פעוט בן שלוש מהיישוב אבו סנאן שבגליל, שנפגע אתמול מרכב, היה ההרוג ה-400 בתאונות דרכים מתחילת השנה. 2008 הייתה השנה האחרונה עד 2024 שבה נהרגו בישראל יותר מאז 400 בני אדם, 437 למעשה. ב-364 הימים האחרונים נהרגו בארץ 420 איש בכבישים ואנחנו בדרך חזרה ל-2008, ולא במובן הטוב.
2008 הייתה השנה הראשונה שבה החלה לפעול הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ביוזמת אריאל שרון ובביצוע של אהוד אולמרט. הממשלה העמידה אז סכום של 550 מיליון שקל לרלב"ד, גוף שירכז את הטיפול הממשלתי בבטיחות בדרכים, יתתקצב את משטרת התנועה, בטיחות בערים ויישובים, לימודי בטיחות ותיאוריה בתיכונים.
ב-2012 הגיע מספר ההרוגים לשיא שלילי, חיובי בעצם, של עשרות שנים: 290 בני אדם. אבל מאז נמשך קיצוץ מתמשך בתקציב הרשות, שכבר בתחילת העשור הקודם ירד ל-350 מיליון שקל, אבל ב-2015 הוא כבר ירד ל-240 מיליון שקל, ובשנים האחרונות הוא עומד על 63 מיליון שקל בלבד.
מאז 2009 ראש הממשלה הוא בנימין נתניהו, שבניגוד לשרון ואולמרט לא הביע עניין בתחום הבטיחות בדרכים, ומירי רגב תתחיל בחודש הבא שנה רביעית במצטבר כשרת התחבורה והבטיחות בדרכים.
בקדנציה הנוכחית שלה הביאה רגב לעזיבתם של יו"ר הרלב"ד אבי נאור והמנכ"ל ארז קיטה, שמונו בידי מרב מיכאלי אחרי שנים של עיסוק בבטיחות בדרכים. רגב מינתה כיו"ר את ניצב בדימוס יורם הלוי, שלו ניסיון עשיר במשטרה אך לא בבטיחות בדרכים, ולאחרונה את גילי כהן, שזכה לשבחים כסמנכ"ל השירות במשרד התחבורה, אך נעדר גם הוא ניסיון בתחום הבטיחות.
"מספר ההרוגים למיליארד קילומטרים נסועה בישראל עומד היום על שישה, כפול מאשר במדינות המובילות באירופה, דנמרק, אירלנד, נורבגיה, שבדיה ובריטניה", כותב הכלכלן ד"ר יעקב שיינין בדוח שערך לאחרונה על קיצוץ תקציב הרשות.
שיינין, שמונה בידי ישראל כץ ליו"ר הרלב"ד אחרי שהיה יו"ר וועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות הדרכים, ושימש בתפקיד בין 2012 ל-2014, מסביר בדו"ח ש"הכבישים והמחלפים האירופיים לא טובים יותר משלנו, המכוניות שלנו בטיחותיות כשלהם, תנאי האקלים שלהם גרועים מאוד בהשוואה אלינו - שלג, סערות ויותר שעות חושך - השכרות שם רבה יותר, מרחקי הנסיעה ארוכים יותר והיכולת הטכנית של הישראלי אינה פחות טובה".
לפי שיינין "אחרי שבע שנים טובות מבחינה תקציבית עד 2014, הגיעו שבע שנים רעות ומאז המצב התדרדר עוד יותר. המלצת הוועדה שאושרה בממשלה הייתה לתקציב שנתי של 550 מיליון שקל, שהם 779 מיליון שקל בהתאמה לאינפלציה מאז, או 995 מיליון שקל כאשר לוקחים בחשבון שמצבת כלי הרכב גדלה מאז ב-90%, הנסועה ב-70% והאוכלוסיה ב-40%".
בשנים 2008-2014 שבה עמד התקציב הממוצע של הרשות על 397 מיליון שקל, נרשמה ירידה של 4.3% בתאונות הדרכים, מספר ההרוגים למיליון תושבים ירד ב-6.3% ולמיליארד ק"מ נסועה ב-6%.
בשנים 2015-2021 שבה קוצץ התקציב ל-157 מיליון שקל בממוצע, מספר ההרוגים בגדל ב-1.9%, מספר ההרוגים למיליון איש לא השתנה והמספר למיליארד ק"מ ירד רק ב-1.5%.
לפי נתוני משרד התחבורה מלפני שנתיים, תאונות הדרכים עולות למשק 16.6 מיליארד שקל בשנה, שהיו אז שוות ל-45 מיליון שקל לכל הרוג. שיינין טוען כי אם תקציב הרלב"ד לא היה מקוצץ היו ניצלים 558 הרוגים באותן "7 שנים רעות" בהנחה שהירידה בתאונות הייתה נמשכת באותו קצב, בשווי של 25.7 מיליארד שקל. אם מספר ההרוגים היה נשאר ברמה של 2014, 319 איש, היו נחסכים 9.3 מיליון שקל.
השורה התחתנה: בשנים מלחמה ושל שיקום, תקציב המדינה לחוץ מתמיד. אבל בתאונות דרכים נהרגים ונפצעים יותר ישראלים מאשר במלחמה. כך היה אפילו ב-2024. בלי תקציב ועיסוק של שרת התחבורה בתחום, בגיבוי ראש הממשלה, נמשיך להיהרג בכבישים.