מחיר (בסיס/רכב מבחן): 170/156 אלף שקל
מתחרים: סובארו קרוסטרק (XV)
אהבנו: עיצוב פנים וחוץ, נוחות והתנהגות כביש, יכולת שבילים
לא אהבנו: כבר לא ממש זול, יכולת זחילה בשטח, רק ידני ב-4x4
ציון: 8/10
כולנו ראינו סרטוני יוטיוב בהם שועטים דאסטרים משני הדורות הקודמים במעלה עשוש, מג'עג'עים בנחל ערוד ומדלגים בין דיונות טובעניות. הסרטונים מרשימים, אבל הם לא מייצגים לקוח טיפוסי של הקרוסאובר הרומני. לצורכי עבירות קיצונית צריך להיות נהג שטח מיומן וחשוב יותר, להיות מוכן לשלם עבור תיקון הנזקים. אנחנו לא חיפשנו דרמות אבל רצינו לבדוק עד כמה יכול הדאסטר החדש לשמש כרכב טיולים משפחתי בלי לכופף משולשי מתלים, למעוך חלקי מרכב או לטגן את המצמד.
כדוגמא מאתגרת לטיול משפחתי בחרנו בערוצו הקלאסי של נחל נקרות שבאזור מכתש רמון בנגב. זהו שביל המשלב מגוון תנאי שטח, קיצוניים מדי עבור רוב הקרוסאוברים. בהכירנו את שתי המדרגות ואת 'גינת הסלעים' החוסמים את היציאה המערבית של הנחל, החלטנו לדלג על הקטע הזה, כדי לחסוך נזקי מרכב וגחון לרכב המבחן. לכן התחלנו את מסלולנו בנחלים 'חדב' ו'מישר', המתחברים בהמשך לנקרות; אורכו של המסלול המשולב מגיע ל-50 קילומטרים, באחד מתאי השטח היפים בישראל. יצאנו לדרך בלי לדעת אם נצליח להשלים את מלוא המסלול, או שניאלץ לחזור על עקבותינו.
אבל עם כל הכבוד למבחני עבירות, כל טיול שטח מתחיל בנהיגת מאות קילומטרים כביש, בהם היה לנו זמן לחשוב על הדור השלישי של דאסטר. מאז 2010 נמכרו בעולם למעלה מ-2.5 מיליון דאסטרים והוא תמיד התבלט במחירי לואו קוסט נגישים, פשטות מכאנית ויכולת שטח טובה לסגמנט. היה משהו יחודי בתדמיתו של הרכב הפשוט, כריזמה שהקימה לו לקוחות נאמנים, מועדוני טיילים וקהילה מגובשת. הדור הנוכחי מתבסס על פלטפורמת CMF-B המודרנית של רנו; זה מעניק לו התנהגות כביש משופרת, עיצוב דינמי ואמצעי בטיחות משופרים (אם כי לא מושלמים).
שינויים אלה מאפשרים ליבואנית פריסבי לשאוף לחדור לשוק רכבי הפנאי היוקרתיים יותר, אבל גם הכתיב עליית מחירים משמעותית - הדאסטר הזול ביותר, ידני 2X4 בסיסי, עולה היום 140 אלף שקלים. היברידי אוטומטי עולה כ-170 אלף שקלים, זו כבר קרבה מאתגרת למתחרים אירופאיים וקוריאניים.
היום אנחנו בוחנים דאסטר 4X4 Extreme העולה גם הוא 170 אלף שקלים. מאותגרי תקציב יוכלו לבחור בדאסטר 4X4 Expression העולה 156 אלף שקלים; לאחר היכחדות סוזוקי ג'ימני זהו רכב ה-4x4 הזול ביותר בישראל. רוב מכירות דאסטר צפויות להיות של גרסת הכביש 2X4, בעיקר בגרסה היברידית 1.6 ליטר 140 כ"ס, שתפנה אל לקוחות המחפשים יותר כוח, חיסכון ועידון.
