקומיים מקטע כביש.

האיומים של סין לכבוש את האי הסורר לא חדשים, אבל היכולת הצבאית לעשות זאת רק גוברת, עם אלפי טילים בליסטיים שמכוונים לבסיסים הצבאיים של טייוואן. מאז שנות ב-70 בנתה המדינה כמה קטעי כביש-מסלול כאלה, שאמורים לתמוך בנחיתה של מטוסים במשקל של עד 100 טון, ולאפשר לחיל האוויר המקומי להמשיך לפעול תחת אש במקרה של פלישה. חיל האוויר הטיוואני מאמן את טייסי האף-16 והמיראז' 2000 בפעילות מבצעית מאותם כבישים, שעליהם צולמו אפילו נחיתות של מטוס הבקרה האווירית הוקאיי, שרכשה טיוואן מארה"ב.

בספטמבר לפני שנה השתתפו מטוסי טייפון של חיל האוויר המלכותי באימון מלחמה מבסיס כבישים בפינלנד, לצד מטוסי חילות האוויר של פינלנד ונורבגיה. הבריטים חוששים פחות מהתקפה ישירה עליהם, ונערכים לסייע למדינות נאט"ו אחרות במקרה של צורך להדוף התקפה רוסית.

גם הלופטוואפה חוזר בשנים האחרונות לתרגל יכולות שהוזנחו מאז ימי המלחמה הקרה. באימון בפינלנד החודש השתתפו גם מטוסי יורופייטר טייפון גרמנים, שדימו לחימה ממסלולי כביש.

בימי המלחמה הקרה החזיקו גם הפולנים יכולת הפעלה מכבישים, כאשר היו חלק מברית ורשה, ונערכו למלחמה נגד המערב. מאז עברו הפולנים צד, וכיום הם במסע התחמשות מול היכולות הרוסיות, רוכשים מטוסי אף-35, טנקים קוריאנים וטילי פטריוט. בשנה שעברה, לראשונה מזה 20 שנה, ביצעו מטוסי אף-16 ומיג 29 פולנים אימון הפעלה מבצעית מכביש, כחלק מההערכות לפלישה רוסית אפשרית.

בסיסי חיל האוויר תמיד היו מטרה לחילות האוויר הערביים, ובסיס רמת דוד ספג פגיעה קטלנית מטיל פרוג סורי במלחמת יום הכיפורים. מול העליונות האווירית הישראלית, כיפת ברזל ויתר מרכיבי מערך ההגנה האווירית הישראלית, ניצבים כיום כטב"מים וטילים של חיזבאללה ואיראן. המתקפה האיראנית ב-14 בפברואר יורטה כמעט לחלוטין, אבל מספר שברי טילים נפלו בבסיס נבטים. באופן טבעי חיל האוויר אינו חושף כיום את יכולותיו בתחום ההפעלה מכבישים, ואם בכלל יש לו כאלה, אבל בעבר פירסם בטאון החיל תמונה של מטוסי אף-16 מתרגלים המראות ונחיתות מכביש החוף סמוך לחיפה, כולל תדלוק של המטוסים על הכביש בין הגיחות.