משרד האוצר מנמק את הירידה במספר נוסעי הרכבת כאחת ההוכחות לחוסר היעילות של רכבת ישראל, שמצדיקה את המהלך הדרמטי שהוא מקדם בחוק ההסדרים: הפרטה חלקית של רכבת ישראל והכנסת חברות פרטיות להפעלת חלק מהקווים.
אולם בפועל הנתונים שונים. אחרי ירידה בימי הקורונה ולאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל מספר נוסעי הרכבת הגיע לשיא כל הזמנים בשבועות האחרונים. כך למשל בתחנת תל אביב השלום, העמוסה בארץ, עומד מספר הנוסעים היומי הממוצע החודש על 73,130 איש, עלייה של 20% מנובמבר 2019, רגע לפני הקורונה. בתל אביב סבידור מרכז נספרו 57,488 איש ביום, עלייה של 13%. ובתחנה השלישית הכי עמוסה, ירושלים יצחק נבון, זינק המספר ב-249% ל-37,720 איש, כחלק מהתבססות הקו המהיר החדש יחסית לבירה.
במחצית הראשונה של נובמבר עמד מספר הנוסעים היומי ברכבת על 312 אלף איש, לעומת כ-270 אלף לפני הקורונה. מספר הרכבות היומי גדל מ-562 ל-647. כל זאת כאשר דחיית השלמת עבודות החישמול ל-2027 בשל החלטת שרת התחבורה מירי רגב לבטל עבודות בסופי שבוע הביאה לביטול חלק מהנסיעות.
המעבר להפעלת רכבות ארוכות הגדיל את מספר המושבים לק"מ נסועה ל-43.8 מיליון לפני הקורונה ל-55.4 מיליון כעת. מספר הרכבות והנוסעים צפוי לעלייה נוספת ב-2026 כאשר תופעל מערכת האיתות החדשה ברכבת, ותאפשר הוספת 3 רכבות בשעה בכל כיוון במסילת איילון העמוסה, וב-2027 כאשר יפתחו המסילה המזרחית ומסילת 431.
ההסתדרות שיגרה אתמול לשרת התחבורה רגב ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מכתבים ובהם התנגדות להפרטה התפעולית ברכבת, וגם לכוונת המדינה להעביר את השדה המשלים לנתב"ג להפעלה פרטית.
יו"ר איגוד עובדי התחבורה, עו"ד אייל ידין, כתב כי "ההצעה להפריט חלקים מרכזיים ברכבת ישראל נשענת על נתונים שגויים ומתעלמת מהעובדה כי בעשור האחרון חלה עלייה במספר הנוסעים ובמדדי הדיוק והאמינות".
לדבריו, "ניסיון ההפרטה הקודם בתחום הרכבות בישראל - כמו גם דוגמאות בינלאומיות - הסתיים בכישלון, עלייה בתקלות ועלות תקציבית גבוהה למדינה. מהלך כזה עלול לפגוע בצורה אנושה באלפי עובדים, ביכולת הפיקוח של המדינה, בבטיחות הנוסעים ולהוביל לעליית מחירי השירות".