לפני כחודשיים קיבלו לקוחות פרארי נבחרים הזמנה לקנייה. מכונית שלא יודעים עלייה כלום במחיר שאינו ידוע, הזדמנות ממש. כל מה שצריך זה לשים 30 אלף יורו באירופה, כ-120 אלף שקל בישראל - פיקדון, ולחתום. כמה ימים אחר כך יצאה הודעה שבעוד חודשיים תושק פרארי חדשה, בלי פרטים. חתול בשק? ממש לא! אבל נגיע לכלכת ההשקעה בפרארי מאוחר יותר.
בשבוע שעבר אחרי חודשיים של שקט וציפייה, פרארי באמת השיקה מכונית חדשה, מיוחדת. פרארי תמיד ייצרה סדרות מוגבלות מהדגמים שלה, ביניהן סקודריה, ספציאלה, פיסטה וקומפטציונה. השורשים של המנהג נטועים בדרישות היסטוריות של גופי מירוצים שונים להומולוגציה: ייצור סדרתי במספר מינימלי של יחידות כדי להתחרות בקטגוריות מסוימות
אחת הדוגמאות המוכרות ביותר הינה הפרארי GTO 250 המיתולוגית מתחילת שנות ה-60. ה-o בשמה מציין כי זהו דגם הומולוגציה Omologata) באיטלקית) לדגם הבסיס, ה-250GT. דגמים אלו נדירים מאחר ויצורם היה מוגבל ביותר, ככל שהזמן עבר פרארי ייצרה קצת יותר מכל דגם מעבר למינימום הנדרש, מאחר והייתה להם דרישה עצומה מצד לקוחותיה. GTO כזאת מודל 1963 נמכרה לפני כמה שנים תמורת 70 מיליון דולר.
כיום, למרות שהדגמים אינם משמשים עוד לצרכי הומולוגציה ומיוצרים בכמה מאות יחידות, הם נהנים מאותו סטטוס של דגמים ביצור מוגבל אשר ביצועיהם מכווני רגש קיצון, מרוץ ומסלול. העובדה שהם מהונדסים ומכוילים אחרת לא ממש מזיקה למוניטין או לערך העתידי שלהן. הישנות נסחרות במכפילים לא הגיוניים והמודרניות ייסחרו בפי 2 עד פי 4 מערכן המקורי. על מכוניות שעולות 400-800 אלף דולר אנחנו מדברים פה על בין חצי מיליון לשני מיליון דולר רווח. לא עסק רע בכלל.
מה הוכרז: פרארי השיקה את ה-296 speciale, גרסה מיוחדת, שני דגמים סגור ופתוח, המון טכנולוגיה שהגיעה מגרסאות המסלול והפורמולה-1. לדוגמא, אותו מנוע משודרג מגרסאות ה296 צ'אלנג, מערכת בקרת נקישה מהפורמולות, מיפוי יותר קרבי להילוכים, בולמי זעזועים שנלקחו מגרסאת הGT- ושידרוג הילוכים המייצר העברה יותר מהירה. אם תרצו פרארי לקחה שיפורי ביצועים נבחרים מכל גרסאות המרוץ של ה-296 ועוד קצת מהפורמולה, והביאה את הגרסה הכי מיוחדת, שהיא גם חזקה וגם קלה יותר (נתונים יבשים בסוף).
למעשה ה-296 ספציאלה עד כדי כך חזקה וקלה יותר שיש לה יותר כוח מאשר לSP3- או לקומפטציונה רק במשקל הרבה יותר קל ותוך הצמדה גבוה יותר לכביש - הכנף האחורית החדשה יוצרת כוח הצמדה של 435 ק"ג במהירות של 250 קמ"ש, שיפור של 20%. לצורך ההשוואה הספציאלה מהירה מה-296 GTB ב-2.5 שניות בהקפה של פיורנו, מסלול הניסויים הפרטי של פרארי ליד מראנלו, וזה המון למסלול שזמן ההקפה שהיא רשמה בו עומד על דקה ו-19 שניות. היא גם יותר מהירה מהלה פרארי, ועם הרבה יותר צליל מנוע שחודר לתא הנוסעים.
בעבר GTO היה שם נרדף למכוניות ממש ממש מיוחדות. היום מיוחדת, speciale באיטלקית, ספציפית 458 speciale הוא שם של מכונית אגדה של פרארי, יש אשר יגידו המכונית המודרנית הכי טובה אשר יוצרה על ידי פרארי, מכונית החלומות האולטימטיבית של רבים כולל כותב שורות אלו. לקחת את השם הזה המחייב ולהצמיד אותו בפעם השנייה למכונית אומר המון אך גם מבקש השוואה מחייבת לאחת המכוניות הטובות ביותר שיצאו ממראנלו.
