עשר שנים אחרי שנחשפה פרשת הדיזלגייט, אישר בית המשפט העליון לנהל שתי תביעות נפרדות בישראל נגד קבוצת פולקסווגן, בגיל פליטת מזהמים עודפת בדגמי הדיזל שלה, שהוסתרה ברמות מהרגולטרים ומהלקוחות.
העליון קיבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, וקבע כי הפרקליטות תנהל בשם מדינת ישראל את ההליך נגד החברה הגרמנית, היבואנית שלה צ'מפיון מוטורס וחברת בוש שייצרה את הציוד שאפשר לגרמנים לרמות במבחני הזיהום.
ב-2022 אישרה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב דאז, השופט צילה צפת, לנהל תביע ייצוגית נגד השלוש בגין הנזקים לבעלי הרכבים בארץ ולציבור.
שנתיים קודם הגישה המדינה תביעה השלוש על סך 520 מיליון שקל בגין הנזק שגרם הזיהום העודף לתושבי ישראל. השופטת צפת קבעה כי תביעת המדינה הוגשה באיחור וכי התובעים היצוגיים השקיעו משאבים רבים בניהול התיק.
הפרקליטות עתרה לבג"ץ, שקבע היום כי מבין שתי התביעות, תביעת המדינה בגין הנזקים הבריאותיים שנגרמו לכלל אזרחי המדינה, היא זו שתתברר ולא התובענה הייצוגית. בהתאם לכך יצומצם ההליך שהוגש באמצעות תביעה ייצוגית כך שיעסוק רק בעילה הנזיקית כלפי רוכשי הרכבים. ההרכב שדו בתיק כלל את נשיא העליון יצחק עמית, השופטת דפנה ברק ארז והשופט רות רונן, שהייתה בדעת מיעוט וסברה כי יש להשאיר את כל התיק בידי התובעים היצוגיים.
בעקבות ערעור המדינה נמנעה האפשרות לנהל דיונים בתביעה הייצוגית, שכעת יתאפשרו. בדרך כלל לאחר אישור תביעה כייצוגית ממהרים הצדדים הנתבעים להגיע לפשרה עם התובעים, והתיק לא מתנהל עוד זמן רב.
פרשת "דיזלגייט" שנחשפה בארה"בבספטמבר 2015, חשפה התנהלות בלתי חוקית ומקוממת מצד פולקסווגן. פולקסווגן הטמיעה במנועי הדיזל מתוצרתה ומתוצרת חברות הבנות אודי, סקודה, סיאט ופורשה רכיב תרמיתי, שהקטין את כמות הפליטות של תחמוצות חנקן בעת בדיקות המעבדה שנערכו לכלי הרכב - בעוד שבנסיעה על הכביש עלתה כמות הפליטות באופן ניכר שחרג מהתקן המותר.
בעקבות הפרשה הכריזה קבוצת פולקסווגן על ריקול עולמי לכ-11 מיליון מכוניות, מהן כ-12,000 שנמכרו בישראל, להפחתת הפליטות באמצעות עדכוני תוכנת המנוע ולעתים בהוספת מסנן. בעלי רכבים העידו כי לאחר הריקול נפגעו ביצועי הרכב וצריכת הדלק שלו.
הפרשה עלתה לפולקסווגן כ-30 מיליארד יורו בקנסות, פיצויים ועלויות תיקונים, חלק מבכיריה הודחו ואחרים הועמדו לדין. בשנים הבאות התגלו רמאויות דומות בהיקפים קטנים יותר בדגמי מרצדס, ב.מ.וו, מיצובישי וסוזוקי. בעקבות הפרשה החל האיחוד האירופי להקשיח את דרישות הזיהום ממנועי דיזל וחלקם בשוק יורד מיותר מ-50% לכ-10% כיום והם צפויןם להיעלם בשנים הקרובות מהרכבים הפרטיים.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה לבית המשפט העליון על ידי עורכי הדין אסנת דפנה, נעה בר צבי וחגית פלאוט באב"ד.
את התובעים הייצוגיים ייצגו עורכי הדין מיכאל בך, רון לדרמן, גלעד הלר, יעקב דוידוביץ', סיימון אלישקוב ואופיר עמנואל.
את פולקסווגן וצ'מפיון ייצגו עורכי הדין רון פלג, רונן זיו, נועם גילאון ויונתן רום.