אלה המספרים: 436 הרוגים בתאונות דרכים ב-2024, זינוק של 21% לעומת 2023. 88 הרוגים ב-2025 רק לתחילת השבוע, זינוק של 20% נוספים, נתון שבאופן מוזר הוסר מאתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שאחד מתפקידיה הוא להציג את המידע הזה.
וזה האיש: יורם הלוי (62) ניצב בדימוס, לשעבר מפקד הימ"מ, להב 433, מג"ב ומחוז ירושלים, ומאז תחילת 2024 יו"ר הרלב"ד לאחר שמונה לתפקיד בידי שרת התחבורה מירי רגב. באפריל שעבר שכל הלוי את בנו, רפ"ק ייטב ז"ל, שהלך בדרכו והפך ללוחם ביחידה הלאומית למלחמה בטרור. ייטב הספיק להילחם בעוטף ב-7 באוקטובר, בין היתר בפעולה לשחרור בני ערובה באופקים ולהתמנות תוך כדי המלחמה למפקד צוות בימ"מ. ב-4 באפריל נפצע אנושות בקרב חוליית חמאס בטול כרם, ואחר מספר ימים נפטר מפצעיו. הוא היה בן 28 במותו.
עכשיו, שנה וחודש אחרי שנכנס לתפקיד, הוא מדבר לראשונה על השנה הקשה, אישית ובכבישים, על המשבר ברלב"ד ועל התכנית שלו למלחמה בתאונות.
למה אתה כאן?
"עסקתי רוב חיי בתחום הביטחון, מהשירות הצבאי ודרך 38 שנות שירות במשטרה. היום כל אחד עם הרקע שלי שמשתחרר ורוצה, יכול למצוא את עצמו מנהל חיים באיזה אזור שכוח אל באפריקה, מאמן צבא וכוחות. אני לא ראיתי את העתיד שלי בכיוון הזה. ההצעה לקחת את הרלב"ד הייתה משהו שהתלבש על הערכים שלי. אם התעסקתי בכל החיים שלי בלהציל אנשים, זה ההמשך. הרבה מגדירים את ההתמודדות עם התאונות כמלחמה. אם זו מלחמה, אז אני חייל קרבי בעניין הזה, ולכן הסכמתי.
לפניך היה כאן כיו"ר אבי נאור, שאיבד את בנו בתאונת דרכים, הקים את אור ירוק והפך מומחה לנושא, הגיע אחרי קריירה עסקית מאוד מוצלחת, ובסוף התייאש מהמערכת ומשרת התחבורה.
"קל מאוד להתייאש, ובטח שהמסגרת או המערכת לא מאפשרת לך לקיים את מה שאתה חושב או לממש את הפוטנציאל או את הידע והניסיון שלך. אבל בחיים העוצמה שלך נמדדת ביכולת להתמודד מול הייאוש הזה ולנסות בכל זאת עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. אנחנו נמצאים בכמה נקודות די קריטיות ביכולת שלנו לקדם את הרלב"ד, מה היא אמורה לעשות, מה היכולות שלה, מה הסמכויות שלה, במה ועד כמה היא יכולה להשפיע, אם ואיך".
בעיית הסמכויות של הרלב"ד ידועה. ובינתיים מספר ההרוגים בכבישים עלה ב-20% בשנה שעברה ועלה בעוד 20% מאז תחילת השנה.
"היו שנים, הרבה יותר גרועות, עם מעל 500 ו-600 הרוגים. ואז הוקמה הרלב"ד והשפיעה, וירדנו קרוב מאוד ל-300 הרוגים. ועכשיו אנחנו עוד פעם במגמה עלייה. אני בדרך כלל נוהג לשאול מה היה לפני. הייתי אצל אבי נאור, שלא הכרתי לפני כן כשנכנסתי לתפקיד. ישבתי איתו מספיק זמן בשביל להבין מה קורה, מה קרה, מה הסיבות, מה הבעיות. אחת הבעיות שיש לנו במערכות האלה זה חוסר היכולת להעביר מקל נכון ולהתחיל בנקודה יותר טובה. כל פעם באים ומתחילים מאפס".
אז איך אתם פותרים את הבעיות?
הרלב"ד הוקם בעקבות ועדת שיינין ב-2005, על בסיס המנהל לבטיחות בדרכים שהיה קיים במשרד התחבורה. יש לי דוח מ-1982 שכבר אז קבע למנהל חסרות סמכויות. יותר מ-40 שנה ושום דבר לא השתנה".
