משרד התחבורה מחזיק ביותר מ-100 מיליון שקל ששייכים לבעלי רכב שירד מהכביש עקב תאונה. רק כמחצית מהנהגים שזכאים להחזר עשו זאת וקיבלו את כספם. כך עולה מניתוח נתוני משרד התחבורה שנמסרו לבקשת וואלה והתנועה לחופש המידע.
אגרת הרישוי שמשלמים בעלי הרכב במועד מבחן הרישוי השנתי, ונועדה רשמית לשמש למימון המנגנון שמטפל בכלי רכב, הפכה במהלך השנים לעוד מס שמוטל על הנהגים. האגרה נגבית גם בשנתיים הראשונות כאשר הרכב חדש ואינו נדרש כלל למבחן רישוי, שבכל מקרה מחייב תשלום נוסף למכון הרישוי.
מי שרוכש כיום רכב חדש נדרש לשלם למדינה מ-1,135 אלף שקל בשנה על מכונית קטנה בשווי של עד 114 אלף שקל, ועד 5,203 שקל לרכב שמחירו מעל 338 אלף שקל, לאחר שהאגרות התייקרו בחודש שעבר ב-3.2%. מחירי האגרות יורדים בהדרגה ככל שהרכב מתיישן, אבל גם לאחר עשור, עומד הטווח על 827 עד 1,793 שקל. במקרה הראשון יכולה אגרת הרישוי השנתית להגיע ליותר מ-5% משווי הרכב.
כאשר רכב יורד מהכביש זכאי בעליו לקבל החזר יחסי על התקופה שעוד נותרה לו עד הטסט הבא. כדי לקבל את הכסף חייב בעל הרכב להגיש בקשה לכך, ולצרף את פרטי חשבון הבנק שאליו יועבר ההחזר.
לפי נתוני משרד התחבורה, בין 2017 ל-2024 אירעו בישראל 299 אלף תאונות שלאחריהן הוכרז הרכב כ"טוטאל לוס" והורד מהכביש בגלל עלות הנזק ביחס לשוויו. מספר הטוטאל לוסים גדל מ-35 אלף ב-2017 ל-42 אלף ב-2023 וב-2024, לאחר שהמכוניות החדשות הפכו מורכבות ויקרות יותר לתיקון, בגלל סוללות חשמליות המותקנות ברכבים היברידיים וחשמליים, תוספת כריות אוויר וחיישנים יקרים.
באותן שנים הגישו נהגים רק 158 אלף בקשות לחזר, כלומר רק 52% מבעלי הרכבים הרלוונטיים. מניתוח הנתונים עולה כי באותן שנים החזיר משרד התחבורה כ-118 אלף שקל לנהגים, ושווי ההחזר הממוצע עמד על 750 שקל.
כ-141 אלף נהגים לא ביקשו החזר על תאונות בשש השנים הקודמות ולפי שווי ההחזר הממוצע, מדובר בכ-105 מיליון שקל ששוכבים בקופת משרד התחבורה ושייכים לבעלי הרכב.
יצוין כי ב-2022, כאשר נתונים שנחשפו לבקשת התנועה לחופש המידע העלו כי החוב של המשרד לנהגים שרכבם ירד מהכביש עקב תאונה עומד אז על כמה עשרות מיליוני שקלים, נמסר מהמשרד כי ישקול לשלוח מסרון לכל נהג שהצטבר לזכותו כסף. אולם הדבר לא קרה.
בקשת המידע הוגשה על ידי הסטודנט רעי דוד מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.
עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, ומנחה הקליניקה במכללה למינהל מסר כי:
"כבר לפני מספר שנים חשפנו כי עשרות מיליוני שקלים, שהציבור שילם על אגרות רישוי שהיה על המשרד להשיב, שוכבים ללא דורש במשרד התחבורה. כעת, לפי הנתונים שהתקבלו, הסכום חצה את רף מאה מיליון השקלים - סכום בלתי נתפס, במיוחד נוכח יוקר המחיה ההולך ומחריף.
העובדה שמשרד התחבורה אינו נוקט בשום צעד יזום להשבת הכספים לבעליהם, אינה רק מחדל - היא מצב אבסורדי שמעיד על זלזול באזרחים".
לדבריו, "הממשלה חייבת לוודא שכספי הציבור חוזרים לציבור, באופן פשוט, שקוף ואוטומטי. הרי אם את אגרת הרישוי משלמים באשראי - אין כל סיבה שההחזר לא יבוצע באותה הדרך, ללא צורך בפנייה יזומה מצד האזרח. אנחנו נמשיך לעקוב אחר הסוגיה, עד אשר יימצא פתרון יעיל שמסגרתו הסכום יושב לציבור בהווה ובעתיד".
במשרד התחבורה אומרים כי כל נהג שמגיש בקשה שנמצאת כמוצדקת, אכן מקבלים את הכסף, והבקשות הבודדות שלא נענות הן בגלל טעות במספרי חשבונות הבנק. במשרד אומרים עוד כי כל נהג שהמשרד חייב לו כסף מקבל מכתב על כך, וכי בשנה האחרונה החזיר המשרד לנהגים סך של 200 מיליון שקל על אגרות רישוי, כולל במקרים של רכבים שנגרטו, ועוד.
גורם במשרד טען כי לא ניתן לבצע החזר אוטומטי, מבלי לדעת לאיזה חשבון בנק מבקש הנהג להעביר את הכסף. זאת למרות שכאשר נוצר חוב של נהג למשרד, יודעת המדינה לאתר את חשבון הבנק שלו ולהטיל עליו עיקול. המנגנון הזה עובד כאמור רק במקרה שלנהג יש חוב למשרד התחבורה - ולא להיפך. למרות שמשלוח המכתבים לא מביא להחזר מלא של החוב, במשרד לא ממש מתאמצים למצוא את הנהגים שהוא חייב להם כסף.