הפורשה הזאת מוכנה להרוג אותך, רק לא את הסביבה

מנוע: חשמלי, 300 כ"ס הספק, 32 קג"מ מומנט
תיבת הילוכים: אוט', תמסורת ישירה, הנעה אחורית
חשמל: סוללת 54 קוט"ש
ביצועים: 3.9 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש, 210 קמ"ש מהירות מרבית, 350 ק"מ טווח
מחיר: 80-330 אלף יורו
אהבנו: הכיף נשאר, הזיהום נעלם (וגם הרבה מהקושי של אחזקת קלאסית)
לא אהבנו: צליל המנוע לא שרד את ההשתלה, וגם לחשבון הבנק זה לא יהיה קל
ציון: 9/10

צריכה להיות סיבה מאוד טובה כדי לעשות את הנסיעה ברכבת מדרום גרמניה ועד לצפון הרחוק סמוך לגבול עם דנמרק. מדובר במסע של שש וחצי שעות לכל כיוון וזה עוד החלק הטוב. החלק השני נוגע לרכבות הגרמניות שנוטות כיום לאחר, פשוט לא להגיע או סתם להיתקע על המסילה. לא מה שחשבתם.

בשנים האחרונות, אפשר וצריך להגיד, ההתרגשות וההתלהבות שהפכה רבים לחובבי רכב החלה להתפוגג. זה מתחיל בהיצף של יצרנים שמקשה לזכור איך קוראים לכל חברה ומי בכלל עוד כאן. בנוסף, מספרים כמו 500 כוחות סוס, או 4 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש עברו זילות. אם בעבר נתונים כאלו היו שמורים למכוניות-על ולפוסטרים על קירות של חדרי נערים, היום אפשר למצוא אותם במפרט של אינספור SUV חשמליים.

אז כדי להשקיע יום שלם, בעיקר בסוף השבוע, ולנסוע 13 שעות במצטבר רק כדי לנהוג במכונית צריכה להיות סיבה טובה.

והייתה לנו סיבה מצוינת. כי בעיירה היידה, שעה וחצי נסיעה צפונה מהמבורג, מסתתרת חברה קטנה בשם Revive Automotive. החברה לוקחת את אחד האייקונים המוטוריים הגדולים ביותר שיש, מכוניות פורשה 911 ישנות והופכת אותן למשהו חדש ומרגש. לא מדובר רק בשיפוץ כללי כמו סדנאות אחרות.

ב-Revive מוציאים את מערכת ההנעה של הפורשה הוותיקות ומחליפים אותן במערכת הנעה חשמלית. וזה משהו שפורשה עצמה עדיין לא מעזה לעשות: יש לחברה שני קרוסאוברים חשמליים (מקאן והקאיין החדש), מכונית סאלון חשמלית (טייקן) ובקרוב היא תשיק מכונית ספורט חשמלית (הדור הבא של ה-718) אבל את הדגם המיתולוגי ביותר שלה היא שומרת רחוק מהשקע, לכל היותר בגרסה היברידית.

התוצר הסופי יוצא דופן, אבל לפני שנגיע למכוניות, בואו נספר עוד כמה דברים על Revive. החברה שהוקמה ב-2019 פועלת מסדנה קטנטנה. חצי האנגר בסך הכל, אבל כשנכנסים פנימה המקום מרגיש עסוק במיוחד. על הליפט ב.מ.וו 2002 עתיקה שזוכה למנוע חשמלי חדש ושדרוגים למערכת המתלים. משמאלה הוואן הקלאסי המפורסם של פולקסווגן, הטרנספורטר, טייפ 2. כמו כל הרכבים בסדנה גם הוואן הזה זוכה לסוללה ומנוע חשמלי. הרכב הספציפי הזה נבנה כרכב שירות של חברת פורשה. וואן נוסף של פולקסווגן אחרי שיפוץ משמש כרכב הדגמה של Revive.

אבל כל אלו הם רק המתאבן.

הסיפור האמיתי נסוב סביב הפורשה 911, שדגמים שונים שלה חונים ברחבי הסדנה. המנכ"ל, מקס קרסטנסן, הוא בחור צעיר, בסך הכל בן 29. הוא הקים את החברה אחרי התמחות בחברת בת של פולקסווגן שייצרה חיפושיות מוסבות לחשמל.

