מחיר: 1 מיליון שקל (כולל מע"מ). 700 אלף לגרסת הבסיס (כנ"ל).
מתחרים: האמר EV, פורד F150 לייטנינג
אהבנו: מערכת הנעה מופלאה, יכולות כביש ושטח, יחיד במינו
לא אהבנו: עיצוב מוחצן מדי, מחיר, תא נוסעים
ציון: 9.0/10
אילון מאסק הוא מיליארדר אמריקני שנוי במחלוקת, השולט במיזם החלל ספייס-X וברשת החברתיתX . לאחרונה ניהל רומן פוליטי חפוז עם דונלד טראמפ ובארגז הפנטזיות שלו מונחת הקמת מפלגה שלישית בארה"ב. כל אלה הפכו אותו לאישיות שנויה במחלוקת שרבים אוהבים לשנוא אותה, אבל שום דבר לא ייקח ממנו את הקרדיט על המהפיכה העולמית אותה ביצע בשוק המכוניות החשמליות. מה שהתחיל עם משפחתיות בורגניות שניפצו את החרדה ממכוניות חשמליות, המשיך בסמי טריילר העתידני, והסתיים (נכון לעכשיו) ברכב הקונטרוברסאלי ביותר אי פעם - זהו הסייברטראק Beast המונח היום לפנינו.
הסייברטראק הוכרז כבר ב-2019, אך דגמים סדרתיים עלו על הכביש רק ב-2024. באירוע ההשקה העלה אילון מאסק שלל הבטחות שרובן התפוגג בחלל החיצון. שהסייבר יעלה 40 אלף דולר (הוא עולה מעל 100), יהיה לו טווח נסיעה של 800 קילומטרים (450), היקף הייצור יתקרב ל-250 אלף טנדרים בשנה (ב-2025 יימכרו כ-20 אלף בלבד), הוא עמיד בפני ירי (נשקל קל, חלקית), ועוד.
טסלה ישראל אינה מייבאת לארץ את הסייברטראק. רכב המבחן משווק אצלנו על ידי חברת סופר ג'יפ שכבר מסרה שלושה סייברטראקים מדגם Beast בעל 835 כוח סוס ו-140 קג"מ. מחיר הסייבר עומד על 850 אלף שקל לפני מע"מ, הניתן לקיזוז לחלק מהרוכשים. דגמי סייבר בהספק 600 כ"ס נמכרים במחיר 600 אלף שקל לפני מע"מ. הסכומים גבוהים אבל בימים בהם לנד קרוזר, אסקלייד או דיפנדר עולים לא פחות, מחיר זה נראה כמעט נורמלי.
נחסוך לכולנו את הדיון באישיותו האובססיבית והמוחצנת של אילון מאסק; מיליוני מילים כבר נכתבו על האיש הזה, גאון בעל חזונות ענקיים, איש עסקים תזזיתי בעל רעב אינסופי לתשומת לב. השאלה שעמדה לפנינו היום היא, מה טיב הרכב המתחבא מתחת למעטפת הנירוסטה המבהיקה? האם זה אירוע 'פייק', תרגיל ביחסי ציבור, או רכב המסוגל להתחרות בשוק הרכב של 2025?
עיצוב: גם אחרי שצפיתי באלפי תמונות וסרטונים של הסייברטראק, גם אחרי יום ארוך במחיצתו, קשה לי להגדיר מה הוא מזכיר לי - האם זוהי חללית עתידנית? סקיצה של טנדר? מוצר מסגרייה המורכב מלוחות פח מכופפים? שיעור בגיאומטריה על משפט פיתגורס? פרוייקט סיום של סטודנטים לעיצוב? גירסה יבשתית של מפציץ 2-B?
מה שבטוח הוא שאין אדם שאינו מופתע לראות את החללית הבוהקת הזו מגיחה מעבר לפינה, ורבים שולפים טלפונים להנציח את המופע. את עיצוב הסייברטראק אפשר לאהוב או לשנוא, אין דרך ביניים. מעבר לכל מה שאכתוב כאן על יכולות, ביצועים ועבירות, העיצוב המוחצן הוא הסיבה המרכזית לקניית הסייברטראק; הוא גם הסיבה העיקרית לכך שרבים נרתעים ממנו.
אם אתעלם ממראה ה'מקרר נירוסטה' אומר שבמבט צד, התחברתי לחרטום הכוחני, הנראה לי כבעל חיים קדמוני המזנק לעבר טרפו. צמיגי 35 אינץ' הענקיים מחזקים את ההופעה הקשוחה, רומזים על יומרות שטח רציניות. הגג מעוצב כמשולש ומתחת לצלע האחורית חבוי ארגז מטען בגודל 1.30x1.97 מטרים, עם כושר העמסה של 1,134 קילוגרם. כיסוי Tonneau נגלל מסתיר ציוד המונח בארגז ומשפר את המבנה האווירודינמי; סגירת הארגז מאריכה את טווח הנסיעה בכ-10%.
