קונים רכב? הטיפים שיצילו אתכם ממלכודת פראיירים

כאשר א' החליט לקנות מכונית משומשת זולה לאשתו, אחרי שבמשך שנים התנהלו עם רכב חברה ומכונית חדשה בכל שלוש שנים - הוא מצא את עצמו במה שהוא הגדיר "איזור הדמדומים". אחרי שהתביית על שתי מועמדות ויצא לצוד אחת מהן בלוחות האינטרנטיים, הוא לא דמיין שהתהליך של בירור הצרכים ובחירת הדגמים הרלוונטיים, יהיה משחק ילדים לעומת התסכול של התרוצצות בין מכוניות ובעלים. סוף סיפור, הוא אכן רכש מכונית משומשת מצוינת בתקציב ובמצב טובים מאוד, אבל הליווי שלו בתהליך הביא אותנו למסקנה שלמרות שפע המידע ברשת, מדריך מרוכז של הדברים החיוניים ועצות הזהב של תהליך הקנייה עצמו של מכונית משומשת.

אחרי שנסגרתם על הדגם המבוקש, יצאתם לחפש אותו בלוחות האינטרנטיים או למרקטפלייס של פייסבוק. יש לא מעט דברים להתעכב עליהם בהיבט הזה, אנחנו נתרכז בעיקריים. בואו נתחיל ממיון ראשוני של מודעות בלי מחיר ו/או תמונה ו/או יד וקילומטראז'. מינימום השקיפות הוא לפרסם עם מחיר, כי אולי למוכר יש סבלנות לנודניקים והוא רוצה לחוש את השוק, אבל לכם אין זמן לבזבז. לגבי תמונה, כנ"ל, היום עם מצלמה מעולה בכל טלפון, להשקיע כמה רגעים בצילום של המכונית מכל הזוויות כולל תא הנוסעים, זה באמת הרף התחתון. מספר הידיים והקילומטראז' הם שיקולים מרכזיים בעיני הקונה, גם המוכר יודע את זה ואם הוא לא פרסם אותם כנראה שיש סיבה טובה, טובה עבורו לא עבורכם.

השלב הבא הוא לאמת בין הפרטים במודעה, לתמונה ולרכב. מצולמת שם מכונית ברמת גימור שלא תואמת את המודעה? חשוד. הקלידו את מספר לוחית הרישוי באתרים המאפשרים לקבל פרטי רכב והתאימו בינם לבין הדגם, שנת הייצור ורמת הגימור - חוסר התאמה? חשוד. לעיתים יופיע בהם מידע כמו האם למכונית יש ריקול פתוח, במידה וכן, לא תוכלו להעביר בעלות. בשלב הבא, המוכר הזדהה כפרטי? הקלידו את מספר הנייד במודעה בגוגל, הוא צץ בעוד מודעות? מדובר בסוחר. יש כאלו מתוחכמים המחליפים מספרי טלפונים כדי למנוע את האיתור הזה, אתם תעשו מה שאפשר. אם זה מגרש או סוחר, הקלידו את שם המקום, בין התוצאות יש יותר מדי כאלו של פסקי דין? שלום ולהתראות. אגב סוחרים, יש בהם הגונים המוציאים פרנסתם ביושר, המלצות עליהם עוברות מפה לאוזן. אבל הנה טיפ לזיהוי במכונית בעייתית - מגרש קטן שמפרסם מכונית מבעלות קודמת של ליסינג? זה דגל אדום - חברות הליסינג יעדיפו למכור את המכוניות שלהן במגרשי "הבית", את אלו הבעייתיות הם יגלגלו החוצה.

המפגש האופטימלי עם מוכר הרכב יהיה עם בעליו. נשמע לכם מובן מאילו נכון? אז זהו, שלא תמיד זה כך. יהיו מקרים שבהם יהיה זה מישהו אחר שמוכר את המכונית עבורו. זה בסדר כל עוד מתקיימים שני תנאים: 1. הקשר בין הבעלים והמוכר סביר מבחינת הקרבה, 2. ניתן לאמת את הקשר הזה. אם זה אבא שמוכר עבור הבת כנראה שיש להם כתובת משותפת או שהיא מופיעה בספח תעודת הזהות שלו. מישהו מוכר מכונית עבור אחיו שיצא לרילוקיישן? בקשו ייפוי כוח, אחרת זה קצת חשוד, לא מכיר אנשים שיוצאים לרילוקיישן בדחיפות שלא אפשרה אפילו להשאיר את זה. מכל מקום בצעו שיחת טלפון עם המוכר, תשאלו על המכונית, מצבה ועברה, הוא מגמגם? זה לא מהתרגשות מהשיחה איתכם. מכל מקום, בקשו שישלח לכם צילום ת.ז שתוכלו לאמת מול רישיון הרכב. במקרה של בעלי רכב שנפטר, יש לוודא כי בוצע שינוי רישום במשרד התחבורה, אחרת לא ניתן יהיה להעביר בעלות.