עיצוב: הדאסטר החדש נפרד מהמרכב הבולבוסי של הדגם היוצא. במידות כמעט זהות הוא מציע קווים חדים ומגולפים, חרטום מתנשא ויחידות תאורה LED מודרניות. הלוגו מתנשא בגאווה על החרטום והישבן, והפגושים רבועים וקשוחים למראה. ידיות הפתיחה של הדלתות האחוריות חבויות במסגרת החלונות, זה מעניק דופן נקייה למראה, פחות נעים לשימוש, בעיקר לילדים קטנים. את פסי הגגון האורכיים ניתן לסובב ב-90 מעלות, לקבלת שני פסים רוחביים - חובבי הגלישה יאהבו את זה. עם מרווח גחון של 21.7 סנטימטרים הדאסטר ניצב גבוה, הוא נראה קרבי ומרשים, בעל אישיות.
תא הנוסעים: העיצוב המשופר נמשך בתא הנוסעים עם דשבורד גיאומטרי ומודרני. חומרי הדיפון נוקשים למראה ולמגע אבל הם מופיעים בשילוב גוונים נאה, עם נגיעות צבע נחושת. איכות ההרכבה מצוינת. השם DUSTER מוטבע מול עיני הנוסע, צג 10 אינץ' שולט על לוח המחוונים, מתחתיו פרושים מתגים פיזיים להפעלת המזגן - זה אינטואטיבי ובטיחותי. יש גם מתגים פיזיים להפעלות מערכות שונות, כולל השתקת צלילי האזהרה המרובים. מערכת המולטימדיה מפורטת ומגיבה מהר, אבל יש עדיין תפריטים שצריך לחפש. בדגמי אקסטרים יש מצלמות 360 מעלות, איכותן לא מרשימה. מד הסל"ד מעוצב כמלבן אופקי, פחות אינטואיטיבי לקריאה מאשר מד סל"ד עגול; וחבל, כי דווקא כאן הצצנו במד הסל"ד לעתים תכופות יחסית. האווירה בתא הנוסעים נעימה ומודרנית לחלוטין, שיפור ניכר מהדגם היוצא.
תא הנוסעים מרווח לארבעה נוסעים מבוגרים, לחמישי יהיה קצת צפוף מאחור. המושבים נוחים ותומכים, נראים טוב. תנוחת הישיבה טובה וגבוהה יחסית, אם כי התצפית באלכסון קדימה מוגבלת על ידי קורות A ומראות צד גדולות. יש מספיק שקעי Type-C ואפילו טעינה אלחוטית ברמת האבזור הגבוהה, אבל אין יציאות מיזוג מאחור, חבל.
תא המטען בנפח 414 ליטרים מספיק למשפחה המטיילת, ומתחת לרצפה שמחנו למצוא גלגל חלופי בגודל מלא, מצוין למי שמתכוון לרדת לשטח. מתחת לרצפת תא המטען יש מקום לאיחסון חפצים כמו ערכת קפה או רצועת גרירה; חבל שהמהנדסים לא הכניסו לשם את המגבה, הבולט כרגע לעין.
במסגרת השיפורים קיבלנו גם בלם יד חשמלי, הגה מחומם, מראות מתקפלות ועוד זוטות. דאצ'יה מתהדרת במערכת YouClip, אבזרים מודולריים המאפשרים הנחת טלפונים ניידים, טאבלט או תאורה פנימית, במקומות שונים בתא הנוסעים. לא התלהבתי מהחידוש שנראה לי גימיקי, ולא תמיד ארגונומי.
מנוע וביצועים: עקב הצורך לעמוד בתקני זיהום האוויר המחמירים והולכים נפרדה דאצ'יה ממנוע הדיזל המצוין, שהיה חסכוני ומתאים לנהיגת שטח. דאסטר 2X4 מגיע היום עם בנזין 1.6 היברידי-אוטומטי שאמור להיות חזק ומעודן, אבל גרסאות 4X4 מגיעות רק עם מנוע ה-TCe בנפח 1.2 ליטר משולש-בוכנות, היברידי-קל. זו יחידה צנועה המספקת 130 כ"ס ב-4,500 סל"ד, ומומנט של 23.5 קג"מ ב-2,100 סל"ד. המנוע הפתיע לטובה בחוסר רעידות מוחלט, אבל הוא אינו מעודן כמו יחידות 4 בוכנות בשרניות יותר. בנהיגה רגועה הוא שקט אבל בזינוק נמרץ או בעקיפות, צליל המנוע בולט ומחוספס יחסית. ב-120 קמ"ש מתייצב המנוע על 2,500 סל"ד, שקטים. הדאסטר נעים מאוד לתנועה עירונית אבל צריך להתרגל להפעלת המצמד, הרגיש למדי תחת תאוצה חזקה.