תריס ה-Tonneau מופעל חשמלית ודלת הארגז נפתחת בלחיצת כפתור; את הסגירה תבצעו בכוח השרירים. הדופן המלוכסנת מקשה על הגישה לחפצים המונחים בקדמת הארגז, מה שמחייב טיפוס תכוף על רצפת הארגז. מתחת לרצפה יש תא איחסון בנפח 100 ליטרים, בחרטום מתחבא Frunk בנפח ראוי של 200 ליטרים. שקעי 220 וולט מאפשרים הפעלת ציוד חשמלי כבד, על הדרך אפשר לטעון מכונית אחרת הנזקקת לתרומת חשמל. אין גלגל חלופי ואין מקום להניח אותו, אלא בארגז. באסה.
איכות ההרכבה של הנירוסטה אינה נראית טוב; גם אם נתעלם מחיבורי המשטחים שאינם מדויקים וחופפים, גימור הלוחות נראה כאילו יצא ממסגרייה בסיסית. שולי הפח חדים ולא נעימים למגע, זה לא נראה כמו אוטו של 600 או 850 אלף שקל. אי אפשר לצבוע את הנירוסטה והדרך היחידה לצמצם את טביעות האצבעות על הדלתות, היא לעטוף את המרכב במדבקת פלסטיק צבעונית.
תא נוסעים: חזון המשולשים ממשיך גם בתוך תא הנוסעים. ויטרינת זכוכית ענקית מתנשאת מלפנים, קורות הגג והדלתות, הידיות והמדפים, הכל משולש חוץ ממסך המגע המרכזי (18.5 אינץ' שנחשב פעם לענקי, היום כבר פחות). גלגל ההגה אינו גלגל אמיתי, אלא מלבן מעוגל צלעות. כי מדוע להרכיב גלגל הגה המוכר לכולם, אם אפשר לעשות את זה אחרת?
גג שמש ענקי נפער מעל הנוסעים, נטול וילון הצללה; ביום המבחן יקדו בחוץ 37 מעלות ונאלצנו להפעיל את המזגן בעוצמה מירבית, עניין רועש למדי. מתחת לחלון הקדמי משתרע מדף בגודל מגרש בייסבול, ויש שפע תאי איחסון בקונסולה המרכזית ובדלתות. לא אהבתי את איכות החומרים והדיפונים; איכות הפלסטיק מאכזבת, וכך גם העור הסינטתי המגיע בקונטרסט של גווני שחור ולבן. הדיפונים מרושלים למדי, חיפויי הפלסטיק אינם מהודקים למקומם, סכי השמש מגוחכים בתחושתם, בוודאי ברכב יקר כל כך.
תנוחת הישיבה טובה למדי, אם כי התצפית באלכסון קדימה מוגבלת על ידי קורות הגג והמראות החיצוניות. התצפית לאחור מינימלית, אינה קיימת כאשר מכסה הארגז סגור. לוח המחוונים מינימליסטי לחלוטין בסגנון טסלה, ורוב הפעולות דורשות חיטוט במסך הגדול - העולם המודרני מתחיל לחזור אל מתגים פיזיים, אבל אילון מאסק עוד לא שמע על המגמה הזאת. נציין כי המסך בהיר וצלול, תגובותיו מהירות ומיידיות ויש בו איזה מיליון אופציות (אבל אין קישוריות אפל קארפליי או אנדרואיד אוטו). הישיבה מאחור נוחה ומרווחת, למרות שהגג המלוכסן עשוי להפריע לגבוהי קומה. לנוסעים מאחור יש מסך 9.4 אינץ' להפעלת מיזוג וצפייה בסרטונים או משחקי מחשב. המושב האחורי מתרומם ב-90 מעלות, משחרר נפח הובלה משמעותי במושבים האחוריים.
