גלי הגשמים הראשונים של החורף מאחורינו ובתחום התשתיות יש לא מעט אנשים שנושמים לרווחה: למרות הסופה ביירון וגלי המשקעים הגדולים מבעבר נתיבי איילון לא הוצפו שוב, למרות שציר שהעבודות להוספת מסילת הרכבת הרביעית באיילון כבר בעיצומן. המאגרים שנבנים בפארק אריאל שרון מצפון לכביש 1 ובשטחים החקלאיים של מקווה ישראל מדרום הוכיחו את עצמם וקלטו כמויות גדולות של מים. זאת למרות שבשניהם יותקנו שערים מסודרים רק בחודשים הקרובים.
המסילה הרביעית היא אחד מפרויקטי התשתיות החשובים בישראל, ותאפשר להגדיל את מספר הרכבות שעובדות באיילון מ-17 ל-28 בשעה, משחררת פקק רכבות ארצי שחמור לא פחות מפקקי המכוניות באיילון. בניית המסילה, שמתחלקת בין נתיבי ישראל לרכבת ישראל מתקדמת אך תושלם רק ב-2030. בניגוד לנתיבי איילון שכאשר הם מתמלאים התנועה נשפכת דרומה עד בת ים חולון, מזרחה עד כפר חב"ד וצפונה עד הרצליה, כאשר נחל איילון מתמלא הוא פשוט מציף את האזור סביבו, כפי שכבר אירע מספר פעמים.
מספר המפתח הוא 150 מטרים מעוקבים של מים לשנייה, קצב הזרימה המירבי שיכול הנחל להכיל. בינתיים נבנו כבר כאמור שני מאגרים ראשונים לקליטת זרימת גשמים, ולמרות שאין להם עדיין שערים קבועים הם כבר קולטים זרימה ב"אמבטיה" שלהם. המאגר בפארק אריאל שרון מנקז אליו את נחל איילון שמוביל זרימה מאזור הרי ירושלים, נחל כופר שמביא זרימה מכיוון גבעת שמואל ורמת גן, דרך הפארק הלאומי, נחל שפירים שמנקז מי גשמים מאזור לוד, ניר צבי ונכנס לפארק שרון מדרום לחירייה, ותעלה רביעית, תעלת אזור שמגיעה מאזור ראשון לציון, חולון ואזור. 6.2 מיליון מטר מעוקב יוכל המאגר הזה לקלוט בסופו של דבר ולשחרר אותם בהתאם לקצב הזרימה באיילון.
מעבר השני מרכז המאגר בצידו של מקווה ישראל מי שיטפונות מחולון ואזור. עבודות על שערים קבועים לשניהם נמצאות בעיצומן ובינתיים פשוט מציבים בטונדות ביציאות מהם לפני התחזית. מסביב למאגר בפארק איילון יסללו שבילי אופניים וכמה בריכות קבע לנוי.
העבודות באילון עדיין בעיצומן והנחל יוצר עוד יותר עד להשלמת המסילה הנוספת. לכן אישרה בחודש שעבר הוועדה לתכנון תשתיות לאומיות (ות"ל) עוד שני מאגרים: נטוף אחד, בסמוך למתקן אדם ביער בן שמן ואיילון 2, בין כבר 4 ל-412, ליד נתב"ג. במקור היו אמורים להיבנות במקומם שלושה מאגרים אחרים, אחד מהם במחצבת נשר, לאחר שהתעורר חשש שאגירת מים במחצבה הריקה תפגע במערות תת קרקעיות שבהן חיים סרטנים עוורים נדירים, סומית האיילון בשמם המדעי. עכשיו צריכה נת"י לסיים את בניית שלושת המאגרים עד סוף 2027, לאחר שבינתיים כבר אושרה בהליך מהיר בגלל הנסיבות. בנת"י מעריכים שיעמדו בזמנים לאחר שעבר השלימו את התכנון עוד לפני האישור, כדי לחסוך זמן.
אבל ניהול הסיכונים הגדול ביותר שייך פה למדינה. להערכת כל אנשי המקצוע במקרה של אירוע גשם משמעותי באמת שסבירותו גברה בגלל משבר האקלים, המאגרים שנבנים לא יספיקו למנוע הצפה באיילון ומה שבאמת צריך הוא תעלה שתוביל ישירות מאיילון לים התיכון, מה שמכונה "מובל ימי". עלות של 2.5 מיליארד שקל הובילה להחלטה ב-2018 לדחות את החפירות בינתיים, וכך גם האישור מתקדם בעצלתיים. הדחייה כבר הביאה להתייקרות הפרויקט שייתבצע מתחת לתל אביב שבנויה יותר בצפיפות. כרגע נראה שהדבר היחיד שיזרז את המובל פרויקט המטרו, מחשש שללא המובל יגדל החשש להצפות שיגיעו למנהרות הרכבת התחתית, מה שיכול להיום גם אירוע מסכן חיים וגם נזקים של מיליארדים לתשתיות וגוש דן כולו אם תושבת הרכבת לתיקונים.
ניסים פרץ מנכ"ל נתיבי ישראל, מסר: "פרויקט הסכר בפארק אריאל שרון הוא הנדבך השקט אך הקריטי ביותר בתוכנית הפיתוח של התחבורה הציבורית בגוש דן. התקנת השערים היא נקודת מפנה שבה הפתרון ההנדסי הופך למבצעי. השלמת המערכת תסיר את החסם ההידרולוגי שמנע עד כה את פיתוח המסילה הרביעית, ותאפשר למדינת ישראל לקדם את רשת הרכבות לעידן חדש של קיבולת ואמינות".