המשטרה שממנה הגעת היא אחד הגורמים שהתנגדו כל השנים. להעברת סמכויות לרלב"ד.
"תפקיד הרלב"ד הוא להיות גוף רגולטורי, שיחבר את הדברים, שימליץ לשרת התחבורה ולממשלה מהם הצעדים שצריך לעשות. הבעיה שכל גוף אוהב לעבוד לבד, שלא תתנו לו עצות, לא תפגעו לו בסמכויות, לא תפגעו לו וגם לא תבקרו אותו. תאונות דרכים זה לא גורם אחד. יש לך גוף שהוא גוף אכיפתי, שהוא המשטרה, יש לך את הגוף המשפטי, משרד המשפטים, שהוא זה שמייצר לכאורה את הרתעה אחרי שאותו העבריין נתפס, אז הוא זה שקובע את המחיר, את העונש. ויש את כל מה שקשור למשרד תחבורה ורשויות אחרות, שהן אמורות להיות אחראיות על המעטפת, על הדרך, על הרכב, על התקינות, על שעות נהיגה. כל מיני גופים שאם הם לא מתחברים ביחד, אי אפשר להביא תוצאות.
"אני רוצה למנוע תאונה עוד לפני שהיא מתרחשת. אחד הדברים האבסורדים זה שאין לנו מאגר לאומי של נהגים פסולים. יש חמישה גופים במדינה שפוסלים רשיון נהיגה. ממשרד התחבורה, משטרה כמובן, משרד הבריאות, משרד המשפטים, צה"ל. כששוטר עוצר נהג לבדיקה, אם הוא פסול רשיון ממשרד הבריאות או מצה"ל זה לא יופיע לו במחשב. זה נראה לך הגיוני?".
כשד"ר שיעקב שיינין כיו"ר הרלב"ד סירב להעביר כספים לאגף התנועה המשטרה עד שלא ידווחו לו מה עושים איתם, ישראל כץ כשר תחבורה הורה לו להעביר אותם, כי ההתעקשות המקצועית הזאת הפכה מבחינת הפוליטיקאי לכאב ראש.
"היום זה לא יכול לקרות".
למה?
"כי אין לנו תקציב להעביר. הרלב"ד החלה עם תקציב בסך 550 מיליון שקל לשנה, היום התקציב הוא 60 מיליון שקל. כשאין לך תקציב, אין לך סמכות. כשיש לך כסף, אז אתה מדבר. אני רוצה לתחקר, אני רוצה לבדוק, אני רוצה להפיק לקחים, אבל אין לי את היכולת לעשות את זה. זה לא רק התקציבים, אין לרשות גם סמכות להפעיל סנקציות על גופים שלא עושים את העבודה בתחום. ולכן אתה מוצא את עצמך עובד על בסיס סוג של טובה, וזה לא יכול לעבוד ככה. הדבק של התקציב והסמכויות כורסם במשך השנים, הוא לא קיים.
"לרלב"ד יש אגף של אנשי שטח, שנמצאים ברשויות המקומיות, יש גוף הסברתי-חינוכי ויש גוף מחקר. כל העולם המחקרי, החינוכי, התעבורתי, כולל טכנולוגיה, צריך להיכנס לתוך הגוף המחקרי הזה. בשביל זה צריך שיהיה לך את כל המידע. ופה כל אחד בונה חומה סביב הידע שלו. אנחנו צריכים להיות בכל השכבות של המידע הזה".
וגם פה אתם לא מקבלים את כל המידע מהמשטרה.
"יש מקומות שצריך לשנות את החוק כדי שהמשטרה תוכל להעביר לנו את כל המידע שברשותה, בהתאם לחוקי הגנת הפרטיות. אבל זה רק חלק מהבעיה. כשהמשטרה חוקרת תאונות, היא אמורה למצוא את האשמים. אני לא מחפש את האשם, אלא את הגורם לתאונה כדי למנוע את התאונה הבאה. החוקר שנמצא בזירה לא פנוי לחפש את מה שאנחנו צריכים. וכשאנחנו רוצים להיכנס לזירה לעשות את החקירה שלנו, החוקר אומר מה פתאום, זירה היא זירה. אני מבין את זה, אני בא משם, אבל צריך לחוקק חוקים שיעניקו לנו את הסמכות להיכנס לזירה הזאת".