עם 11 שניות מ-0 ל-100 ביצועי הכביש אינם מסחררים, אבל לא הרגשנו בחוסר כוח. בנהיגה עירונית, בכביש מהיר או בעליות לדימונה, הדאסטר היה מהיר והחלטי. נציין שנסענו עם שני נוסעים וציוד מוגבל; אני משער שעם כל המשפחה ומזרונים על הגג, הוא יהיה פחות עליז. המנוע גמיש למדי, לא צריך להתעסק עם תיבת 6-ההילוכים יותר מדי. בנהיגה בין עירונית אפילו נהניתי לתפעל את מוט ההילוכים המדוייק, ויחסי ההעברה היו מרווחים היטב. מצד שני, כמה פקקי תנועה רציניים הזכירו לי מדוע רוב נהגי ישראל נרתעים מאופציית התיבה הידנית.
תצרוכת הדלק הממוצעת הייתה 13.2 קילומטרים לליטר, רובם בנהיגה בין עירונית זורמת. אין בעיה להוציא מהמנוע גם 15-16 קמ"ל, ואופיו אינו מעודד נהיגה אגרסיבית. ברוב המצבים מצאנו את עצמנו משייטים סביב 100-120 קמ"ש, למרות שאפשר יותר. החל מסביבות 90-100 קמ"ש נשמעים רעשי רוח, המגיעים מקורות A ומפסי הגגון. הדאסטר קיבל רק 3 כוכבים במבחן הריסוק האירופי ואינו מצויד בבקרת שיוט אדפטיבית.
נוחות והתנהגות: פלטפורמת CMF-B המודרנית אפשרה כיול מתלים השומר על נוחות נסיעה, תוך שיפור משמעותי בהתנהגות הכביש. הדאסטר החדש מוצק ומדוייק מקודמו, רכינת המרכב בפניות קטנה יותר. עם צמיגי M&S בגודל 215/65R17 הוא מציע שילוב טוב של אחיזת כביש ושיכוך מפגעי אספלט. ההיגוי קצת קליל, אבל הוא מדוייק - במסגרת הציפיות הלא ספורטיביות מהרכב, זוהי פשרה נעימה ומספקת. מערכת הבלמים השתדרגה בדיסקים אחוריים, לקבל בלימה טובה ומדוייקת.
שטח ושביל: רוב הלקוחות יירכשו את גרסאות 2X4 הזולות יחסית, חלקן מציע תיבה אוטומטית. אבל היום אנחנו מייצגים לקוחות הקונים דאסטר כי הם אוהבים טיולי שטח, אבל לא מתאים להם לרכוש ג'אמוס שטח בחצי מיליון שקלים. בקטגוריית הקרוסאוברים, יתרונות השטח של הדאסטר ברורים: יש לו הנעת 4X4 קבועה, מרווח גחון של כמעט 22 סנטימטרים, זוויות מרכב טובות. מצד שני ניצבים חסרונות משמעותיים: אין הילוך כוח, אין תיבה אוטומטית, המכלולים לא בנויים לעבודת שטח רצינית.
לקוחות רבים מגביהים וממגנים את הדאסטר שלהם, קומץ קיצוניים מרכיב צמיגי שטח מלא ונעילות נשלטות. נוצר סביב הדאסטר 'הייפ' שאותו באנו לבדוק, ולצורך זה חיכינו בסבלנות עד להתקנת מיגון הגחון של אספיר. ירדנו דרומה על כביש 40, ובכניסה לנחל חדב פנינו מזרחה לשביל מסומן שחור. לא עברו אלא 150 מטרים והגענו אל המכשול הראשון בדרך, ערוץ יבש המחייב תיקול בולדרים רציניים. ירדנו מהדאסטר להערכת מצב, הנחנו כמה אבנים להקטנת בורות עמוקים, דורית כיוונה אותי ואני התקדמתי לאיטי במצב נהיגה LOCK. בירידה הקצרה לערוץ זה היה קל, בעלייה כבר נאלצתי להעלות סל"ד, כדי שהמנוע לא ידומם. עד מהרה נשמנו לרווחה והמשכנו מזרחה.