מנועים וביצועים: עד כאן התלוננתי, אבל עכשיו מתחיל הקטע הטוב. בגרסת Beast חמוש הסייברטראק בשלושה מנועים חשמליים, שניים מאחור ואחד מלפנים. ברצפת הסייבר מותקנת סוללה ענקית בקיבולת 123 קוט"ש, האמורה להספיק ליותר מ-500 קילומטרים; זאת כמובן, אם לא תתחרע כמונו על זינוקים מעמידה ועקיפות סופר-סוניות, מה שיקצר פלאות את הטווח. האמת היא שביצענו רק זינוק אחד מעמידה, אירוע ברוטאלי ועוצר נשימה. בוחרים מצב Beast, ולוחצים סימולטנית על שתי הדוושות; לאחר הרף עין רואים משולשים מרצדים על המסך, ואז משחררים בלם. הסייבר מהסס לשבריר שנייה ואז מדלג קדימה בעוצמה היכולה לבייש מכוניות-על אקזוטיות. עם 2.7 שניות מאפס ל-100 הוא עוצר נשימה, אל תנסו את זה בבית. הסייבר מהיר לאין שיעור מטנדרים 'רגילים', והוא מהיר גם ממתחריו הישירים - אף אחד לא ינצח את אילון מאסק מאפס ל-100!
המכונה האדירה לא צריכה טכניקות זינוק קיצוניות כדי לעצור את נשימתך; בזינוק רגיל מעמידה, בעקיפות תלת ספרתיות, בכל מצב תקבל תגובת דוושה מיידית ועוצמתית להדהים. מד המהירות מקבל סחרחורת מהתאוצה, עד כדי סכנה גדולה ומיידית לאובדן רישיון הנהיגה. ברוב הזמן תשאיר את הסייבר במצב Chill חסכוני, המאיץ נהדר גם ב-150 קמ"ש ומעלה. בא לך להתרגש או לעשות למישהו הצגה? בחר מצב Insane או Beast, ואתה הקאובוי הכי מהיר על הכביש. המנועים שקטים ביותר, זוהי חוויה מכוננת. בעלי סוסים או קבלנים ישמחו לדעת שכושר הגרירה הוא 4,990 ק"ג.
835 כ"ס הוא נתון מדהים אבל אין לו משמעות רבה, בלי סוללה שתוכל לספק לו את המיץ. מתחת לרצפת הסייברטראק מותקנת סוללה בקיבולת 123 קוט"ש. זהו נתון שומט לסתות, אם כי ל'האמר' יש אחד גדול עוד יותר. טסלה טוענת שלסייברטראק יש טווח של 585 קילומטרים, אבל מבחנים רבים וקצב תצרוכת החשמל שלנו מצביעים על טווח הקרוב יותר ל-400-450 ק"מ. קצב הנהיגה והעקיפות שלנו לא איפשרו מדידה מדוייקת אבל גם 400 ק"מ הוא טווח מרשים מאוד, למפלצת במשקל 3,100 קילוגרם.
מערכת חשמל 800 וולט מאפשרת טעינה בקצב עד 250 קילוואט, בעמדות הטעינה של טסלה; 15 דקות טעינה אמורות להוסיף טווח נסיעה של 217 ק"מ. בקרוב תציע טסלה סוללה אופציונלית שתותקן בארגז הטנדר, להארכת טווח הנסיעה ב-180 קילומטרים נוספים.
בטיחות: מאז השקת סייברטראק ב-2019 ספג הטנדר ביקורות חריפות על רמת הבטיחות שהוא מספק לנוסעיו, ובעיקר להולכי רגל. קשקשני-רשת טענו שהוא מלכודת מוות, שהוא נדלק מעצמו, שמערכת 'הטייס האוטומטי' משלחת נהגים אל מותם. אז נכון לומר שהנהיגה האוטונומית אינה מקיימת את הבטחות המנכ"ל המוחצן, אבל הטנדר מצוייד בשלל מערכות בטיחות מתקדמות כמו בלימת חירום ושמירת נתיב, זיהוי הולכי רגל, זיהוי כניסה לשטח מת, ועוד.
בפברואר השנה עבר הסייברטראק את בדיקות הריסוק הממשלתיות בארה"ב, ה-NHTSA, בציון משוקלל ומירבי של 5 כוכבים. הטנדר עבר בהצלחה את רוב מבחני הריסוק מלפנים או מהצד, ושמר היטב על נוסעיו. הודות למרכז כובד נמוך הוא הצטיין גם בעמידות בפני התהפכות. עם זאת נציין כי המבחן האמריקני אינו מתייחס לרמת ההגנה על הולכי רגל וכאן, לא הייתי רוצה לחטוף בגופי את כיפופי הנירוסטה של החרטום, למשל. מבחן הריסוק האירופי, היורואנקאפ ומקבילו בארה"ב, ה-IIHS, המחמירים יותר, טרם בחנו את הסייברטראק.