יגידו לך עכשיו יש מלחמה שעלתה כבר 150 מיליארד שקל, אין כסף לרלב"ד.
"אני בא מהעולם הביטחוני, ויכול להבין את סדר העדיפויות של המדינה. אבל אני גם יודע שהתרבות, השורשים שלנו הם להגן על החיים. המדינה מוציאה הרבה כסף ואנרגיות כדי להציל חיים בתחום הביטחוני. אנחנו משלמים בחיים כדי להציל חיים. כשמחבל בעזה יורה על נגמ"ש כדור והוא חודר, אז לוקחים את כל הנגמ"שים, מחליפים את כולם, וזה עולה מיליארדים, כי אנחנו מקדשים את החיים. אבל מה עם תאונות הדרכים? הרלב"ד זה לא מותרות. זה חיי אדם, זה משפחות, זה אנשים, וזה לא רק ההרוגים אלא גם הפצועים בתאונות. תראה את העלות למשק לפי שיינין: זה 17 מיליארד שקל בשנה, 1.5 מיליארד בחודש. ועל זה המדינה מקציבה לרלב"ד 60 מיליון שקל. כולל שכר עובדים, כולל הכול.
כמה כסף אתה צריך?
"אני מתחיל בתקציב חד פעמי של מיליארד שקל. תן לאגף התנועה כדי שיעשה מה שהוא לא יכול לעשות היום. שיהיו יותר שוטרים בכבישים. שתהיה יותר אכיפה אוטומטית. המדינה צריכה הייתה לעבור לאוטומציה מזמן. הדוח כבר לא צריך להיות מגע שוטר אזרח. היום המשטרה מפיקה כ-1.2 מיליון דוחות תנועה בשנה, היום 80% מהם ברישום של שוטר, רק 20% אוטומטיים ממצלמות".
ההבטחה שהרחבת השימוש באכיפה ממצלמות בעייתית. כבר לפני 15 שנה כאשר המשטרה ביקשה לאשר את רכישת והצבת מצלמות המהירות א3, היא הבטיחה בדיונים לח"כים ונציגי האוצר, שההשקעה של מאות מיליוני שקלים במערכת תאפשר לה לחסוך משכורות של שוטרים, תגביר מאוד את מספר הדוחות שהיא מפיקה ותפחית תאונות.
בפועל מספר דוחות המהירות אכן זינק, אבל גם מספר ההרוגים בכבישים, כי מצלמות מהירות לא יודעות לעשות עבודה של שוטר תנועה בשטח, שיכול רגע אחד לזהות נהג שמחזיק סלולרי ביד ומסיר עיניים מהכביש, ורגע אחר ללכוד נהג שעוקף בפס לבד או משתולל. בנוסף התברר במסגרת ההליכים המשפטיים שהוביל עו"ד תומר גונן, כי המשטרה ומכון התקנים אישרו את המצלמות ללא בדיקה, הסתירו זאת מבית המשפט, והביאו לכך שהמצלמות הפכו ללא אמינות בעיני הציבור ובתי המשפט.
הלוי: "מצלמות הא3 יפסיקו לעבוד בעוד שנה. גם הן כבר לא כל כך רלוונטיות. כל נושא חזקת האמינות הוא בעייתי. להכניס מצלמה חדשה היום, הרגולציה תיקח ארבע-חמש שנים עד שבכלל זה יפעל, ואז המערכת כבר תהיה ישנה. צריך למצוא דרך אחת וכמובן לנהל את הנושא: הרלב"ד צריכה לבנות תוכנית, לפקח עליה, צריך שיהיה סמכויות, אתה צריך שיהיה אחריות, גם מי שלא יעמוד בזה צריך לטפל בו".
למה יש עליה בתאונות?
"לפני אנשי המקצוע זה המהירות, ואני אוסיף - הלחץ בכבישים. תראה את כמות כלי הרכב. נסעתי השבוע בכביש 6. יצאתי בשעה 11 מירושלים לצפון, לקח לי שעה. חזרתי, לקח לי שעתיים ארבעים וחמש. הכביש עומד, יש לך ארבעה נתיבים, ואנשים מקצרים דרך השוליים. אם הייתי במצב חירום, שהבן שלי בסכנת חיים, הייתי גם נוסע על עמוד. אבל אני לא בטוח שזה המקרה של כל מי שקיצר. אני מכיר את זה מהמשטרה. אתה עוצר שם נהג, והוא אומר אני ממילא תיכף פונה ימינה. אבל הימינה שלו זה עוד 10 קילומטרים. הוא פונה במודיעין, אבל יורד לשוליים לפני שוהם".