כאשר אנחנו נדרשים להזדהות בבנק, במשרדים ממשלתיים או מול כל גורם רציני, הצגת תעודת זהות ואימות הפרטים הם השלב הראשון. גם למכונית יש "תעודת זהות" - זה רישיון הרכב. קריאה נכונה שלו תוכל לספר לכם לא מעט על המועמדת. האם מספר הרכב ברישיון ולוחית הזיהוי זהה? מספר המנוע והשלדה? מה תוקף מבחן הרישוי והאם הוא בתוקף? אם אינו בתוקף, לא תוכלו להעביר בעלות. אם הוא כן בתוקף, ונותרו חודשים ספורים או אפילו שבועות - קזזו את עלות האגרה מהמחיר באופן יחסי.

האם מידות הצמיגים תואמות את אלו ברישיון? יש וו גרירה או הגבהות? הם צריכים להופיע ברשיון. איזו "יד" המכונית (תזכורת: היד הנוכחית היא מה שמופיע ברישיון + 1). האם הקילומטראז' בלוח המחוונים הגיוני ביחס לזה המופיע ברישיון הרכב?

אם אינכם מכירים את מבנה רישיון הרכב, קחו שתיים שלוש דקות להכיר אותו, להבין מהם הנתונים שמופיעים בו כדי שתוכלו להגיע למפגש מוכנים. מלבד פרטי הזיהוי של המכונית, הרישיון מכיל גם מידע נוסף והגבלות בנוגע למכונית. כך למשל במקרה שהרכב משועבד. העברת בעלות אינה אפשרית עד הסרת השיעבוד.

ישנן חברות המפיקות "דו"ח" למכונית בהתבסס על מאגרי נתונים המפורסמים ברשת. ככלל, רוב הנתונים שם הם כאלו הנגישים לכולם בחינם, או בעלות סמלית של 10 שקלים במקרה של בדיקת משכון באתר האינטרנט של משרד המשפטים. בעלות של 12 שקלים במרכז הסליקה של חברות הביטוח תוכלו לקבל את היסטוריית התביעות למכונית ועוד. גם אם בחרתם לרכוש את שירותי החברה, תמורת כ-150 שקלים, עלות השירות, מדובר בסך הכל במחיר הגון למידע שלא כולם יודעים איך להגיע אליו, ובכל מקרה זניח במקרה של רכישת מכונית בעשרות או מאות אלפי שקלים.

המוכר בסדר, המכונית תואמת את הפרטים, מגיע יום המפגש עם הכלה. כמה טיפים שכדאי לוודא לפני המפגש:

1. קבעו את המפגש בביתו של המוכר המפגש בכתובת של המוכר תוודא שהוא אכן מי שהוא מציג את עצמו ושהכתובת אכן תואמת את זו שמופיעה ברישיון הרכב.

2. רצוי להיפגש בשעות הבוקר ובכל מקרה בשעות האור. הבוקר יאפשר לכם להניע את הרכב ממצב קר ולהתרשם מקלות ההנעה.

בהגעה לרכב, פתחו את מכסה המנוע ומלבד לוודא התאמה של מספר המנוע עם המופיע ברישיון, בחנו בעין את מצב הרצועות, הן צריכות להיות שלמות, צבע שחור וסימני כיתוב עליהן יעידו שהן גם חדשות יחסית, שוליים פרומים את ההפך. בדקו את המצבר, גיל ומראה. את הצמיגים מצב שחיקה ותאריך ייצור (מוטבע בארבע ספרות על הדופן. השתיים הראשונות הן השבוע בשנה, האחרונות הן שנת הייצור), שמן מנוע - מפלס וצבע, הציצו למיכל העיבוי גם שם מפלס ומשקעים. אחרי הבדיקה הראשונית והשטחית הזו, סובבו את המפתח בסוויץ' או לחצו על מתג ההנעה מבלי להניע, וודאו שכל הנורות בלוח המחוונים נדלקות וכבות מיד ואז אפשר להניע. בקשו מבעל הרכב להעביר את ההילוכים ממצב P ל-R ו-D כאשר אתם מביטים על המנוע, אתם לא רוצים לראות את המנוע "קופץ" בכל מעבר כזה. עד שהרכב יתחמם, עשו סיבוב מבחוץ, חפשו עדויות לתיקוני צבע ופח, חלקים שאינם "יושבים" טוב, הבדלי צבעים וגוונים, קליפסים, או חיפוי בית גלגל שנראה חדש מדי שאר סימנים מחשידים.

