ב-1892 יצאה לנסיעתה הראשונה הרכבת מיפו לירושלים, תחת השלטון הטורקי. רשימות הנוסעים והמטען נכתבו על דף נייר. ב-2025 יצאה מאשדוד לחיפה רכבת מטען 4114, עמוסת פלטות, וגם פרטי המטען שלה נכתבו על דף נייר. וזה במדינה יהודית ריבונית מזה 76 שנה, שמשגרת לוויינים לחלל, תוקפת במרחק 2,000 ק"מ מגבולותיה באיראן ובתימן, ונשקי ההיי טק שלה, כמו ההיי טק האזרחי, הם שם דבר בעולם.
זאת רכבת ישראל שנחשפת בדוח הביניים של ועדת הבדיקה החיצונית לאירוע קריעת תשתית החשמל באוגוסט, שבו פלטות שלא נקשרו כיאות השמידו קילומטרים של כבלים באזור גנות ובאזור ויתקין. אירוע ששיבש במשך שבועיים את תנועת הרכבות בארץ, והביא לדחייה בהשלמת פרוייקטי תשתית כמו חישמול הרכבת.
הדוח שעליו חתומים יהודה בר-און, יו"ר הוועדה, אינג' אבי כליפא ועו"ד שרית דנה, מציג חברה ממשלתית כושלת שעדיין נמצאת בימי הטורקים. הרכבת עדיין לא הצליחה להכליל במערכת ניהול המטענים הממוחשבת שלה "פסיפס" את האפשרות לציין הובלת פלטות, וכל הובלת מטען מלווה בדוח אלקטרוני ובדוח מודפס, שעליו חותמים בעלי התפקידים שצריכים לאשר את הנסיעה.
לפי תקנות הרכבת, הנייר אמור להישמר 72 שעות, אבל באורח פלא איש לא טרח לאסוף אותו מייד אחרי שתי התאונות, שנזקיהן הגיעו לעשרות מיליוני שקלים והשפיעו במשך כשבועיים על מאות אלפי ישראלים שמשתמשים ברכבת, בחושבם שמדובר בארגון מנוהל שמקפיד על בטיחות.
הדוח לא חושף רק נהלים רשלניים, ואי הקפדה עם השלכות פליליות עליהם, אלא ממש תרבות שמוכרת מעולם הפשע. נהגי הרכבת, שהתחלפו ביניהם לאורך אותה נסיעה, לא זכרו מי חתם על הטופס המודפס, או שאולי "לא זכרו".
בארגון הרשלני הזה יש עדיין עובדים מקצועיים ומסורים. למשל בודק המטען שאמור להנפיק את האישור המודפס לנסיעה וסירב לחתום עליו משום שלא הכיר את סוג המטען המדובר, פלטות המחייבות קשירה מיוחדת כדי שלא יפתחו בנסיעה, מה שאירע בדיעבד וגרם לקריעת תשתית החשמל. בחטיבת המטענים של הרכבת לא טרחו לוודא שכל העובדים הרלוונטיים יכירו אותם. אז עובד אחראי הרים דגל אדום, אבל מישהו בכיר יותר אישר במקומו והרכבת יצאה לדרך. מי? שמו או שמותיהם חתומים על דף הנייר שבמקרה נעלם.
עוד עולה כי רכבת ישראל לא מצליחה לעמוד בשלל משימותיה, ולכן חברות פרטיות שהיא מפעילה העמיסו את המטען, אוברסיז קומרס בע"מ, שהופעלה בידי שירות - שירותי שינוע משולבים בע"מ, שדרכה מזמינים הובלת מטען ברכבת. החברה הראשונה מעמיסה, ואנשי הרכבת מושכים את הקרונות המועמסים. לפי הדוח החוזה של "שירות" פג ב-2017 ומאז הוארך מספר פעמים, בחלק מהמקרים לא ברור בידי מי.
ועדיין מוזר שהוועדה טורחת להתעמק באריכות ולהזכיר את שתי החברות, אולם נמנעת במופגן מלסמן בכירים בהנהלת הרכבת החשודים ברשלנות והסתרת מידע באירוע החמור הזה.
כשוועדת החקירה לפרשת הצוללות והספינות הגישה מסקנות ביניים היו שם שמות בכירים ביותר, מראש הממשלה בנימין נתניהו, דרך ראש המל"ל והמוסד לשעבר יוסי כהן, הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, מפקד חיל הים לשעבר רם רוטברג ועובד המל"ל אבנר שמחוני. במחדל המטענים חשודים כנראה הטורקים, שכידוע מאוד עוינים אותנו כיום.
זאת ועוד. מחברי הדוח מתעלים על עצמם, ולמרות שהם קובעים כי לא נמצאו הוכחות שהרכבת הדריכה את עובדי שתי החברות בהעמסת מטענים בעשור האחרון וכי הפעלתן בעייתית, הם מציעים שרכבת ישראל תבחן הגשת תביעת פיצויים נגד שתי חברות המטענים. לא ברור אם יש לרכבת ישראל קרון מטען שיכול להוביל את כמות החוצפה וגלגול האחריות שיהיו במהלך כזה.