הודו נתפסת כיעד אטרקטיבי בעיני טיפוסים רוחניים שרוצים "לחפש את עצמם", "למצוא משמעות" או פשוט תירוץ לא להתקלח תקופות ארוכות, אבל הודו היא גם על סף הפיכה למעצמה תעשייתית וכלכלית אדירה, כזו שבה אין סנטימנטים מלבד יעדים מובהקים של רווח והפסד בחוקי המשחק הנוקשים של הכלכלה העולמית. ובתוך המלחציים האלו לכודה יגואר, כעת בבעלות תאגיד הענק טאטא ההודי.
פעם, לפני הרבה הרבה שנים כשהאימפריה הבריטית הייתה אימפריה והודו מושבה נחשלת בשוליה, היגואר הזה התהלך באלגנטיות שאף יצרנית גדולה, קטנה, יקרה ואקזוטית לא יכלה להתחרות בה. דגם אחרי דגם, XK120, MARK 2, MARK IV, כמובן ה-E טייפ, ה-XJ לדורותיה - דבר אחד היה ברור - אתה מסתכל על יגואר.
מתי העסק קיבל תפנית, ירד לשוליים והשתבש באופן כל כך חמור? זה סיפור לפעם אחרת. אבל למרות איזו שנייה או שתיים של אופטימיות בשלהי העשור הקודם עם ה-i PACE החשמלי שיגואר הייתה הראשונה להיכנס איתו לעולם החשמל-יוקרה-קרוסאובר והקדימה את היצרניות הגרמניות המתחרות - העסק לא התרומם. ומשם סדרה של יותר מדי הצהרות מבולבלות על עתיד החברה ופחות דגמים ומכוניות בפועל הראו בעיקר שאין אחד כזה. הפסקת ייצור מכוניות הנוסעים והתמקדות בקרוסאוברים הציבה אותם על משבצת בעייתית - מאותו בית אב של אחזקות (טאטא ההודית) מגיע מותג לנד רובר, שמציע את "הדבר האמיתי" וגם מצליח לא רע בשנים האחרונות. לאחר מכן הגיעה כעת השבתה מוחלטת של הייצור למשך שנה עד להשקת דור דגמים חדש לגמרי הם לא בדיוק סימן החיים שאתם מצפים לראות מיצרנית רכב.
היינו שמחים לכתוב לכם שעכשיו יש אחד, אבל למרבה הצער, ההודעות האחרונות מיגואר בעיקר מבהירות שהם שלחו הביתה את המעצבים והשאירו רק את אלו של מחלקת השיווק, הקריאייטיב ויותר מדי אנשים שמבינים באופנה, טרנדים, אומנות - אבל לא במכוניות וזו איך נאמר, בעיה, כאשר אתם יצרנית מכוניות.
זה התחיל לפני כמה ימים עם שחרור סרטון שגרם בעיקר לתהות אם יגואר הופכת לחברת אופנה, יצרנית של בשמים או חוג תפירה ללקויי ראיה, ועל הדרך הקים עליה גם כאלו שראו בו מניפסט WOKE פוסט מודרני. ואז היה גם פרסום לוגו המותג החדש כולל אופן הכיתוב שלו - JaGUar, כן, עם אותיות גדולות באמצע, עזבנו ידיים. היום משחררת היצרנית רשמית את האמברגו על תמונות של מכונית קונספט חדשה שלה, כזו שאמורה להתוות את הכיוון החדש של היצרנית. נושמים לרווחה? חכו.
סרטון התדמית שעורר ביקורות על יגואר
הבמה שבה בוחרת יגואר להציג את העתיד שלה היא שבוע האופנה של מיאמי, לא בדיוק הלב הפועם של תעשיית הרכב, אבל בסדר. העתיד הזה מוצג באמצעות הטייפ 00, החזון העיצובי של הדרך בה תפסע היצרנית בשנים הקרובות. עינכם הרואות, אין הרבה מה לומר על המכונית הזו, או על הקשר שלה לדגם סדרתי. למעשה המעט שכן ידוע על המכונית הבאה של יגואר הוא שמדובר במכונית פאר בתצורת קופה 4 דלתות, שתבוסס על פלטפורמה חדשה ומודולרית בשם JEA (Jaguar Electric Architecture), ההנעה חשמלית והטווח אמור לעמוד על כ-700 ק"מ. הדגם נמצא בניסויי נהיגה תחת מדבקות הסוואה, אך הצגת הדגם צפויה רק במהלך שנת 2026.
ביגואר מספרים על "שאיפה ליצור את אותה תחושת השתאות שאפיינה דגמים אייקונים כמו ה-E טייפ", אנחנו תוהים אם הם ראו אחת במציאות או אם יש להם תמונה של אחת, כי למעט מכסה מנוע ארוך וקו הגג האחורי, דימיון אין כאן ותחושת ההשתאות היא הגדרה חמקמקה מאוד שלא בהכרח חיובית.
המוטיב העיקרי שמלווה את היצרנית בלידה המחודשת שלה הוא Copy Nothing אבל המסלול בו היא הולכת דווקא די ברור - למעלה. תחת תוכנית Reimagine של היצרנית, שהוצגה ב-2021, השאיפה של יגואר היא לצמצם את היצע הדגמים שלה לשלושה בלבד אבל כאלו שיציגו מצוינות טכנולוגית ודינאמית. ההצהרה אגב הספיקה לסבך את יגואר המתחדשת עם יצרנית הסלולר הבריטית Nothing.
כמו צמצום הדגמים והעלאת הרף שלהם, כך גם הכיוון אליו היא שואפת מבחינת קהל לקוחות. אחרי שהתקשתה להתחרות ביצרניות היוקרה הגרמניות, היפניות והקוריאניות - היא מכוונת ליעד שאפתני עוד יותר - להתמקם בצמרת לצד רולס רויס ובנטלי, להתמקד פחות בייצור המוני ויותר בקהל לקוחות אקסלוסיבי שירצה פאר בסגנון חדש.
יגואר היא יצרנית עם מניות יסוד בהיסטוריה המפוארת של ייצור מכוניות שהן מעבר לכלי תחבורה. אבל עכשיו היא במפנה משמעותי, של להיות או לחדול. זה הימור גדול לכל חברה, זה הימור גדול מאוד לחברה בת 102 עם מסורת מפוארת, הווה קשה ועתיד שעשוי להיות וורוד רק על מכונית הקונספט שלה.