החיפושית היא אולי מכונית אייקונית אבל עלות המכונית הייתה גבוהה מדי בשביל הלקוחות ופולקסווגן עצמה הפסידה על כל מכונית.

מקס, שכבר צבר ניסיון בשדרוג של מכוניות אספנות כמו יגואר E-טייפ ופורד מוסטנג, זיהה את ההזדמנות. אם אפשר להפוך את החיפושית למכונית חשמלית, אז את מי שהפכה להיות הגרסה הספורטיבית שלה ברבות השנים, ה-911, יהיה קל יותר לשדרג. הפורשה מגיעה מהבית עם שלדה מחוזקת ובנוסף הפרמיה שלקוחות יסכימו לשלם עבורה גבוהה יותר.

בדרך עמדו, ועדיין עומדים אנשים שלא ממש מתחברים לרעיון של מכוניות חשמליות, בטח לא כשזה נוגע לבבת עינם - ה-911. להחליף את המנוע האלמותי ביחידה חשמלית זה ממש "זרם בהיכל".

הצוות של Revive ממהר להרגיע, "השינויים שה-911 עוברת במסגרת השיפוץ, או השדרוג, מינימליים וכוללים רק כמה חורים קטנים בשלדה לחיבור הסוללות ויחידת ההנעה החשמלית למקומם. אם לקוח יחליט שהוא מתחרט, יהיה די פשוט להוציא את הסוללות והמנוע החשמלי ולהחזיר את יחידת הבנזין הישנה. אפשרי, אבל אם מנוע הבנזין במצב טוב הבעלים נוטים למכור אותו כדי להפחית מעלות הרכישה הכוללת.

הנקודה המעניינת ביותר נוגעת למשקל. התרגלתם למכוניות חשמליות ששוקלות 2 טון. זה לא המקרה. יחידת ההנעה שכוללת סוללת 54 קוט"ש (נטו) ומנוע חשמלי שוקלת רק כמה עשרות קילו יותר מיחידת הבנזין אותה היא מחליפה. חלוקת המשקל עדיפה בזכות איזון נכון יותר בין יחידת ההנעה מאחור ומארז סוללות אחד מלפנים.

ועכשיו נשאר רק להתיישב במושב הנהג ולהרגיש איך חשמלית ישנה חדשה מתנהגת במציאות.
הייתי שמח לקחת לסיבוב את ה-911 הירוקה שאתם רואים בתמונות אבל המכונית, במקור בסוף שנות ה-60, שייכת ללקוח מאוד אמיד. רק השדרוג של תא הנוסעים עולה כמו רכב אירופאי חשמלי חדש, והצביעה עצמה עלתה כמו מכונית מיני.

מצד שני מכונית ההדגמה של Revive היא 911 טראגה מאמצע שנות ה-70. היא מגיעה עם צביעה קרבית, חישוקים מוזהבים ובעיקר כנף שכיכבה על הזנב של הטורבו מאותן שנים, כך שתלונות לא תשמעו.

לפני כשנה נהגנו על ה-930, היא ה-911 טורבו הראשונה. במקור היו לה בין 260-300 כ"ס אבל ברכב עליו נהגנו, רכב ששייך למוזיאון פורשה, הסוסים הרגישו די רזים. וזה בסדר גמור בהתחשב בעובדה שמדובר במכונית בת כמעט 50 שנה.

בפורשה של Revive לעומת זאת, הסוסים בריאים, מאוד בריאים. לצד 300 כוחות הסוס המנוע החשמלי מציע 33 קג"מ בערך וכל זה מגיע מסל"ד אפסי. למופרעים מביניכם (ועם הכיס העמוק) יש גם גרסה עם 470 כ"ס ו-2.9 למאה. לא לבעלי משפחות.

לחיצה על הדוושה וה-911 החשמלית רומסת את האספלט ומשגרת את עצמה קדימה באגרסיביות ששמורה למכוניות מאוד מודרניות. יחידת ההנעה כאן מרגישה ברוטאלית. אתם לא מצפים ממכונית כל כך ישנה לעוף קדימה באופן שבו המכונית הזאת מסוגלת.

