הערים המסוכנות ביותר בישראל לילדים: שבעה ילדים עד גיל 14 נהרגו בתאונות דרכים במהלך החופש הגדול הנוכחי (יולי ואוגוסט), נתון דומה למספר הילדים שנהרגו בתאונות דרכים בחופש הגדול בשנת 2024.
חיפה, עכו ואילת הן הערים המסוכנות ביותר לילדים בחודשי הקיץ והחופש הגדול, כך עולה מניתוח של עמותת אור ירוק לנתוני הלמ"ס, בשנה שבה נרשם גידול נוסף במספר ההרוגים בכבישים, שלפי הרלב"ד מגיע כבר ל-307 בני אדם, 6% יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד שהייתה שיא של 20 שנה בקטל בדרכים.
חודשי הקיץ והחופש הגדול הם תקופה שבה הסכנה של ילדים להיפגע בתאונות דרכים הולכת וגדלה בעיקר בשל היעדר מסגרת אשר תגן עליהם במהלך היום. ילדים רבים נמצאים ברחובות, חסרי מעש או בנסיעות ארוכות עם המשפחה. כל אלה מגבירים את הסיכון לתאונת דרכים, כאשר חודשי הקיץ - יוני, יולי ואוגוסט, הם החודשים שבהם נרשמת ההיפגעות הכי גבוהה של ילדים ובני נוער בתאונות דרכים במהלך חודשי השנה.
בעמותת אור ירוק בדקו מי הן הערים שבהן מספר הילדים הנפגעים בתאונות דרכים הוא הגבוה ביותר בהשוואה לחלקם באוכלוסיה. באור ירוק בדקו את נתוני היפגעות הילדים (0-14) בתאונות דרכים בחודשים יוני, יולי ואוגוסט במשך חמש השנים האחרונות (2024-2020) כאשר הנתונים נבדקו בהשוואה לכל אלף ילדים בכל עיר מעל 50 אלף תושבים.
חיפה (295 אלף תושבים) כאמור נמצאת במקום הראשון והגרוע בשיעור הילדים שנפגעו בתאונות דרכים בחודשי הקיץ והחופש הגדול לכל אלף ילדים בעיר עם 0.19 ילדים נפגעים בממוצע לכל אלף ילדים בשנה (55 ילדים נפגעו בחמש השנים האחרונות בחודשי הקיץ).
עכו (54 אלף תושבים) נמצאת במקום השני עם 0.19 ילדים נפגעים בממוצע בשנה (11 ילדים נפגעו בחמש השנים האחרונות בחודשי הקיץ).
אילת (58 אלף תושבים) נמצאת במקום השלישי עם 0.16 ילדים נפגעים בממוצע (תשעה ילדים נפגעו בחמש השנים האחרונות בחודשי הקיץ). אילת מקדימה ערים גדולות בהרבה כי כעיר תיירות מספר האנשים שנמצאים בה גדול משמעותית ממספר התושבים, בעיקר בעונת התיירות.
חדרה (107 אלף) נמצאת במקום הרביעי בשיעור הילדים שנפגעו בתאונות דרכים לכל אלף ילדים בחודשי הקיץ והחופש הגדול בעיר עם 0.14 ילדים נפגעים בממוצע בשנה (17 ילדים נפגעו בחמש השנים האחרונות בחודשי הקיץ).
פתח תקוה (269 אלף) סוגרת את החמישייה הפותחת עם 0.14 ילדים שנפגעו בתאונות דרכים (44 ילדים נפגעו בחמש השנים האחרונות בחודשי הקיץ).
תל אביב-יפו (476 אלף) נמצאת במקום ה-10 בשיעור הילדים שנפגעו בתאונות דרכים בחודשי הקיץ והחופש הגדול לכל אלף ילדים בעיר עם 0.13 ילדים נפגעים בממוצע לכל אלף ילדים בשנה (56 ילדים נפגעו בחמש השנים האחרונות בחודשי הקיץ).