הנהיגה הבהירה כי הערוץ הטכני גדול על יכולות השטח הצנועות של הדאסטר. הערוץ היה גדוש בטרשים שטלטלו אותנו, מכיוון שלא רציתי להוריד לחץ אוויר בצמיגי ה-M&S הרגישים לקריעה. אין לי ספק שאילו נסענו בכיוון ההפוך, בעלייה, הנסיעה הייתה הרבה יותר מאתגרת - עד כדי גרימת נזק לגחון או למצמד, או לשניהם. "החיפזון מהשטן", חזרתי ואמרתי לעצמי, בעודי מנווט את דרכי בין סלעים הנושאים עליהם סימני צמיגים קרועים ושבבי אלומיניום של נהגים שכיסחו כאן מיגונים או קרטרים. בקטעים מסוימים היה אפשר לשייט ב-30 קמ"ש, באחרים ירדתי לזחילה איטית.
עוד גיליתי כי בקרת הירידה במורד מייצבת מהירות של 5-6 קמ"ש, זה מהר מדי עבור שטח טכני. מסתבר כי ההילוך הראשון לא מספיק קצר לשטח כזה - ב-1,000 סל"ד אתה מתקדם בכ-10 קמ"ש, זה מהר מדי ואתה נאלץ לטפס ב'חצי קלאץ', פרקטיקה המתאימה רק לקטעים קצרצרים. למדתי להעריך את זוויות גישה/נטישה של הדאסטר, 31/ 36 מעלות.
מנוע הבנזין מדומם בקלות אך לשמחתי, גיליתי שמערכת עצור/סע האוטומטית מניעה אותו לאחר דימום בזמן טיפוס מכשול, זה מאוד נעים ויעיל. הצורך לתכנן במדוייק מעברים שגרתיים היה מלחיץ למדי; המסקנה היא כי ניתן לעבור עם דאסטר בשבילים טרשיים או הרריים אבל זה לא כיף - ועלול להסתיים בנזקי מרכב או תקיעה הדורשת חילוץ. מסתבר כי שבילים טכניים אינם מתאימים להגדרת טיול נינוח בדאסטר.
כי לכן שמחנו להגיע אל ערוצו החצצי של נחל נקרות. גם שם צריך להיות ערני לסלעים המתחבאים בחצץ או לגבנון המרכזי העלול לשייף לך את הגחון, אבל שולי הביטחון הרבה יותר גבוהים. נחלי הערבה מתאימים מאוד לטיולי דאסטרים, לדוגמה נחל נמייה, נקרות, תחילתו של עשוש או צניפים. הצירוף של תיבה ידנית בלי הילוך כוח חייב מיומנות נהיגה גבוהה, וכך גם הצורך לדעת איפה להניח את הגלגלים. הדאסטר הפגין איכות הרכבה מצוינת, לא שמענו קרקושים והמרכב נשאר מוצק גם בהצלבות בהן הונפו גלגלים באוויר.
הדאסטר ירגיש מצוין גם בשבילי עמק יזרעאל, שבילי חמרה בשרון וכמובן דרכי כורכר משובשות. דיונות? בחורף הן מתאימות לדאסטר, לצליחת דיונות קיץ כבר צריך לדעת לנהוג. היבואנית מציעה ללקוחות הדרכת נהיגה חינם, זהו בונוס חשוב. תוכלו גם להצטרף למועדון הלקוחות ולטייל בקבוצה, בהובלת מדריך מנוסה. זוהי תעודת ביטוח שמומלץ להשתמש בה, בוודאי בתחילת הדרך. מבחן השבילים הוכיח לנו כי תדמית השטח של הדאסטר מבוססת על המציאות, יש לו יכולות שטח החורגות מהמקובל בעולם הקרוסאוברים. צריך לדעת לאילו אזורים לא להיכנס, לשלוט היטב במינון המצמד-מנוע, ולא להילחם איפה שלא צריך.
כי לכן שמחנו להגיע אל ערוצו החצצי של נחל נקרות. גם שם צריך להיות ערני לסלעים המתחבאים בחצץ או לגבנון המרכזי העלול לשייף לך את הגחון, אבל שולי הביטחון הרבה יותר גבוהים. נחלי הערבה מתאימים מאוד לטיולי דאסטרים, לדוגמה נחל נמייה, נקרות, תחילתו של עשוש או צניפים. הצירוף של תיבה ידנית בלי הילוך כוח חייב מיומנות נהיגה גבוהה, וכך גם הצורך לדעת איפה להניח את הגלגלים. הדאסטר הפגין איכות הרכבה מצוינת, לא שמענו קרקושים והמרכב נשאר מוצק גם בהצלבות בהן הונפו גלגלים באוויר.
