אל תחכו למירי רגב: איך לנצח את המגה פקקים במרכז

ביום רביעי שעבר קרסה התנועה בתל אביב, לאחר תאונה בצומת יגאל אלון ודרך השלום, שעד מהרה יצרה פקקים גם ברמפות העלייה והירידה לנתיבי איילון, וסתמה גם אותם למשך שעות. רק לפני שנה הורתה שרת התחבורה מירי רגב להוריד מאתר משרד התחבורה דוח של הרשות לתחבורה ציבורית שהזהיר ממגה פקקים כאלה, וקבע כי אירועים כאלה יהפכו להיות יותר ויותר נפוצים.

גם כשהתנועה לא נעצרת לגמרי, כל מי עובד, לומד או פשוט חי במרכז יודע שהיציאה לכבישים הפכה לסוג של רולטה תחבורתית. אז איך אפשר בכל זאת להגיע ליעדים שלכם בימים אלה? בדיקת וואלה רכב מראה איך גדלו הפערים בין אופציות התחבורה השונות במרכז, ואיך גדל היתרון של הכלים הדו גלגליים, מצד אחד קטנועים ואופנועים, מצד שני אופניים, בעיקר למרחקים קצרים, אבל אט אט גם לבינוניים.

בדקנו עשרה מסלולים שרבים מבצעים בכל בוקר, מאזורי מגורים לאזורי תעסוקה. את זמני הנסיעה ברכב פרטי ובתחבורה ציבורית בדקנו לפי גוגל מפות. את זמני הנסיעה בקטנוע ואופנוע בדקנו משיחות עם רוכבים שעושים את המסלולים האלה מדי יום.

גם זמני הרכיבה באופניים מתבססים על נתוני גוגל מפות, אבל כאן שווה להציף כוכבית. גוגל מחשבת את זמני הרכיבה לפי טווח מהירות של 10-15 קמ"ש, התואם רכיבה לא מאוד מאומצת באופניים רגילים. רכיבה באופניים או בקורקינטים חשמליים תהיה מהירה בפועל בכ-50%, גם בכלי שאינו משופר בביצועיו, ותואם למגבלות החוק, כלומר רכיבה במהירות מוגבלת ל-25 קמ"ש. אבל משום שבהעדר פיקוח של משרד התחבורה קל להשיג כלים מהירים עוד יותר, שמציעים שיפור גדול יותר בזמני הנסיעה שמציין גוגל מפות.

כך למשל נסיעה מאזור בת ים קוממיות לאזור התעסוקה ברחוב יגאל אלון בתל אביב (מגדל אלקטרה) תארך ברכב פרטי 39 דקות, כמעט פי 2 מאשר בקטנוע. גם תחבורה ציבורית, ברכבת (26 דקות) ובאוטובוס (32) עדיפה על רכב פרטי, בין השאר כי לאוטובוס נת"צ באיילון. רכבת ישראל תהיה מהירה יותר מהרכבת הקלה, שעושה את רוב הדרך בקטע האיטי מעל פני הקרקע עד הכניסה למנהרה בתחנת אליפלט.

לכן הגעה מהכיוון ההפוך, מאזור תחנה מרכזית בפתח תקווה ליגאל אלון תהיה המהירה ביותר מבין אמצעי התחבורה הציבורית ברכבת הקלה (36 דקות כולל ההליכה מתחנת יהודית) לעומת אוטובוס או אוטובוס בשילוב עם רכבת (42-46 דקות). לרכב הפרטי ייקח המסע 52 דקות, ובקטנוע - רק 22 דקות.
היתרון של הרכב הדו גלגלי גדל במסלולים ארוכים יותר שכוללים תנועה בין עירונית, כמו בין אזור קניון עיר ימים בנתניה לאזור התעסוקה בהרצליה פיתוח (רחוב משכית). רק 16 דקות לעומת שעה ברכב פרטי ו35-44- דקות באוטובוס. אפילו רכיבה באופניים רגילים (55 דקות) תהיה מהירה מרכב פרטי, אבל מאוד לא מומלצת בנתיב הזה שאין בו שביל אופניים נפרד לאורך כביש החוף.

הפקקים הארוכים מראים עד כמה קשה לרבים להתנתק מהרכב הפרטי, אבל ברוב המקרים התחבורה הציבורית כבר עכשיו מהירה יותר, גם כאשר זמני הנסיעה ברכב בפרטי אינם כוללים את זמן חיפוש החנייה, והלכה מהחניון ליעד הסופי. מי שיש לו חנייה בעבודה אולי פטור מהחיפוש, אבל לא מהפקקים ומהעצבים בדרך.

לאחר ניסוי שבחן את העניין מבחינה בטיחותית הותר לקטנועים ולאופנועים לנסוע בנת"צים עירוניים לצד אוטובוסים. אלה פנויים יותר מהנתיבים הרגילים, חוסכים את הצורך לזגזג בין מכוניות בכביש העמוס, ומסייעים למערכת התחבורתית בניצול ומילוי הנת"צים. משרד התחבורה קבע כי כל עיר תקבע בשטחה האם הדו"גים יורשו להשתמש בנת"צים, אך רק עיריית תל אביב התירה זאת בתמרור. אבל גם בערים אחרות אין בפועל אכיפה. זה גם המצב בנת"צים הבין עירוניים כרגע. מדובר בחסכון של כשעה ביום לרבים מהעובדים במרכז, והפער הזה ימשיך לגדול.

במרחקים קצרים יותר יש יתרון כאמור גם לאופניים, בעיקר חשמליים. אלה נהנים מעלויות שוטפות נמוכות בהרבה, אבל בתל אביב סובלים ממכת גניבות שהמשטרה והעירייה לא נותנים לה מענה, וגניבת זוג אופניים מחסלת את היתרון שאין להם חובת ביטוח חובה יקרה. עדיף להגיע ולהסתובב בתל אביב עם אופניים רק עם מנעול איכותי ושרשרת עבה, ועדיף להחנות אותם בתוך המשרד, או בחנייה סגורה.

כך שאתם אתם עדיין מגיעים ומתניידים בגוש דן עם רכב פרטי, שווה לתת צ'אנס לאלטרנטיבות. אפשר וראוי לקטר שאנחנו לא מקבלים תחבורה ציבורית טובה יותר, שהשקת קווי הרכבת הקלה הנוספים התאחרה בשנתיים נוספות לסוף העשור, והמטרו התרחק מאיתנו לעוד עשור וחצי לפחות. אבל לרבים מאלה שלא רוצים לרכב יש כאן אלטרנטיבה מהירה יותר, בלי העצבים של נהיגה בפקקים ישראלים, וגם זולה הרבה יותר.