נגיד מראש, עניין נסיעת המבחן במועמדת, עשוי להיות מעט רגיש אצל מוכרים מסוימים. הכי טוב זה לוודא מראש שאין בעיה עם זה, הכל בסדר, מכאן ואילך זה תלוי בכם. יהיו כאלו שבלי לנהוג במכונית לא יהיו מוכנים להמשיך הלאה - צודקים. יהיו כאלו שיגידו "אני לא מבין כלום, נלך למכון בדיקה, סומך על המוכר" - טועים.

בלית ברירה, יש אפשרות ביניים, אני לא מת עליה, אבל אפשר גם לשבת לצד הבעלים שינהג ופשוט לבקש ממנו להאיץ, לבלום, להפנות את ההגה ולנסות לשמוע נקישות, או להתרשם מאופן העברת ההילוכים בתיבה, רעשי הרוח ועוד. אגב, בלי להיות יותר מדי סטיגמטי, אם בעלים של מכונית ספורט או רכב שמור בקפדנות ומלוקק לא משתף פעולה עם בקשה לנסיעת מבחן - אפשר עוד להבין את זה, אם המכונית המדוברת היא מאזדה 3 אקס השכרה עם 350 אלף ק"מ וטמבון שמחובר עם ניטים - פחות. עוד טיפים ואיך כל אחד יכול לבדוק את המכונית גם בלי להיות מכונאי - במדריך הזה.

יש מספר גישות כלפי סוגיית הביקור במכון בדיקה. יש את אלו הרואים בהם מכוני כסת"ח שמפיקים דו"ח שמטרתו העיקרית היא להוציא אותם מכל סכנת תביעה על ליקוי שלא מצאו, ואחר כך לספר לכם על המכונית. אחרים לא יתקדמו בעסקה לפני שיקבלו את הדף הנכסף עם התוצאות.

בשורה התחתונה, אם אין לכם מושג מה ההבדל בין שאסי, גוז'ון, בק-אקס, איפה נגמרת הצירייה ומתחיל הפעמון - אולי כדאי להיכנס למכון בדיקה. אם יש לכם חבר שמבין אפילו באופן שטחי, שווה להיעזר בו לסינון הראשוני של אילו מכוניות כן לקחת למכון. ואם יש לכם בעל מוסך שאתם סומכים עליו בעיניים עצומות - זה קודם כל נכס אדיר - וגם הזדמנות לקפוץ אליו לקפה ושיעיף מבט על המכונית, יתחבר לשקע ה-OBD ומחשב הרכב ואם זה אחרי מכון הבדיקה, גם ייתן לכם הערכת מחיר ליישור הקו.

הכל בסדר, המכונית אחלה, הבדיקה מצוינת, הסתדרתם על המחיר. מצד שני אתם צריכים עוד קצת זמן לחשוב, לא סגורים, רוצים להתייעץ עם חבר אבל חוששים שהמכונית תימכר? הציעו למוכר להשאיר מקדמה כדי לשריין את הרכב לפרק זמן שתסכימו עליו.

אבל אם בכל זאת החלטתם ללכת על זה, אפשר להתקדם. ככלל, על העברת הבעלות משלם המוכר, זה נשמע לא אינטואטיבי שמישהו שמוכר משהו צריך לשלם - אבל בפועל זו אחריותו של המוכר לוודא את זה שהמכונית לא רשומה יותר על שמו. הסכום עצמו, 200 שקלים לא יהפוך אף אחד מהצדדים לעשיר או עני - כי הכסף הולך למדינה - אבל אם זה ממש יעשה לכם טוב אפשר לחלק חצי חצי.

לגבי העברת התשלום, היום כאשר ניתן לעשות העברות בעלות בצורה מקוונת באיזור האישי של משרד התחבורה, והעברת כסף בהעברה מיידית בין חשבונות מהנייד, הרבה יותר קל לאמת את תקפות העברת הבעלות וכן מהצד השני את אישור הקבלה של הכסף בחשבון הבנק של המוכר. אתם בכל מקרה לא מבצעים את ההעברה עד שאישור על הבעלות מופיע באתר או הפלט מודפס בדואר ומועבר אליכם.