בירושלים (982 אלף) אמנם נרשם מספר הילדים הנפגעים הגבוה (רשומים בה גם הכי הרבה ילדים) אך היא ניצבת במקום ה-15 בשיעור הילדים שנפגעו בתאונות דרכים בחודשי הקיץ והחופש הגדול לכל אלף ילדים בעיר עם 0.10 ילדים נפגעים בממוצע בשנה (165 ילדים נפגעו בחמש השנים האחרונות בחודשי הקיץ).
למרות שיעור ילדים גבוה יחסית, הערים החרדיות הגדולות לא ממוקמות בצמרת הרשימה, תוצאה בין השאר של שיעור שימוש נמוך יותר ברכב פרטי והעדפה לתחבורה ציבורית.
בני ברק נמצאת במקום ה-32 בשיעור הילדים שנפגעו בתאונות דרכים בחודשי הקיץ והחופש הגדול לכל אלף ילדים בעיר עם 0.04 ילדים נפגעים בממוצע לכל אלף ילדים בשנה (20 ילדים נפגעו בחמש השנים האחרונות בחודשי הקיץ).
ביתר עלית נמצאת במקום ה-34 בשיעור הילדים שנפגעו בתאונות דרכים בחודשי הקיץ עם 0.04 ילדים נפגעים בממוצע (שישה ילדים נפגעו בחמש השנים האחרונות בחודשי הקיץ).
מודיעין עלית נמצאת במקום ה-38 בשיעור הילדים שנפגעו בתאונות דרכים בחודשי הקיץ עם 0.02 ילדים נפגעים בממוצע (ארבעה ילדים נפגעו בחמש השנים האחרונות בחודשי הקיץ).
בערים הערביות נצרת נמצאת במקום ה-22 (0.07 נפגעים ושבעה ילדים נפגעים בחמש השנים האחרונות בחודשי הקיץ. אום אל פאחם במקום 27 ורהט ב-28.
"הקיץ הנוכחי כבר גבה את חייהם של ילדים רבים והחשש הגדול הוא שגם בחגים הקרבים ההיפגעות תימשך ביתר שאת", אומר עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק. "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לקחת אחריות וביחד עם ראשי וראשות הערים לאתר את נקודות התורפה אשר מסכנות את הילדים. חייבים להוביל מהלך ארצי של מיתון וריסון תנועה במטרה להוריד את מהירות הנסיעה ליד בתי ספר, גנים ציבוריים וריכוזי קייטנות כדי לצמצם את הסיכון של ילדים להיפגע בתאונת דרכים כהולכי רגל. ילדים תמיד יתנהגו כמו ילדים ולכן ככל שנצליח להפחית את מהירות נסיעת כלי הרכב נגדיל את הסיכוי של נהג הרכב לעצור אם ילד מתפרץ לכביש".
כדי להביא לצמצום היפגעותם של ילדים ובני נוער בתאונות דרכים בחופש הגדול ובכלל, בעמותת אור ירוק ממליצים למקד פעולות במספר דרכים.
אכיפה: מומלץ להגביר את הנוכחות המשטרתית באזורים בהם יש ריבוי ילדים ובני נוער, תוך שימת דגש על שעות הצהריים ואחרי הצהריים המסוכנות. יש למקד פעילות בקרב משתמשי דרך פגיעים כמו הולכי רגל ונוסעים ברכב.
תשתיות: על תשתיות הבטיחות להתאים למשתמשי הדרך. על ראשי הערים והמועצות המקומיות לקדם מיתון וריסון תנועה בתחומן באמצעות הגבלת המהירות ל-30 קמ"ש, הנחת פסי האטה והגבהת מעברי חציה באזורים שיש בהם ריבו ילדים ובני נוער.
הגברת החינוך: על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשיתוף משרד החינוך להפעיל הדרכות בנושא בטיחות בדרכים בקרב הילדים ובני הנוער לקראת חופשת הקיץ ולעודד פעילויות כאלה במהלכה. יש להגביר את המודעות בקרב הילדים ובני הנוער לסכנות שהכביש מציב בחופש הגדול.