הדאסטר ירגיש מצוין גם בשבילי עמק יזרעאל, שבילי חמרה בשרון וכמובן דרכי כורכר משובשות. דיונות? בחורף הן מתאימות לדאסטר, לצליחת דיונות קיץ כבר צריך לדעת לנהוג. היבואנית מציעה ללקוחות הדרכת נהיגה חינם, זהו בונוס חשוב. תוכלו גם להצטרף למועדון הלקוחות ולטייל בקבוצה, בהובלת מדריך מנוסה. זוהי תעודת ביטוח שמומלץ להשתמש בה, בוודאי בתחילת הדרך. מבחן השבילים הוכיח לנו כי תדמית השטח של הדאסטר מבוססת על המציאות, יש לו יכולות שטח החורגות מהמקובל בעולם הקרוסאוברים. צריך לדעת לאילו אזורים לא להיכנס, לשלוט היטב במינון המצמד-מנוע, ולא להילחם איפה שלא צריך.
השורה התחתונה: אהבנו מאוד את הדאסטר החדש, למרות שבמחיר של 156 או 170 אלף שקלים, הוא כבר לא ממש זול. גרסאות 4X4 הקודמות נמכרו ב-135 עד 144 אלף שקלים ועליית המחיר משמעותית, למרות שהיא כוללת עליית מע"מ ונסיקה כללית במחירי שוק המכוניות. עם הילוכים ידניים הדאסטר 4X4 לא יוכל להיות להיט מכירות המוני אבל עבור לקוח משפחתי המחפש שטח בזול, דאצ'יה דאסטר מציע אופציה מעניינת מאוד. פחות מתאימה לתל אביבי הטוחן פקקים בכל בוקר, אבל שידוך מצויין למושבניק או איש פריפריה.
הדאסטר החדש שודרג משמעותית בכל הנוגע לנהיגת כביש, ובשטח הוא שמר על רוב סגולותיו - למרות שמנוע הדיזל חסר לי מאוד. באופן אישי הייתי מוותר על גרסת 'אקסטרים' המצוייצת, הייתי מזמין את 'אקספרשן' שמציעה את אותן יכולות שטח וכביש, תוך ויתור על תפנוקים לא חיוניים. את 14 אלף השקלים שחסכתי הייתי משקיע בשיפורי שטח כמו מיגון גחון, צמיגי AT, הגבהת מתלים או הארכת אחריות משלוש ל-5 שנים (בתוספת של 3,200 שקלים).
על הצד הטכני: דאצ'יה דאסטר 4X4 אקסטרים
מנוע: בנזין מוגדש היברידי קל, 1,199 סמ"ק, 3 צילינדרים
הספק משולב/סל"ד (כ"ס): 130/4,500 :
מומנט משולב/סל"ד (קג"מ): 23.5/2,100
הנעה: 4X4 לכביש ולשטח, בקרת משיכה ו-5 מצבי נהיגה
תיבת הילוכים: ידנית, 6
ביצועים:
מהירות מירבית (קמ"ש): 180
תאוצה 0-100 (שניות): 11.0
צריכת דלק, יצרן (קמ"ל): 16.7
צריכת דלק, מבחן (קמ"ל): 13.2
מידות
אורך (מטר): 4.343
רוחב (מטר): 1.813
גובה (מטר): 1.661
בסיס גלגלים (ס"מ): 265.7
מרווח גחון (ס"מ): 21.7
זוויות גישה / נטישה (מעלות): 31 / 36
משקל (ק"ג): 1,465
נפח תא מטען (ליטר): 414 (גלגל חלופי מלא מתחת לרצפה)
בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: 3/5 כוכבים
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטנוומית, תיקון סטייה מנתיב, אור גבוה אוטומטי, התרעה על רכב בשטח מת (בדגמים המאובזרים)
אחריות:
3 שנים או 100,000 ק"מ. הרחבה ל-5 שנים או 150 אלף ק"מ: תוספת של 3,200 שקלים