הצגתם רפורמה בלימודי הרישיון לרכב דו גלגלי, שמאוד נדרשת אחרי שב-2024 נהרגו 97 רוכבים, עלייה של 26%. למה היא לא נכנסת לתוקף?
"לקחנו את המומחים הכי טובים בתחום הרכיבה, היה פיילוט. זו תכנית טובה ונכונה, אבל יאללה. נכון, יאללה, זה בדיוק יאללה, זה בדיוק כמו שאנחנו אומרים כל היום, יאללה, יאללה, כי הדברים לא זזים. אתה נותן ספרינט של החיים שלך, והספרינט הזה הוא על מכונה, הוא בכלל לא מתקדם. התהליך כבר הסתיים, עכשיו הוא אמור לעבור למשרד התחבורה שצריך לבחון ולאשר".
מה עם קיצור לימודי הנהיגה מ-28 ל-22 שיעורים, המלצה שקיבלה השרה רגב והעבירה אליכם להכרעה?
זו הייתה המלצה שהדליקה שדה שלהם. יש פה דיסוננס פראי, כי מצד אחד התפקיד שלנו זה לנסות להוציא לשטח את הנהגים הכי טובים, עם הכי הרבה ניסיון, שימנעו תאונות. אז לכאורה צריך יותר שיעורים. מצד שני יש בעיה של עלות. הוצאות מטורפות לדבר הזה. בעולם יש מקומות שמאפשרים 13 שיעורים בכל מיני תנאים, והייתה אף המלצה של רשות האסדרה לאמץ זאת בישראל. אנחנו החלטנו להשאיר את המינימום על 28 שיעורים. שיעור ההצלחה הכי גדול בטסטים הוא בשלישי, מורי נהיגה בקושי מספיקים את החומר גם במספר השיעורים הנוכחי".
ב-23 לחודש, מחרתיים, תתכנס לראשונה בממשלה הנוכחית ועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים. למה אתה מצפה ממנה?
"אנחנו תולים המון תקווה בוועדה הזאת. אני בא ממקום שבו, אם אתה רוצה, אתה יכול. הוועדה בראשות ראש הממשלה, בנויה משישה שרים שכל אחד משפיע בחלק שלו. שרת התחבורה, שר האוצר, שר המשפטים, שר החינוך, השר לביטחון לאומי ושר הכלכלה. אני אציג להם את הרלב"ד ואת החסמים ואציע את התכנית שלי. עוד סמכויות, עוד תקציב.
"ועדת שרים, כי זה הדרג הכי בכיר, בכוחה לשנות את התמונה, לקבוע סדר עבודה אחר לגמרי, לקבוע את הסמכויות הברורות, לתת תקציב מתאים לדבר הזה, גם אם חד פעמי. זו התחנה האחרונה. אני בא עם תכנית, אני בא עם מוטיבציה. שיתנו לנו את ההוראה ואת הכלים, אנחנו נעשה את זה.
"שהממשלה תיתן תקציב, תקבע כללים, ואם לא נעמוד בזה שיעיפו את כולנו. הרשות כבר קיימת, וזה חבל, אפילו מתסכל. יושבים פה אנשי מקצוע, דוקטורים למיניהם, אנשים שלמדו הרבה מאוד זמן, יש להם הרבה מאוד ניסיון. יש פה מנוע V8 שעובד על 1,000 סל"ד. אני בא מאחריות: יש לציבור ציפייה מהרשות. תן לנו את הסמכויות ואת התקציב, ותאפשר לנו להשפיע. אחרת אפשר לסגור את הרלב"ד".
בסוף הכוח של הרלב"ד תלוי בתמיכה ובגיבוי של שרי התחבורה. מירי רגב לא הראתה עד היום הרבה עניין בתחום, ונכונות להיאבק על תקציבים עבורו.
"זה מאוד מעניין אותה. רגב מקפידה לדבר על זה, אבל גם היא מוגבלת. גם היא לא יכולה להורות למשטרה, בואו תעשו כך וכך. אנחנו שותפים לישיבות עם משרד התחבורה. התקציב גם שנדרוש אותו, אני לא יכול לדרוש אותו רק ממשרד תחבורה. אני יכול לבקש חלק מזה. אני יכול לבקש נתח מזה. זו רשות לאומית".