על הנייר נראה שהיא יכולה. גילוי נאות, נהגתי על 296 במסלול 3 פעמים, בשלושתן היה גשם שוטף, בנוסף יצא לי לנהוג בה על כביש כחצי שעה באופן מאוד עדין עם מדריך לידי ולכן צריך לקחת את הרושם שלי בערבון מוגבל. בעיני אם יש חולשה ל-296 היא תחושת היציבות על הכביש, בשל המשקל הקל שלה. נראה שעם התוספות האווירודינמיות שמעלות משמעותית את כוח ההצמדה, הדבר הכי משמעותי שהיה יכול להפוך את ה-296 למושלמת קרה פה. וזה הסוד של פרארי, המכוניות מאוזנות, הגרסאות המיוחדות המודרניות למעט ה-TDF גם מקבלות יותר כוח אבל ביחד עם זה גם מקבלות טכנולוגיות שמאפשרות גם לנהגים שאינם מקצועיים לשלוט ברכב באופן מלא בלי להוריד מהרגש שקשור בנהיגה.
מבחוץ, היא פשוט יפהפייה. עם החזית הקרבית שמשלבת ספוילר קדמי. הפנסים הקדמיים קיבלו טיפול ועכשיו יש שם פתחים של תעלות אוויר. מאחור ישנו כיסוי מנוע מזכוכית או קרבון אופציונלי, מעין ספוילר פתוח שנלקח מה-FXX-K אשר עוטף את הזנב וכנף אחורית אדפטיבית עם שלושה מצבים. מהצד כונסי האוויר הוגדלו משמעותית, ומהצד למטה חצאית הצד מפוסלת באלמנטים אווירודינמיים. הגלגלים בסגנון ה-F80 פחות מוצלחים, אבל אל דאגה יש גרסת קרבון.
מבפנים רצפת קרבון מעניקה תחושה של מכונית מירוץ אך כמו שהחברה במראנלו יודעים הכי טוב לעצב, נראית עדיין אלגנטית ויפה. מושבי קרבון מיוחדים למראה ואלקנטרה מעל הראש ובמקומות אחרים תורמים לזה. מעל הראש יש גם מבנה אווירודינמי אשר גם מקטין את הרוח בתא הנהג וגם מתעל אוויר למנוע. בקיצור, כנראה תא הנהג הכי יפה ואלגנטי לפרארי בשנים האחרונות.
סיכום: בפרארי מודדים ביצועים בארבעה קטגוריות: תאוצה, העברת הילוכים, בלימה וסאונד, בכולן ה-296 מתעלה על דגם הבסיס. מאחר ורובנו לא נהגי מרוצים הייתי מציע שתי קטגוריות פשוטות יותר, תחושה ועיצוב. לגבי הראשונה, נראה שיש פה משהו באמת מיוחד, מרגיש מסעיר, מגיב ומעביר את הכביש באופן מדויק יותר, על גבול החוויה של מכונית מרוץֿ, אך גם יודע לשמור עליך ולא מנסה להרוג אותך. לגבי העיצוב, אני מאוהב. נשאר רק לחכות לנהוג בה בהזדמנות הראשונה ולראות אם היא מה שנראה שהיא.
והפרטים הטכניים: מנוע 3 ליטר בנזין V6, שני מגדשי טורבו ו-700 כ"ס, ביחד עם מנוע חשמלי בהספק של 180 כ"ס. ההספק המשולב עומד על 880 כ"ס, 50 כ"ס יותר מאשר ב-296 GTB הרגילה. המומנט המשולב עומד על 75.5 קג"מ ב-8,500 סל"ד. לתיבה כפולת המצמד 8 הילוכים. תאוצות? 2.8 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש (שיפור של עשירית שנייה), 7 שניות מ-0 ל-200 קמ"ש (שיפור של 3 עשיריות), 330 קמ"ש מהירות מרבית. המשקל ירד ב-60 ק"ג ל-1,410 ק"ג. ויש גם סוללת 7.45 קוט"ש, וטווח חשמלי רשמי של 25 ק"מ, למקרה שאתם צריכים להיכנס בשקט לרחוב.
מחיר: באיטליה תימכר הסגורה ב-407 אלף יורו והפתוחה ב-462 אלף יורו. זה אומר מחיר ישראלי של קצת מעל 2 מיליון אצל היבואנית סמלת לסגורה ומעל 3.5 מיליון לפתוחה. המחירים הם לפני תוספות שבקלות יעלו את המחיר בעוד כמה מאות אלפי שקלים.
זמינות: כרגע אין הצהרה רשמית על כמויות ייצור, בדרך כלל מהדורות כאלה כוללות כ-600 יחידות פתוחות וכ-1,000 סגורות. וגם אם יש לכם את הכסף, מהדורות מיוחדות לא נמכרות לכל אחד שנכנס לאולם התצוגה. בחו"ל תצטרכו יחסים טובים עם הדילר, ו-1-2 פרארי שכבר קניתם ישירות מהחברה כדי לקבל אישור לרכוש את הסגורה, והיסטוריית רכישה של 3-4 פרארים כדי לקבל את הזכות לשלם עבור הפתוחה. וכמובן, נדרש אישור אישי מהרבנות במראנלו.
בישראל: בארץ לפי השמועות הוצעו ונמכרו 4 מכוניות מהמדורה החדשה , אחת מהן פתוחה. נקווה שבכולן האדום ישאר בחוץ ושאף אחת מהן לא תגיע עם עיצוב פנימי שיש בו דאש בצבע אדום מזעזע.