כאשר אנחנו מדברים על מערכות בטיחות במכוניות שלנו, אנחנו חושבים לרוב על כל האמצעים המתקדמים שנועדו למנוע תאונה בטרם התרחשה, לצמצם את חומרת הפגיעה במקרה שלא הצלחנו להימנע ובחלק מהמכוניות קיימות גם מערכות שנכנסות לפעולה לאחר התאונה, כמו אלו שפותחות את נעילת הדלתות והחלונות כדי לאפשר גישה ללכודים. אבל בין כל המערכות האלו, מערכת אחת לא מקבלת את תשומת הלב הראויה לה, והיא, כפי שגילינו במהלך הכנת הכתבה הזו - עשויה להציל חיים במקרה כזה.
מדובר במערכת תקשורת עצמאית, שאינה תלוייה ברשת סלולרית, כרטיס SIM, אינה דורשת דמי מנוי חודשיים ומותקנת בכל מכונית חדשה החל משנת 2018 - כפתור ה-SMS במכונית שלכם. יותר ממיליון מכוניות מצוידות בכפתור הזה, שנהגים רבים לא מכירים.
ראשיתה של המערכת עוד בשנת 1999 באירופה, אז מועלית לראשונה ההצעה לצייד כלי רכב בכפתור שמאפשר יצירת תקשורת במצבי חירום, אולם חולפות שנים עד שהטכנולוגיה והמהלכים הרגולטוריים מאפשרים יישום שלה ולאחר דחיות שונות היא נכנסת לשימוש "מבצעי".
הראשונה להטמיע אותה הייתה סלובניה בשנת 2015 ושנתיים מאוחר יותר גם איטליה. במקביל, באותה תקופה נכנס גם משרד התחבורה בישראל, אז תחת השר ישראל כץ לתמונה. משרד התחבורה מחייב את המכוניות החדשות שמגיעות לארץ מ-1998 להיות מצוידות בה, כאשא הטיפול במערכת והתשתית שלה מגיע למגן דוד אדום, שירות ההצלה הלאומי. שם מבינים גם את הצורך והחיוניות במערכת, אבל גם אם התובנה שהיא חייבת להיות חלק ממשק השליטה והבקרה של הארגון.
בפועל, נכנסת המערכת הזו גם לישראל כמחוייבת לשילוב בכל מכונית חדשה החל מאפריל 2018. אם כי כאן צריך לחדד את הנקודה, החיוב לא כולל כל מכונית חדשה שעולה על הכבישים, אלא מכוניות המבקשות לקבל תקינה בישראל. כלומר, ישנן מכוניות שהוצגו או קיבלו תקינה לפני כניסתה של המערכת לתוקף מחייב חוקי והן היו פטורות מהמערכת. חלק מהן עדיין נמכרות היום כחדשות.
במכוניות בהן מותקנת המערכת, היא מורכבת למעשה משלושה רכיבים מרכזיים - הראשון הוא כפתור SOS הנמצא על פי רוב בחלק העליון של תא הנוסעים, בתקרת הרכב סמוך למקום בו נמצאת תאורת התקרה של המכונית. הרכיב השני הוא סדרת חיישנים המגיבים במקרה של תאונה. הרכיב השלישי הוא רכיב תקשורת מבוסס GPS המאפשר בעצם את יצירת שיחת החירום.
"ברגע הלחיצה על הכפתור או על פי אינדיקציה מחיישנים ברכב, נפתחת קריאה במוקד מד"א", מסביר עדו רוזנבלט, מנהל אגף תקשוב במד"א, "היא כוללת מעבר לשיחה נתונים נוספים כמו מיקום ומידע על סוג הרכב, מנגנון התאונה וסוג הפגיעה".
המידע הזה המתקבל ברגע פתיחת הקריאה מכיל כמה מהרכיבים הקריטיים ביותר לכוחות ההצלה על מנת להבין מבעוד מועד את מהות האירוע. נתונים נוספים הכוללים את מספר הנוסעים ברכב על פי כמות חגורות הבטיחות וכריות האוויר שנפתחו, האם מדובר ברכב פרטי או מסחרי וכן האם מדובר במכונית בעלת הנעה בגז או אם מדובר במכונית חשמלית למשל. בהיבט הזה חשוב לציין כי הממשק משותף גם לשירות הכבאות, שלרוב לוקח חלק משמעותי במקרים של חילוצים מכלי רכב לאחר תאונה.
רכיב התקשורת עצמו, חשוב לציין אינו מבוסס על תקשורת סלולרית רגילה ולכן גם לא מצריך כרטיס SIM. התקשורת עצמה מבוססת על יכולות תקשורת שקיימות במכונית ואינה שונה במהותה מאפשרות הקיימת בכל מכשיר סלולרי, המסוגל לבצע שיחות למוקדי חירום גם ללא כרטיס SIM או מינוי לרשת סלולרית ובלי קשר לכיסוי הסלולרי בנקודה עצמה.
המערכת הוכיחה את עצמה ככזו המאפשרת גם שימוש במקרה של שיבושי GPS, כפי שמופעלים באיזורים שונים במדינה בחודשי המלחמה האחרונים. האפשרות לביצוע שיחה יזומה, גם ללא לחיצה של הנהג על הכפתור בהתאם לאינדיקציה מאותם חיישני פגיעה, גם היא בעלת משמעות אדירה. שכן במקרים של לכודים או נוסעים שאינם נגישים ללחיצה על הכפתור, מוקד החירום הוא זה שיוזם את השיחה בחזרה לכלי הרכב ומקבל את תמונת המצב מהנוסעים.
לפי הנתונים באירופה, השימוש במערכת יכול לצמצם את זמן התגובה של כוחות החירום ב-40% באיזורים עירוניים וב-50% באיזורים בין עירוניים, בזכות נתוני המיקום המדויקים של הרכב לאחר התאונה, וההודעה המהירה על האירוע - הרבה יותר מהר מזו שהייתה מגיעה מהנהגים המעורבים, או מעוברי אורח.
גם במד"א תומכים בהערכה הזו, כמו שמסביר רוזנבלט: "זו מערכת שחד משמעית מצילת חיים, זמן ההתעשתות של נהג או נוסע המעורב בתאונת דרכים ארוך יחסית, 4 דקות באור יום וכמעט כפול מזה בחשיכה. לצורך ההבנה, זה זמן הגעה של כונן תגובה מיידית או צוות אמבולס לזירה ברוב המקרים. מהשוואת נתונים למדנו שעם המערכת זה קורה בשניות".
ומה בנוגע ללחיצות סקרניות של משתמשים שלא מבינים למה משמשת המערכת? "אנחנו מקבלים מאות שיחות בחודש, אלפים בשנה. למרות שכ-90% מהן מוגדרות כשיחות שווא, זה משהו שאנחנו מתמודדים איתו, כי התמורה במקרים בהם שיחות האמת מביאות להצלת חיים שווה את זה". תפיסת הזמן הקריטית בהגעה לבתי חולים קרויה בעגה המקצועית "שעת הזהב" - זהו פרק הזמן שבו מהירות ההגעה לטיפול רפואי מיטבי בבית החולים היא גורם קריטי בסיכויי ההצלה של הפצוע במקרה של פציעה קריטית.
אז בפעם הבאה שאתם נכנסים למכונית שלכם, חפשו את הכפתור, הכירו אותו וחשוב לא פחות - יידעו את בני המשפחה על השימוש מציל החיים בו.