אחרי יותר משנתיים של לחימה קרקעית בעזה ובלבנון, בחיל הטכנולוגיה והאחזקה מסכמים תיקון והחזרה לשירות של אלפי טנקים ונגמ"שים פגועים.
"עוד לא חזרנו לרמת הכשירות של ה-7 באוקטובר, אבל החזרו כבר לשירות כלים בהיקף של 8 חטיבות, וזה המון. במלחמת יום הכיפורים הקשה הוחזרו לשירות כלים בכמות לשני גדודים. 90% מטנקי המרכבה ונגמ"שי הנמר שספגו פגיעות קשות כבר תוקנו והוחזרו לשירות, בעבודה קשה של אנשי הטנ"א, מרכזי האחזקה, מרכז השיקום והתעשיות הביטחוניות", אומר אל"מ נ', ראש מחלקת אחזקה בחיל הטכנולוגיה.
נ' (45), נשוי + 4, התגייס ב-1998 ובמהלך המלחמה מונה לתפקידו הנוכחי. כרמ"ח אחזקה הוא אחראי על הכשירות של כל אמצעי הלחימה בצה"ל שאינם בחיל האוויר או בחיל הים. מטנקים ונגמ"שים, דרך נשקים, ועד רחפנים וכלים רובוטיים.
"בתחילת המלחמה היינו בכשירות טובה, עם כלים במצב אמינות יחסית טוב. ככל שהמלחמה הולכת וממשיכה, ככל שהכלים ממשיכים לנסוע - הכשירות שלהם הולכת ונהיית יותר מאתגרת. חלקי חילוף אוזלים. אלה לא כלים שהחלפים שלהם רק מחכים על מדפים, בארץ או בעולם. ואחרי שהטנקים והנגמ"שים של צה"ל נסעו במלחמה יותר מ-1.7 מיליון קילומטרים, גם כלים שלא נפגעו סבלו מבלאי ונזקקו לטיפולים. ועדיין אנחנו מצליחים לשמור על כשירות יציבה".
איך מתקנים מרכבה סימן-4 או נמר שנפגעו ממטענים או מטילים?
"גררנו אותם לאגד האחזקה הארצי וגם למרכז השיקום והאחזקה (מש"א), והצוותים, עוד יש לנו טכנאים בוגרי יום הכיפורים, עבדו קשה. המרכבה למשל שאנחנו בונים פה במש"א בנויה בצורה מודולרית. הוא תוכננה מראש להחלפה מהירה יחסית של חלקים שנפגעו. האתגר הוא שהכלי אמנם מיוצר בידי צה"ל, אבל חלקים רבים שלו מגיעים מהתעשיות הביטחוניות, ולפעמים מחו"ל, כמו ממסרות מחברת רנק בגרמניה ומנוע ה-MTU מארה"ב. מרבית הכלים שהיו בהם תקלות תוקנו בשטח הלחימה, בלי שנצטרך לקחת אותם לעורף. תיקנו אותם באמצעות כוחות ניידים שלחנו וסדנאות שהקמנו בשטח. הפקנו לקחים אחזקתיים שישולבו בייצור של טנקי המרכבה, נגמשי הנמר והאיתן הבאים שיצאו מפס הייצור".
"אנשי הטנ"א הם חלק מהגוף הלוחם לכל דבר ועניין. יש פה אנשים שעשו פעולות מטורפות: מתיקונים של כלים תחת אש בתוך עומק שטח הלחימה, דרך חילוצים של כלים שנתקעו בתוך הלחימה - גם תחת אש, חילוצים מורכבים מאוד של כלים שנפגעו, כלים שהתהפכו, כלים שנפלו לבורות - כל מיני אירועים כאלה ייחודיים. מרבית הכלים שהיו בהם תקלות - תוקנו בשטח הלחימה, לא לקחנו אותם אחורה לעורף. תיקנו אותם בשטח באמצעות הכוחות בשטח ובאמצעות כוחות ניידים ששלחנו - גם מאגד האחזקה וגם מהמש"א. יש פה שכלולים אדירים שעשינו תוך כדי מלחמה כדי להקים נקודות תיקון בשטח, ממש סמוך לגבול. למעשה פרשנו רשת אחזקה ארצית שיודעת לתמוך את כל הדבר הזה - כל היום וכל הלילה, 24/7 מסביב לשעון".
צה"ל עושה במלחמה שימוש גדול מאי פעם ברחפנים ובכלים רובוטיים יבשתיים. איך מתקנים ומתחזקים אותם? אלה לא כלים עם צוות שיכול לדווח על תקלות.
"הרובוטיקה היא אחת ממלכות הקרב במלחמה הזאת - גם האוטונומיה. יש לנו המון כלים שיודעים לתת מענה מבצעי גם מעל הקרקע, גם מתחת לקרקע, ותחזוקה מאוד ייחודית. הכלי הרובוטי לא צריך להגיד לי מה יתקלקל - מי שאומר לי זה המפעיל שלו, שמשקף לנו את הפער ואנחנו כל הזמן שולחים כיתות ומתקנים. יש לנו יחידה שנקראת יעמ"ם - יחידה תחזוקת מערכים מיוחדים, יחידה במילואים. בתוך היחידה הזאת יש אנשים מאוד מקצועיים ותותחים שמגיעים אלינו גם מהתעשיות האזרחיות - ואנחנו מגייסים אותם למילואים. הם הגופים שיודעים לתת מענה לטכנולוגיות ייחודיות כמו רובוטיקה, רחפנים, מעיל רוח ועוד, שבאחזקה שלה משולבת גם רפאל שמייצרת את המערכת. אנחנו משתדלים שאנשים שבונים את המערכות האלה בתעשיות הביטחוניות יהיו מילואימניקים שלנו, כי הם יודעים הכי טוב לתקן אותן כשצריך".