הרשות לא צריכה להיות במשרד התחבורה? רגב כבר הבהירה שצריך להעביר אותה למשרד ראש הממשלה, ואז גם האחריות לתאונות תרד ממנה.
"זאת שאלה טובה. הרשות צריכה להיות היכן שהיא תוכל לבצע את המשימה שלה, ולחבר את כל הגורמים ביחד".
למה הורדתם את פרסום נתוני הנפגעים בתאונות דרכים מהאתר שלכם? הנתונים שמראים את העלייה המתמשכת בטח לא נוחים לשרת התחבורה.
"לא הורדנו כמדיניות, זה קשקוש. יש לנו בעיה עמוקה בתשתיות המחשוב, ותקלה חמורה שהחלה לפני שבועיים. זה נמצא בטיפול וזה יתוקן. אין לנו סיבה להסתיר את הנתונים".
דובר הרלב"ד לשעבר שרון ביידר טען בראיון לדה מארקר שפוטר בגלל ששרת התחבורה זעמה על הודעה לעיתונות שפרסם על העלייה בהרוגים ב-2024.
"אני גייסתי את שרון ואני פיטרתי אותו. כל הסיפורים מסביב של סיבות לפיטורים לא רלוונטיות, אני לא יודע אם השרה יודעת מה השם שלו. אני מציע לו להוריד את חליפת האבירות של 'האיש שחשף את נתונים לציבור'. אני הוריתי לו כל שבוע להוציא נתונים, ולצרף דגשים חשובים שעולים מהם. אבל ביקשתי לאשר כל הודעה, וזה לא מה שקרה. אגב, הייתי עושה את זה כל עובד אחר שלא היה עובד לפי הנהלים".
הרבה שנים היה הלוי רוכב אופנוע בעצמו. לא מאלה שרוכבים באמצע השבוע כדי לעקוף את הפקקים, וגם לא מאלה שטסים בסוף השבוע באופנועי ספורט. התחביב שלו היו אופנועים דו שימושים, אדוונצ'ר כמו שהם נקראים בשפה המקצועית, לטיולים רגועים של שבת. אבל לפני ארבעה חודשים מכר את ההונדה אפריקה טווין שלו, ולא יקנה עוד אופנוע אחר.
"תמיד רכבתי לפנאי, לרכיבות רגועות. כל כמה שנים הייתי מחליף לאדוונצ'ר חדש יותר. היום אני מעדיף אופנוע בסאלון. ברגע שאופנוע הופך להיות כלי עיקרי, לעקוף פקקים, אתה בבעיה. אתה ממהר ועם מהירות בא חוסר זהירות, זה עניין של כניסה בין הרכבים, מעבר על חוקי תנועה. ועדיין ברוב תאונות הדו גלגלי, לא הרוכב הוא שאשם בתאונה, אבל הוא זה שנכנס לסטטיסטיקה".
אז למה הפסקת לרכב, בגלל העלייה בתאונות?
"זאת הייתה ההבטחה האחרונה שלי לבן, שלא הספקתי לממש בחייו".
נפילתו של ייטב שינתה משהו בהתייחסות שלך לשכול שיוצרות תאונות הדרכים?
"כל החיים שלי התעסקתי בחיים ומוות. הייתי בשטח וראיתי נופלים והייתי בבתי חולים והייתי בהלוויות והייתי באזכרות ועד היום אני באזכרות. אני יודע מה זה שכול. לצערי, עכשיו אני יודע את זה גם אישית. זה חיים, זה אנשים, זה משהו שהיה ואיננו. זר לא יבין. זר לא יבין את הדבר הזה כמו שאני לא הבנתי. וזה לא משנה מה סיבת המוות. זה חתיכה שנלקחת לך, לכל החיים, ולא יעזור שום דבר. יש דברים שאתה לא יכול למנוע, ויש דברים שאתה יכול למנוע. אז אם אתה יכול למנוע ולא מנעת, זה התסכול האישי הכי גבוה שיש. זה רק הגדיל את השליחות האישית שלי ואת הרצון להשפיע ולשנות. תמיד עסקתי בהצלת חיים, ועכשיו ביתר שאת. זה רק הגדיל את השליחות האישית שלי, ואת הרצון להשפיע ולשנות".
.