בבית המשפט המחוזי בחיפה נסגרה בשבוע שעבר אחת מפרשיות הונאת הציבור הגדולה שהיו כאן: רכישת מצלמות מהירות חדשות למשטרה ללא ניסוי ובדיקה, שקרים לבית המשפט כאשר האמת החלה להתגלות, מריחה של פרקליטות המדינה בטיפול בהם, ולבסוף האשמים שיצאו בלי עונש.
מערכת המצלמות א3 שבמרכז הפרשה עדיין פועלת, לאחר שהנפיקה מאות אלפי דוחות, שעלו לנהגים מיליארדים ולחלקם בשלילת רשיון. רק בשנה הבאה היא אמורה לצאת משירות.
השופטים אברהים בולוס (אב"ד), מאזן דאוד וניצן סילמן דחו את ערעור פרקליטות המדינה על זיכויו של אילן כרמית, ששיקר בבית המשפט כי נכח מטעם המדינה בניסוי לבחינת המערכת בהולנד שהוכיח את אמינותן. לאחר שהתברר שניסוי כזה מעולם לא התקיים, נזכר כרמית להודיע כי "טעה בתום לב" בעדותו, והשופט יעקב בכר קבע ב-2018 שהמצלמות אינן אמינות.
כרמית לא זוכה מחוסר אשמה - אשמתו כלל לא נדונה. פרקליטיו, עורכי הדין ירון קוסטליץ ושמחה אלבחרי טענו לאכיפה בררנית, כאשר רק נגדו הוגש כתב אישום בפרשה. השופטים קיבלו את הטיעון וזיכו אותו בשתי הערכאות, מכוונים את החיצים לטיפול של הפרקליטות בשותפתו של כרמית לשקר, מי שהייתה ראש מחלקת תביעות תעבורה באגף התנועה, נצ"מ שרית פיליפסון.
למרות שנציב תלונות הציבור, השופט דוד רוזן, קבע כי יש להדיח את פיליפסון מתפקידה ולפתוח נגדה בחקירה פלילית, היא לא הועמדה לדין. פיליפסון אמנם הודחה מתפקידה, אבל המשיכה לשרת במשטרה, ובתחילת השנה נחקרה במח"ש בחשד לדיווח כוזב על שעות עבודה, מרמה והפרת אמונים.
פיליפסון וכרמית קיבלו גיבוי דווקא מראשי הפרקליטות, שהתאמצו מאוד שלא לחקור את הפרשה. היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט עיכב במשך חודשים את החקירה, עד שהעביר אותה לקרן בר מנחם, ראשת המחלקה לחקירות שוטרים. מומי למברגר, המשנה לעניינים פליליים של מנדלבליט, אף טען בתחילה שלא נמצא חשד לפלילים. אחר-כך בחקירתה במח"ש העידה פיליפסון כי כל פעולותיה נעשו בידיעת הפרקליטות ובאישור למברגר.
למרות שהשופט יעקב כהן ציין כבר בפסק הדין לגבי אמינות המצלמות כי פיליפסון לא התנהגה כמצופה מתובעת משטרתית וממי שמשמשת כ"קצינת בית המשפט", נמנעה הפרקליטות מחקירה יזומה של הפרשה ונאלצה לעשות זאת רק בעקבות תלונות של עו"ד תומר גונן, שהוביל את הצוות המשפטי בעכו, ולצידו יוסי יעקובי, כפיר דור וערן בר אור.
ארבע שנים אחרי פתיחת החקירה הודיעה הפרקליטות ב-2023 על סגירת התיק. ההודעה יצאה בשעה חריגה, בערב, ביום של פיגוע גדול בחדרה, עיתוי מצוין לשחרר החלטה בעייתית בתקווה שאיש לא ישים לב אליה. פיליפסון המשיכה לשרת במשטרה, ובתחיל השנה נחקרה בחשד לזיוף דיווחי השעות שלה. כעת נסגרו ההליכים גם נגד כרמית.
והציבור? הציבור ישלם. לאחר תקופה של שנה שבה הוקפא השימוש במצלמות, המשטרה הציגה ניסוי שערך עבורה הטכניון וקבע שהמצלמות אמינות. אבל בתחילת השנה קבעה השופט ליאת שמיר הירש מבית משפט השלום באשדוד בתיק נוסף שניהל עו"ד גונן, כי נפלו פגמים רבים בניסוי. שמיר הירש פסקה כי לא הוכחה למשל אמינות המצלמות בבדיקת מהירותן של מכוניות חשמליות, והורתה למשטרה להפחית 9 קמ"ש מכל מדידה שלהן.
כשביקשה המשטרה מהמדינה מימון לפרויקט, שעלה מאות מיליוני שקלים ברכישה ובהפעלה, טענו בכירי אגף התנועה כי הוא יביא להפחתת מספר ההרוגים בכבישים. ב-2014, השנה שבה נכנסו המצלמות לשימוש מלא נהרגו בכבישי ישראל 261 בני אדם בין ינואר לנובמבר. ב-2025 עומד מספר ההרוגים על 399 באותה תקופה.
עבדו אלינו מהרגע הראשון.