יש סיפור מפורסם שבמלחמה אתם מגייסים את זוקו, יבואנית קטרפילר, שהופכת ליחידת האחזקה של דחפורי הדי-9.
"נכון, אנשים של זוקו שאנחנו מגייסים אותם עם הניידות האזרחיות שלהם והופכים להיות יחידת אחזקה צבאית. אנחנו הבנו במלחמה שמדינת ישראל היא מדינה קטנה - והתעשיות והצבא בעולם האחזקה במלחמה היו אחד ממש. התעשיות לבשו מדים. הם עבדו בנורמות שירות ובציפיות ואפילו מעבר".
איך התגברתם על הפגיעות בדחפורי הדי-9 שהובילו במלחמה טורי שריון וחטפו?
היו נזקים מטורפים בדחפורים - זה קשור גם למוקשים, גם לזה שהם נוסעים ראשונים בציר, וגם לסוגיית הריסות המבנים בתוך רצועת עזה. יחד עם זאת, למרות כל האתגרים וכל הנזקים - הצלחנו לתת פתרונות אחזקתיים, ולא חסרו דחפורים להילחם".
זאת המלחמה הראשונה של הסימן-4 ברק. טנק עתיר טכנולוגיה, מה שאולי משפר יכולות אבל פוטנציאל להרבה בעיות טכניות.
"קודם זה כלי שחטיבת כוח שלו היא שונה - היא הרבה יותר אמינה. הכלי מבחינת האמינות, גם של מערכות ירי וגם של מערכות התנועה - הוא הרבה הרבה יותר אמין. זה כלי שהוא חצי טנק וחצי טכנולוגי - אתה יודע, אפשר להשוות אותו היום כבר למטוס. הוא יודע לדבר עם הרבה גורמים ברשת, להתחבר לכל מיני אמצעי איסוף - בקיצור, יש לו יכולות טכנולוגיות מדהימות, וגם האמינות שלו. אנחנו היום בפרויקט שיאפשר לטנק ממש לדבר איתנו, וחלק מהדברים כבר קורים. אני ממש יודע לשאוב מתוך הטנק, מהמוח של הטנק - אם יש תקלה בחטיבת כוח ומה הסיבה. אם כי נסע הרבה קילומטרים או שמישהו עשה איזה צעד שגוי. שילבנו גם אחזקה חזויה, לא לטפל רק בתקלות אחרי שהן מתרחשות, אלא לדעת להעריך מתי הן יתרחשו ולטפל בחלק לפני. זו אמנות הלוגיסטיקה - לתת בעלי לבעיה לפני שהיא מתפתחת".
במלחמה גרמניה הטילה אמברגו על אספקת רכיבים לישראל. איך זה השפיע על הטיפול בטנקי המרכבה?
"אחד הלקחים מהמלחמה זה שאנחנו צריכים להיות יותר חזקים במה שנקרא תעשיות כחול-לבן. היינו רוצים שהכל יהיה מתוך הארץ ולא להסתמך על מדינות אחרות. יחד עם זאת, תוך כדי המלחמה - גם בימים של אמברגו וכאלה - הצלחנו לפתח כאן יכולות פנימיות. הקמנו כל מיני מחלקות, גם באגד וגם במש"א, שיודעות לשקם ולתקן מכללים שנפגעים. במקום שאני אצטרך להסתמך על גוף שיביא לי חלקים מבחוץ, אני יודע היום לפתוח חלקים פגועים, לפרק אותם, להחליף את מה שהתקלקל ולהחזיר אותם למעגל הלחימה. שיקמנו ככה אלפי פריטים מבלי להסתמך על התעשיות, מצאנו לעצמנו פתרונות כאלה ואחרים".
ההאמרים התחילו את המלחמה במצב מכאני לא טוב, שרק החמיר בגלל השחיקה.
"האמרים זה כלי מיוחד. יש לנו כלים שחלקם מאוד מיושנים, באזרחות כבר היו נחשבים אספנות, ויש לנו האמרים חדשים שנקלטו בשנים האחרונות ותוך כדי המלחמה. כמערך אחזקה אנחנו לא מסתכלים על שנתון הכלי - אנחנו עושים פה את כל המאמצים שכל מה שקיים בצה"ל יהיה כשיר. הופכים פה עולמות גם על הכלים הכי מיושנים שיש - לראות איך אנחנו מביאים חלפים, מתקנים ומאפשרים את מאמץ הלחימה. אני חושב שהאמרים במלחמה הזאת היו הצלחה. אנחנו מתמודדים בסוף עם סדרי עדיפויות - יש לנו איקס פריטים במלאי, אני מחליט לאן הם הולכים, בהתאם לסדר העדיפות המבצעי. אני נותן בעיקר ליחידות שנמצאות בהגנה, פחות ליחידות בהכשרה, פחות לימ"חים. כשכלי יוצא לתעסוקה - אנחנו דואגים לעשות לו הגברת כשירות, לנפק לו חלפים. זה משהו שמנוהל - השמיכה לא יכולה לכסות את הכל, כי יש פערים פה ושם. אני לא אספר לך שהכול ורוד ואין חלק אחד שחסר בצה"ל - זה ברור שחסר לנו חלפים, אבל אנחנו יודעים לנהל את זה".