נוחות והתנהגות: הסייבר טראק הוא רכב גדול - הוא ארוך ב-36 סנטימטרים מטויוטה היילקס, קצר ב-67 ס"מ מפורד F-250. במשקל עצמי של 3,100 קילוגרמים המחייב רשיון C בלבד, אי אפשר לצפות ממנו להיות נוח וזריז כמכונית נוסעים או קרוסאובר. אבל הסייבר יושב על מתלים עצמאיים וכריות אוויר והוא מיועד בעיקר לשימוש פנאי, לא לעבודה בשדות הכותנה. ציפיותינו בסעיף הנוחות היו גבוהות למדי, ולא התאכזבנו.
במונחים של טנדר הוא בהחלט נוח, ישבנו אינו בועט בך, והמרכב מבוקר בצורה טובה יחסית. מחוץ לעיר הוא בסדר גמור, פחות מבריק כאשר נכנסים לאספלט עירוני שבור, או לשבילים טרשיים. הכוח הבשרני של המנועים משרה רגיעה בתא הנוסעים, בשום מצב אינך מרגיש מאמץ, והתחושה ממכרת - בטח במחלקת הטנדרים. יש רעשי רוח והמזגן עלול להרעיש מעבר למה שהיינו רוצים.
.
נסיעת המבחן לא איפשרה בדיקה מעמיקה של התנהגות הכביש אבל הסייברטראק מרגיש הרבה יותר יציב ונכון לפנייה, מאשר כל טנדר מסורתי. מתלי האוויר מייצבים את המרכב, יש מינימום של רכינת צד, החרטום אינו צולל תחת בלימה חזקה. מלבן ההגה משונה בצורתו אבל יש לו רק 0.94 סיבובים מנעילה לנעילה, כך שקל לנהוג בו. זהו יישום ראשון בתעשייה של היגוי Steer-By-Wire, ללא חיבור מכאני בין ההגה לבין הגלגלים. יחסי ההעברה משתנים על פי מהירות הנסיעה, עקומות אספלט ופניות פרסה חולפות באופן טבעי. מעניין לאיפה עוד זה יגיע?
במהירויות נמוכות (תמרוני חניה או שטח) מופעל גם היגוי לגלגלים האחוריים. ההיגוי האחורי מקטין את רדיוס הסיבוב ומאפשר תמרון טוב בשטחים טכניים - זו תכונה ברוכה עם בסיס גלגלים של 3.63 מטרים. עם זאת, בואו לא נתבלבל - הסייברטראק עשוי להאיץ מהר יותר מקורבט או פורשה 911, אבל הוא ממש לא מכונית ספורט: הוא כבד וגבוה, נועל צמיגי שטח גסים, ואין מה לצפות להתנהגות ספורטיבית.
שטח: כל אלה לא היו אלא רק הקדמה לחלק המעניין יותר, נהיגת שטח בה תכננו לצלוח שבילים מהירים, שטחים טכניים ודיונות קיץ טובעניות. לרעת הסייברטראק עומדים משקלו הגבוה ומידות XXXL הגדולות. לטובתו ניצבים שלושה מנועים כבירים, צמיגי שטח AT בקוטר 35 אינץ', נעילות דיפרנציאל רוחביות, מרווח גחון המסוגל לצמוח עד 40.6 סנטימטרים, והיגוי אחורי. המפרט התיאורטי מצוין, אבל כבר ראינו מקרים בהם הדברים אינם מתחברים זה לזה.
שמחנו לגלות כי הסייברטראק טורף שבילים מהירים בקצב מצוין. מסיבות טכניות לא הורדנו לחץ אוויר אבל הוא טס בזחיחות בשבילים טרשיים ושבילי דיונה, שומר על איזון מופתי וכמובן, בעל מעיינות כוח שאינם נגמרים. בסיס הגלגלים הארוך מצמצם את צניחת החרטום בבלימה או בכניסה למכשול, זהו אחד הכלים היותר מאוזנים בהם נהגנו. הישבן לא בועט בך, כמקובל אצל טנדרים רגילים. נסיעה איטית בשטחים טרשיים הייתה קופצנית למדי, אבל הורדת לחץ האוויר תשפר מאוד את נוחות הנסיעה; עבודת המתלים משתפרת ככל שעולה קצב הנסיעה.
בשטח טכני מאפשרות כריות האוויר בחירה בין ארבעה גבהי מרכב: רגיל, Very High ,High,
ו-Extract. ככל שמגביהים את המרכב נפגעת נוחות הנסיעה וגם המהירות מוגבלת; 40 קמ"ש ב-High Very ו-16 קמ"ש ב-Extract. לטיפוס בולדר אימתני שילב יריב קלר מצב 'שטח', הגביה מתלים למקסימום, וזחל לכיוון הסלע.
