קשה להחמיץ אותם בערים הגדולות, וכבר מזמן לא מדובר בעניין תל אביבי בלבד: קורקינטים חשמליים עקפו את האופניים החשמליים ככלי המיקרו מוביליטי הנפוץ בארץ. למרות שבארץ פועלות שלוש חברות השכרת קורקינטים, רבים מעדיפים לרכוש אחד, למרות סכנת הגניבות. איך בוחרים? הנה כמה דברים שכדאי לדעת לפני הקנייה.
מה אומר החוק?
החוק בישראל מתיר מכירה של כלים המוגבלים למהירות של 25 קמ"ש ואוסר על רכיבה בהם על מדרכות. הרוכבים צריכים לבחור בין שבילי אופניים לכביש. בפועל יש לא מעט רוכבים על המדרכות, שמסכנים הולכי רגל. כמו באופניים חשמליים, גם מגבלת המהירות לא תמיד נשמרת וכלים רבים "נפתחים" למהירויות של 40-50 קמ"ש, ללא אכיפה ופיקוח של הרשויות. הרכיבה מותרת מגיל 16 ומחייבת בחבישת קסדה, כאשר מי שאינו מחזיק ברשיון נהיגה ברכב, חייב במבחן תיאוריה. בניגוד לקטנועים, אין צורך בביטוח חובה יקר.
"רצוי לא להתפשר ולבחור כלי עם בלמי דיסק איכותיים, המאפשרים בלימה מהירה גם במהירויות גבוהות, צמיגים מנופחי אוויר שמספקים אחיזה ובה יותר ומפחיתים סכנת החלקה ותאורה חזקה, במיוחד אם אתם רוכבים בלילה".
חשוב לקחת בחשבון את המשקל, מ-12 ק"ג בכלים הקלים יותר ועד 20 ק"ג בכבדים. אם תצטרכו להעלות את הכלי ברגל הביתה ללא מעלית, או להרימו לתא מטען של רכב, המשקל מהווה שיקול חשוב. האחריות המקובלת היא 12 חודשים.
לוי מציע כמה שימושים נפוצים. סטודנט בעיר יעדיף קורקינט קל, מתקפל, עם טווח בינוני. עובד הייטק שנוסע 10-15 ק"מ ביום יחפש סוללה חזקה יותר ואמינות גבוהה. משתמש מזדמן יכול להסתפק בדגם בסיסי, כל עוד יש אחריות.
כמה להשקיע?
לפי זיו לוי ואורי ריבנזון, הבעלים של חנות הקורקינטים KorkiStore בתל אביב, טווח המחירים רחב ונע בין 1,500 שקל לכלים בסיסיים, 4,000-5,000 שקל לנפוצים ועד 20 אלף שקל למתקדמים. לארבעת המותגים הוותיקים יותר, כמו אינוקים, סקוטאייר, ריידר ו-Mii2 הצטרפו בשנים האחרונות מותגים חדשים יותר, כאשר כמעט כל הכלים מיוצרים בסין.
לנסיעות קצרות (עד 5 ק"מ ביום) מספיק דגם בסיסי עם סוללה קטנה. בנסיעות בינוניות (10-20 ק"מ ביום) כדאי לבחור סוללה עמידה יותר, למשל 36V ו־10Ah. לנסיעות ארוכות (מעל 20 ק"מ) עדיף דגמים עם סוללות חזקות יותר, 15Ah ואף יותר.
אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי?
קורקינט קל יותר לתמרון עירוני, זול יותר ופחות כבד כך שקל יותר להעלותו הביתה. ניתן גם להכניס אותו לרכבת ישראל, רכבות קלות ואוטובוסים בכל שעה, רשמית נדרש הרוכב לקפלו אולם הדבר לא ממש נאכף. מנגד אופניים חשמליים יציבים יותר, בעלי טווח ארוך יותר לרוב ומתאימים לרכיבות ארוכות יותר. אופניים חשמלים מתקפלים אפשר להכניס לתחבורה ציבורית אם הצמיגים שלהם אינם צמיגי בלון ואינם גדולים מ-20 אינץ', כלים שאינם מתקפלים אפשר להסיע רק בתאי מטען של אוטובוסים בין עירוניים, או ברכבת ישראל בשעות שאינן שעות עומס. לפי רופאי בית החולים איכילוב בתל אביב, שיעור הפציעות בקרב רוכבי אופניים חשמליים נמוכה משמעותית מאשר בקרב רוכבי קורקינטים.
לקנות או לשכור?
עבור מי שרוכב בקביעות, ברמה יומיומית, רכישה כלי פרטי תהיה זולה יותר בטווח הארוך ומאפשרת נסיעה מהירה מדלת לדלת, ללא צורך לרדת לרחוב ולחפש כלי שכור פנוי. זו גם אפשרות לבחור כלי לפי ההעדפות האישיות ובשל חוסר האכיפה, גם מהיר יותר מהכלים המושכרים, שאצלן כן נשמרת מגבלת המהירות, ובתיאום עם הרשויות המקומיות מופחתת המהירות שלהם באזורים מסוימים כדי שלא לסכן הולכי רגל. עבור מי שרוכב לעתים רחוקות בירד, ליים ודוט יהיו זולות יותר.
איך מתמודדים עם גניבות?
כמו באופניים חשמליים, גם קורקינט חשמלי מסוכן להשאיר ברחוב, גם אם הוא קשור. העדיפות הברורה היא להעלות אותו הביתה, או להשתמש בחדרי חנייה נעולים לכלים חשמליים שחלק מהמעסיקים מפעילים כיום. זה גם יתרון נוסף של שימוש בכלים שכורים.