ואחרי שאנחנו מתאוששים מהלם השיגור שאר הסנסציות מתחילות לצוף. הגה פה לא מתוגבר ומפיץ מסרים כמו פוליטיקאי בעצרת בחירות. אם תשלמו מספיק החברה תדאג להגה כוח, אבל במכונית הזאת החוויה טהורה. השלדה ישירה לא פחות והיא מבהירה כמה אחיזה יש בלי שום פילטרים.

בתוך מכונית ההדגמה לא נעשו שינויים מאסיביים כך שהחוויה ישירה בכל מובן, כולל רעשי כביש ודרך. מי שירכוש אחת בשביל נסיעה פרברית קבועה אולי יעדיף לשלם עוד ולשדרג את הבידוד אבל בשביל חובב רכב זאת פסגת השלמות. המהירות ופני הדרך מקבלים תחושה מאוד אמיתית בזכות הרעשים והמידע שמטפס מהמתלים וחוזר מדוושת הבלמים.

הסיבוב הראשון מגיע ואיתו ההבנה הפשוטה. למכונית הזאת אולי יש 300 סוסים אבל הברקסים לא מתוגברים, אין ABS ובקרת יציבות? אף אחד לא טרח לעדכן את המכונית שהאפשרות בכלל קיימת. הקשר הלוגי פה מאוד פשוט - אם תעשה טעות, תמות. זה אולי בסדר, אבל להשמיד את רכב ההדגמה היחיד של החברה הקטנה זה קצת פחות.

אז אנחנו נוהגים במשנה זהירות ולא מאתגרים את המכונית יותר מדי. לכל הכיף מצטרפת העובדה שמדובר במכונית קלה מאוד, רק 1.3 טון. בלרינה במושגים של מכוניות חשמליות. וזה אומר חוויה מזוקקת יותר מוויסקי. חוויה שהיא מאותם דברים שמעלים חיוך ענק על הפרצוף, אפילו בתקופה אפלולית שכזאת.

אפילו הביקורת העיקרית, זאת כלפי רעש המנוע, מעט מחווירה בהתחשב בחוויה הכללית. נכון, אין פה סאונד של פורשה אבל בחסות בידוד הרעשים הלא קיים היחידה החשמלית עדיין מייצרת פס קול (חיוור יש לומר) ברקע. רחוק משלמות אבל זה בערך המקום היחיד בו המכונית הזאת לא מעניקה תמורה מלאה ומעבר לכך.

לפני סיום נציג החברה, בחור צעיר בשם פסקל שרק סיים התמחות כמהנדס לא מזמן, לוקח את ההגה ומעז לעשות את מה שאנחנו לא היינו מעיזים עם מכונית המבחן. איתו מאחורי ההגה אנחנו מגלים שהמכונית אוהבת לדגמן החלקה על הצד, אם יש לכם את האומץ או את הגיבוי של הבוס.

שיחה עם הבוס מקס מאששת את הטענה. מבחינתו הסיבה היחידה שהוא מייצר מכונית חשמלית היא העובדה שזאת מכונית שמוכנה להרוג אותך. משמע מכונית חדה שהיא חוויה לנהיגה ובאותו זמן מכונית שיכולה לנשוך חזק וכואב.

הזמן הקצר שלנו בצפון גרמניה מסתיים ואנחנו צריכים להגיע לרכבת זה גם הזמן לסכם את הביקור.

ה-911 של Revive היא שילוב כמעט מושלם בין ישן לחדש. מהצד הישן יש כמעט את כל מה שהפך אותי, ואולי גם אתכם, לחובבי הגה. הרעש, הישירות, הניהול העדין של אחיזה אל מול כוח חסר מעצורים. מהצד השני יחידת ההנעה החשמלית מספקת את כל הכוח שתוכלו לרצות במכונית כזאת. על הדרך היא חוסכת את כל העיסוק המעצבן במכונית אספנות: לא צריך לחמם את המנוע, לתת לטורבו להתקרר, לטפל בה בעדינות ששמורה לתינוק שזה עתה נולד וכל ההתעסקות.

למפונקים נספר שהתיבה אוטומטית והיא תחסוך התעסקות מיותר בהילוכים, בעיקר בנהיגה עירונית. בסופו של יום, ולמרות התיבה האוטומטית, כאשר מדברים על מכוניות רטרו, ה-911 של Revive היא אחת הפרשנויות הטהורות והמוצלחות שפגשנו.