לסייברטראק אין תיבת העברה עם מצב LOW והייתי סקרן לראות כיצד יטפס מדרגה אנכית בגובה 50 סנטימטרים. בכיוון מדויק טיפס הסייבר על הסלע, זוחל אינץ' אחרי אינץ', בדיוק משובח - לא פחות טוב מרכב שטח מסורתי. צמיגי ה-Goodyear 285/65R20 מעניקים אחיזה מעולה, ויכולת להוריד לחץ אוויר מ-50 PSI ל-25 ואף פחות. הנעילות הרוחביות אינן מכאניות אבל הן מתפקדות מצוין, מנועי החשמל מצליחים לסובב את הגלגלים בקצב חלזוני, מרשים. זווית הגישה מצוינת ביותר, הנטישה פחות טובה וזווית הבטן ממש לא משהו, זו המגבלה שתמנע מהסייבר להיות זחלן סלעים.
בשארית החשמל נסענו לטעום קצת דיונות - הסייבר עבד יפה מאוד, אין לי ספק שבלחץ אוויר מתאים הוא יהיה חורך דיונות מעולה. צריך להיזהר מלהתיישב על הבטן בפסגת סכין חול, או להסתבך באמבטיה המחייבת תמרוני חילוץ איטיים. ברגע שהמפלץ הזה ייתקע בחול, רק יסעור יחלץ אותו. סדנאות אמריקאיות מציעות פגושי ברזל עם כננת 12 אלף ליברות, אבל לדעתי זו גישה שגוייה. מי שרוצה עבירות קיצונית, לא צריך לקנות סייברטראק. אבל מבחן השטח הקצר הוכיח מעל לכל ספק שהסייבר מסוגל לצלוח מסלולי טיול סבירים, לטוס בשבילים במצב Baja, לצלוח שלוליות ענק במצב Wade, ולעבור מכשולים טכניים בינוניים.
השורה התחתונה: אילון מאסק לקח את תצורת הרכב הנחשקת ביותר בארצות הברית, טנדר 4X4, וניער אותה מכל מוסכמה קודמת: עיצוב, מבנה, הנעה, היגוי וטכנולוגיה. לאחר שהקונספט הפך למציאות גילינו כי מתחת לקליפה הבעייתית מסתתר רכב מצוין ומיוחד, בעל יכולות מרשימות ביותר בכביש ובשטח. שוחרי טכנולוגיה עשויים להתאהב בו קשות, בישראל כבר נמצאו כתריסר לקוחות שהשקיעו בו את מיטב כספם. אבל הסייברטראק אינו מסוגל לפרוץ את מחסום השמרנות הנדרש בסגמנט הטנדרים, ולהגיע לתפוצה גדולה.
מכיוון שכך, טסלה מוכרת פחות מ-10% מכמות הסייברטראקים אליהם כיוונה והם יישארו עוף מוזר ונדיר, לפחות בשנים הקרובות. מצד שני, אם מישהו מחפש ייחודיות ומוחצנות, משתכר מניחוחה של טכנולוגיה עילית, ורצה לנהוג ברכב בעל יכולות מופלאות - אולי הוא יהיה הלקוח הבא?
עיבודי תמונה: דודי מוסקוביץ צלם
תודה ליריב קלר ברוך מסדנת סופר ג'יפ, על העזרה בביצוע המבחן
על הצד הטכני: טסלה סייבטראק Beast
מנוע:שלושה, חשמליים.
הספק מרבי (כ"ס): 835 כ"ס
מומנט מרבי (קג"מ): 140
תיבת הילוכים: אוט', תמסורת ישירה, הנעה AWD לכביש, 4X4 נעול לשטח
ביצועים (יצרן):
תאוצה 0-100 (שניות): 2.7
מהירות מירבית (קמ"ש): 209
טווח נסיעה (ק"מ, יצרן): 570
טווח נסיעה (ק"מ, מבחן): 400-450
מידות
אורך (מטר): 5.68
רוחב (מטר): 2.03
גובה (מטר): 1.74-1.94
בסיס גלגלים (מטר): 3.635
מרווח גחון (ס"מ): 20.6-40.5
זויות גישה / נטישה (מעלות, במצב מוגבה): 36.5 / 24.7
משקל עצמי (ק"ג): 3,100
כושר העמסה / גרירה (ק"ג): 1,150 / 5,000
בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: טרם נבחן. קיבל 5 מ-5 במבחן NHTSA הממשלתי בארה"ב, המקל יותר
אחריות:
5 שנים או 80 אלף ק"מ על הרכב, 8 שנים או 240 אלף ק"מ על הסוללה